מנחם גולדברג
| מדינה |
 ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
מנחם גולדברג (1934 – 17 במאי 2006) היה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
תולדות חייו
מנחם גולדברג נולד בתל אביב בשנת 1934. למד בגימנסיה הרצליה וסיים לימודיו ב-1952.
שירת בצה"ל בחיל התותחנים. בשנת 1957 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1960 הוסמך כעורך דין[1].
בשנים 1960 – 1964 היה יועץ לדיני עבודה בהתאחדות התעשיינים[2]. לאחר מכן פעל ארבע שנים כעורך דין עצמאי. בשנת 1969, עם הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה, החל לכהן כשופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[3], וכיהן בתפקיד זה עד 1975[4].
בשנת 1975 חזר לפעול כעורך דין, והיה בעליו של משרד מוביל בתחום דיני העבודה, שייצג מעבידים[5] ועובדים[6].
ב-23 בפברואר 1983 חזר גולדברג למערכת בתי הדין לעבודה, הפעם כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. את הבעלות על משרד עורכי הדין העביר לשותפו, נחום פינברג.
ב-4 ביוני 1986 מונה לנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה[7], במקומו של הנשיא צבי בר-ניב. לאחר 11 שנות כהונה החליט לפרוש לגמלאות ב-15 ביולי 1997. לאחר פרישתו עסק בהוראה, וכן בבוררות, בגישור ובייעוץ.
בשנים 1986 – 1996 כיהן כיו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
לימד כמורה מן החוץ בפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב ובמסגרות אקדמיות נוספות.
כמקובל בקהילה המשפטית, פרסמו חבריו לכבודו בשנת 2001 ספר יובל - "ספר מנחם גולדברג" - לקט מאמרים בדיני עבודה וביטחון סוציאלי. עורכי הספר הם אהרן ברק, סטיב אדלר, רות בן-ישראל, יצחק אליאסוף ונחום פינברג. את הקדמתו לספר זה החל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, במילים:
הנשיא מנחם גולדברג הוא מייסד וממשיך. הוא מהאבות המייסדים של מערכת בתי הדין לעבודה. הוא היה מהשופטים הראשונים אשר מונו לכהן בבתי דין אלה עם הקמתם. הוא מממשיכי מסורת בית הדין לעבודה. ניתן לומר כי את המסד הניח הנשיא בר-ניב המנוח, את הטפחות בנה הנשיא גולדברג. אכן, את התשתית האינטלקטואלית למשפט העבודה - האינדיבידואלי והקולקטיבי - הניח הנשיא בר-ניב. היו אלה יסודות איתנים, המעוגנים בשכל ישר ובמשפט משווה. על יסודות אלה, בנה הנשיא גולדברג את המבנה של משפט העבודה. הוא עשה כן בזהירות, תוך שינויים הנדרשים, בשל שינויי העתים, המשקפים את צורכי החברה הישראלית. בזכותו שלו, יש לה למדינת ישראל משפט עבודה הלכתי מפותח, מודרני, המאזן בצורה ראויה בין מעביד לעובד והמבקש ליתן פתרונות צודקים לבעיות הזמן והמקום.
מנחם גולדברג נפטר בשנת 2006.
עמדות
שביתות
בשנת 1966 הביע גולדברג עמדות התומכות בהטלת הגבלות על שביתות[8]. הוא צוטט כאומר:
דרוש תיקון ... שיחייב את ארגון העובדים ... לשאת בנזיקין על הפרת ההסכם. .... ודרוש חוק יישוב סכסוכי עבודה שיאפשר לחייב את הצדדים לקיים בוררות בסכסוכים חיוניים.
בסוף 1969 גולדברג היה בהרכב הראשון שניסה להטיל איסור על שביתה, ובוקר בחריפות על כך בעיתון על המשמר[9].
הגמשת דיני העבודה
בשנת 1966 הביע גולדברג עמדות התומכות בהגמשת חוק שעות עבודה ומנוחה[8]. הוא צוטט כאומר: ”יש לתקן ... כדי שבעת הצורך אפשר יהיה להתיר עבודה של שעות נוספות מעבר למותר ...”. גישתו זו התקבלה בשנת 1974, בעקבות גיוס המילואים הנרחב במלחמת יום הכיפורים, עם פרסום ההיתר הכללי להעבדה בשעות נוספות.
בתחילת 1972 כתב בפסק דין ביקורת נגד שירות התעסוקה על הגשת כתב אישום בגלל העסקת עובדת מחליפה לימים ספורים שלא דרך לשכת התעסוקה. הוא כתב: "חייב אני להביע פליאתי על עצם הגשת כתב האישום במקרה זה. כבר נאמר על ידי בית הדין הארצי, שיש להניח ששירות התעסוקה לא יעסיק את מנגנונו ולא יפעל להעמדתו לדין של אדם אשר עקב צורך פתאומי נעזר באקראי בפועל בנסיבות שכלל לא יכול היה לצפותן מראש ולהזמין פועל מלשכת העבודה. על אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו. אין כל אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של גוף ציבורי, הניזון מתרומות ואינו פועל לשם השגת רווחים, אשר נזקק לעובדת למספר ימים, עקב היעדרה של העובדת הקבועה מחמת אבל"[10].
סמכויות בית הדין לעבודה
מחלוקת משפטית התקיימה בין הנשיא גולדברג לנשיא ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבית המשפט הגבוה לצדק. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[11]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[12]. מרבית עתירות אלה נדחו, משום שבג"ץ לא ראה עצמו כסמכות ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך יש שעתירות אלה התקבלו, ובג"ץ הפך את החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. גולדברג וקודמו בתפקיד לא רק שסברו שאל לבג"ץ להתערב בפסיקות בית הדין לעבודה, אלא אף לא הרבו להתייחס לפסיקות בג"ץ גם כאשר זה הפך את פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, למרות שערכאת בג"ץ קובעת הלכה ומחייבת את הערכאות שתחתיה.
