שוש קירח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשוש
שׁוּשׁ קירח
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קיטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: שוש
מין: שוש קירח
שם מדעי
Glycyrrhiza glabra
Glycyrrhiza glabra

שוש קירח (שם מדעי: Glycyrrhiza glabra; מכונה גם אקסוס, ליקוריץ) הוא צמח עשבוני רב שנתי בעל פרח פרפרני, ופרי תרמיל שטוח המכיל עד שבעה זרעים. הצמח מתפשט באמצעות מערכת של קני שורש המסתעפים בקרקע.

שמו המדעי מגיע מהמילים היווניות מתוק - glykys ושורש - rhiza. מקור השם העברי הוא בארמית, ומוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י"ב עמוד ב'.[1][דרושה הבהרה]

חלקי הצמח

שימושים

מתמצית השורשים המתוקים של הצמח מכינים באגן הים התיכון משקה קר ומתוק הקרוי בערבית: "שארב אל-אריק סוס", בעבר היו נוהגים ערביי ארץ ישראל להסתובב עם קנקן ובתוכו המשקה בעיקר לאחר סוף צום הרמדאן. בארצות רבות ובעיקר במדינות אנגלו-סקסיות מקובל להכין ממנו סוכריות ליקריץ הנקראות גם: "במבליק". בארץ ישראל גדל הצמח בבתי גידול לחים בשפלת החוף ובגולן.

לשורש שוש קירח מגוון שימושים נוספים, בעיקר בתעשיית הטבק ובתעשיית התרופות. לאחר מיצוי השורש משתמשים בשארית כמייצב קצף עבור חומרים לכיבוי אש. גבעול מיובש של שוש קירח, הקרוי "מקל שוש", משמש במטבח בתור תבלין לתיבול משקאות. אצל יהודי מרוקו נהוג להכניס את המקלות המיובשים לתוך משקה הערק בתוספת של פלחי אתרוגים, ובכך להטעים אותו.

זהירות במינון

גליצריזין יכול לגרום לרמות האשלגן בגוף לצנוח. כשזה מתרחש, חלק מהאנשים עלולים לחוות עלייה בלחץ הדם, הפרעות קצב לב, בצקות ואי ספיקת לב. לכן, מוצרים משורש הליקוריץ המכילים גליצריזין - לרבות ממתקי ליקוריץ שחור ותה ליקוריץ - עלולים להיות מסוכנים בצריכה גבוהה ובמיוחד לאנשים עם רקע של מחלות לב או יתר לחץ דם. (כמוני).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.