שום

שום הגינה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	מכוסי הזרע
מחלקה:	חד-פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	שומיים
סוג:	שום
מין:	שום הגינה
שם מדעי
Allium sativum

דוכן שום טרי בשוק

שום

שום סגול טרי

שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת השומיים, והוא פקעת (גאופיט). השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים אשר ניתנות למאכל (חי או לאחר בישול).

הרכבו של השום

אליצין היא תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. בין החומרים המצויים בשיני השום מונים את האליצין, גופרית, זרחן, פלואור, קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B₃.

לשום מיוחסות הפעילויות הבאות:^{[דרוש מקור]}

• חיטוי.
• כיוח.
• הזעה.
• סילוק טפילי מעיים.
• חיזוק הקיבה ושיפור פעילותה.
• הטבה בדלקות במערכות שונות.
• הטבה בהצטננויות ושיעול.
• חיזוק המערכת החיסונית.
• פעילות אנטי סרטנית.

השום במקורות

השום והבצל מוזכרים בתנ"ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים” (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ה'). גם החציר המוזכר בפסוק זה, הוא ממשפחת השומים, והיה בשימוש במצרים העתיקה לתיבול ולאכילה.

חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות: ”משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה” (בבא קמא פ"ב, ע"א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש”הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה"” (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), וכן עולה ממקורות נוספים שהשום הפך למזון המיוחד לסעודת ליל שבת. מנהג זה נחלש כפי שכותב הרמב"ם שהמנהג התאים לפי טבע וידיעת הקדמונים ולא בזמן המאוחר, אמנם ראשונים רבים אחרים הביאוהו בספריהם, ומופיע במגן אברהם, וכך נהגו רבי אברהם ישעיהו קרליץ וורבי יעקב ישראל קניבסקי.

השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי "אוכלי שום", הרי כוונתו ליהודים (משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י'). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: ”מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"א עמוד א';מסכת שבת, דף ל"א עמוד ב'), הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, למרות שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום ייצא (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א עמוד א').

במשנה מעשרות נזכר הסוג שום בעל בכי. י"א ששמו עקב חריפוו הגורמת לדימוע בעניים. וי"א על שם מקומו בעלבכ שבלבנון.

ריח השום לאחר אכילתו

אחד מרכיבי השום אליל מתיל סולפיד (Allyl methyl sulfide, ובקצרה AMS), אינו מתפרק בזמן העיכול, מה שגורם לו להשתחרר מהגוף באמצעות הנשימה והזיעה.

מספר מאכלים נמצאו במחקר יעילים להפגת הריח ובהם תפוח וכוס חלב. המשותף למאכלים אלו הוא היותם מכילים פוליפנולים, המסייעים בפירוק ה-AMS.

ראו גם

• כותש שום
• אלוף בצלות ואלוף שום

קישורים חיצוניים

• שום, באתר גאמנון - צמחי מרפא
• ריכוז מאמרים בנושא שום הגינה, באתר פורטל הדף היומי
• הסבר על תכונות ושימושים רפואיים של השום(הקישור אינו פעיל, 11 באפריל 2017)
• ד"ר משה נחמני, כימאים מסבירים מדוע שום הינו ירק בריא, אתר הידען
• ‫דודי גולדמן, מחקר ישראלי: רוצה לרזות - תאכל שום, באתר ynet, 1 בינואר 2004‬
• ‫אוסנת הראל, השום - כל הסיבות הבריאותיות לסבול את הריח שלו, באתר ynet, 10 במרץ 2005‬
• ‫ליאור אל-חי, זהירות: שום עלול לגרום לכוויות, באתר ynet, 19 ביולי 2005‬
• ‫שגיא קופר, מה עושים עם המון שיני שום? אין שום בעיה, באתר ynet, 18 בינואר 2007‬
• יעל גלר, על שום מה?, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2007
• ‫רינה זיסמנוביץ, שום בריא: למה הוא כל כך טוב עבורכם?, באתר ynet, 18 בפברואר 2014‬
• חיים נחמן ביאליק, אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, באתר פרויקט בן יהודה
• צ'סטר ארון (1997), ספר השום הגדול, באנגלית, מסת"ב 0898159199
• מתכונים עם שום, באתר רוטב

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.