כתביו
גולדברג חיבר מספר רב של ספרים שמרביתם יצאו לאור בהוצאת סדן במתכונת דומה: כינוס של החקיקה העדכנית (חוקים, תקנות וצווים) בתחום מסוים, כשלאחר כל סעיף של החקיקה מופיע ציטוט של קביעותיהם של בתי המשפט בנושא הסעיף. כל אחד מהספרים התעדכן באופן שוטף - מדי כשנה יצאו לאור דפי עדכון ובהם כל החידושים מאז המהדורה הקודמת. כל אחד מספריו הפך לספר יסוד בתחומו, ובפרט זכה להצלחה הספר "דיני עבודה".
- דיני עבודה (עוקדן): הוצאת סדן, עוקדן הכולל 3 כרכים, מהדורות ראשונות נכתבו על ידי עו"ד יוסף האוזמן בשיתוף השופט מנחם גולדברג, עד לפטירתו של האוזמן. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1966.[13] לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיך עו"ד נחום פינברג בעריכת הספר.
- עוקדן הביטחון הסוציאלי: הוצאת סדן, מהדורה ראשונה, בשם דיני הביטוח הלאומי, יצאה לאור בשנת 1972, ובעקבותיה יצאו 14 מהדורות נוספות עד שנת 1994, שבה שינה הספר את שמו לשם הנוכחי, תוך הרחבת התחום שהוא עוסק בו. לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיכה עו"ד רות הורן בעריכת הספר.
- דיני בטיחות בעבודה: הוצאת סדן, מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1973, מאז שנת 2019 ממשיכה בעדכון העוקדן עו"ד סיון דור.
- דיני ירושה ועיזבון: הוצאת סדן, שאול שוחט, יחזקאל פלומין ונחום פינברג, הוצאת סדן, 2014 (מהדורה שביעית). ארבע מהדורות ראשונות בשיתוף השופט מנחם גולדברג, למהדורה החמישית הצטרף גם ד"ר א' מעוז, למהדורה השישית הצטרף השופט שאול שוחט. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1970.
- סיומם של יחסי עובד-מעביד: הוצאת סדן, 2009. לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיך עו"ד נחום פינברג בעריכת הספר.
- חופש העיסוק והגבלתו: הוצאת סדן, 1998, מנחם גולדברג.
- Labour Law in Israel, 1982.
ממאמריו
בנוסף לספריו, הרבה מנחם גולדברג לפרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים בישראל ובחו"ל.
- "השביתה בחוק, בהסכם הקיבוצי ובפסיקה", הפרקליט, גיליון מיוחד לכבוד 25 שנים ללשכת עורכי הדין.
- "למהות המושג 'עובד'", הפרקליט כו (תש"ל-תשל"א)
- "הגבלת חופש העיסוק של עובד מכוח חוזה", מחקרי משפט ה (תשמ"ו)
- "הזיקה בין הרשות המחוקקת לבין בתי־הדין לעבודה", הפרקליט לט (תש"ן-תשנ"א)
- מנחם גולדברג, "חופש החוזים" והגבלתו בהסכם עבודה קיבוצי ובחוזה עבודה אישי, המשפט, כרך ב', עמ' 177–198
- "הגנת הפרטיות של העובד וחובות הגילוי שלו כלפי מעבידו", עבודה, חברה ומשפט ט (תשס"ב)
לקריאה נוספת
- נחום פינברג, "דברי הספד לשופט מנחם גולדברג", נטו +, יוני 2006.
- אהרן ברק, סטיב אדלר ואחרים (עורכים), ספר מנחם גולדברג, הוצאת סדן, 2001.
קישורים חיצוניים
- מנחם גולדברג באתר של הוצאת סדן.
- משה גורלי, שביתה, משפט, עבודה, מעריב, 15 בנובמבר 1988
הערות שוליים
- ^ הוסמכו 75 עורכי דין חדשים, דבר, 17 במאי 1960
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 8 בדצמבר 1963
יורם פרי, 9 שנות מאבק, דבר, 17 ביולי 1964 - ^ רפאל אלדור, נדחו מועמדי השר אלמוגי, מעריב, 27 באוגוסט 1969
- ^ ביה"ד לעבודה בבאר שבע נותר בלי שופט, דבר, 1 באוקטובר 1975
- ^ ביה"ד לעבודה יקיים דיון רצוף בתביעת עובדי בתי־המשפט, מעריב, 12 באוקטובר 1982
- ^ נדחתה בקשה להוצאת צו להפסקת שביתת הספרנים, דבר, 16 באוקטובר 1975
ביה"ד לעבודה דחה בקשה לאסור שביתה בדפוס "הארץ", מעריב, 12 במאי 1977 - ^ השופט גולדברג - נשיא במדד הארצי לעבודה, מעריב, 6 במאי 1986
- ^ 8.0 8.1 יום עיון על חוקי העבודה, הצופה, 29 בדצמבר 1966
- ^ טכנאי הרנטגן ימשיכו בשביתה, על המשמר, 13 בנובמבר 1969
ישראל הרץ, על שופטים ושביתות, על המשמר, 16 בנובמבר 1969 - ^ שלמה גבעון, שופט נוזף בשירות התעסוקה, מעריב, 27 בינואר 1972
- ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, הפרקליט ל"ח
- ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
- ^ דוד שי, "מהדורה חדשה: הספר 'דיני עבודה' מאת מנחם גולדברג", נטו+, פברואר 2004
 | ||
|---|---|---|
|
31524850מנחם גולדברג