יוזו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןיוזו
Yuzufruit.jpg
מיון מדעי

יוּזוּקאטאקאנה: ユズ, קאנג'י: , בתרגום חופשי: פרי הדר, שם מדעי: Citrus junos) הוא פרי הדר שמשמש במטבח היפני והקוריאני. במטבח הקוריאני נקרא יוּגָ'ההנגול: 유자).

ליוזו טעם חמצמץ וארומה חזקה המזכירה אשכולית, תפוז ומנדרינה.

תיאור

הפרי דומה חיצונית לאשכולית קטנה וקליפתו מכוסה גבשושיות. צבעו משתנה מירוק לצהוב ולכתום בהבשלתו.

לפירות היוזו ארומה חזקה. קוטרם נע בדרך כלל בין 5.5 סנטימטרים ל־7.5 סנטימטרים אך הם עשויים להגיע לקוטר של עשרה סנטימטרים ויותר.

היוזו צומח על שיח קוצני בעל עלווה ירוקה וצפופה. הוא דומה בריחו החזק לעץ הקפיר-ליים. הוא דומה לפרי יפני אחר המכונה סודאצ'י, שמקורו בהכלאה בין מנדרינה ויוזו, אך הסודאצ'י אינו מבשיל לצבע כתום בניגוד ליוזו.

אטימולוגיה

מקור המילה "יוּזוּ" בשפה היפנית ו"יוּג'ה" בשפה הקוריאנית הוא המילה המנדרינית יוֹזוּ (סינית: 柚子, פין-יין: yòuzi), שמשמעותה היא פומלה. פרי היוזו נקרא במנדרינית שיאנג'נג (סינית: 香橙, פין-יין: xiāngchéng).

זנים

ביפן, יש זן נוי של יוזו שנקראת בשם "יוזו האנה" (柚花). זן זה מצטיין בפרחיו ומגודל לרוב למטרות נוי. ישנו גם זן מתוק של יוזו, הנקרא יוקו ונפוץ רק ביפן. זן זה היה בסכנת הכחדה במהלך שנות השבעים והשמונים. לאחרונה נעשים מאמצים גדולים להחיות את הזן הזה בדרום יפן.[1] עוד זן של יוזו, עם עור גבשושי, נקרא יוזו סישי (קאנג'י: 獅子柚子), ושמשמעותו "יוזו אריה".

דנגיוג'ה, פרי הדר קוריאני מהאי ג'גו שבדרום קוריאה, נחשב לעיתים קרובות סוג של יוזו בגלל צורתו וטעמו הדומה ליוזו, אבל גנטית הוא סוג של פומלה.

שימוש

שימוש קולינרי

יפן

בקבוק של חומץ יוזו.

היוזו לא נאכל בפני עצמו במטבח היפני, הוא משמש כמרכיב לרטבים, משקאות אלכוהוליים, ממתקים, ריבות, תיבול חטיפים וקישוט צלחות. ביפן עושים שימוש במיציו, קליפתו, ומיצוי של שמניו.

היוזו הוא מרכיב מרכזי ברוטב פּוֹנזוּ, רוטב הדרים יפני העשוי ממספר הדרים, מירין, חומץ אורז ופתיתי בוניטו העשויים דק מיובש. הוא גם משמש ליצור הרוטב יוזו קושו, העשוי מגרידת יוזו צהובה/ירוקה, פלפל חריף ירוק או אדום, ומלח. היוזו משמש גם לייצור ליקרים, קוקטיילים ויינות שונים, בין השאר יוזו-סאוור, ליקר יוזו המכונה יוזוקומאצ'י, ועוד. קליפות ופרוסות יוזו משמשות כקישוט למנות במטבח היפני.

יוזו משמש להכנת מתיקות שונות, ביניהן ריבות ועוגות. תמציות יוזו משמשי גם לייצור חטיפים, למשל דוריטוס בטעם יוזו.[2][3]

קוריאה

השימוש הנפוץ ביותר ביוזו במטבח הקוריאני הוא בהכנת "מרמלדת יוג'ה" מסוכר מזוקק ופרוסות יוג'ה דקות. ממנו ניתן להכין "יוג'ה-צ'ה" (תה יוג'ה) על ידי ערבוב מים חמים עם מרמלדת יוג'ה, וכן Yuja-hwachae (פונץ' יוג'ה).

בעולם המערבי

בשנים האחרונות ניתן להשיג יוזו גם במערב, וניתן לראות אותו מופיע במתכונים מערביים כמו גם במסעדות ובשווקים.

שימושים אחרים

בגלל ריחו המיוחד, מפיקים בושם מקליפת היוזו. בחג הטוג'י היפני, שמציין את יום היפוך החורף (ב-21 בדצמבר), נהוג לרחוץ באמבט מי יוזו המופקים מחליטת פירות שלמים במי אמבט חמים.[4][5][6][7] לעיתים חוצים את הפרי, דבר המאפשר למיץ היוזו להתערבב במי האמבטיה.

בקוריאה קיים כלי נשיפה מסורתי המכונה הוֹג'וֹק (הנגול: 호적) המיוצר מסורתית מעצי פרי, לעיתים מעץ יוזו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Kurokawa, Yoko (7 בינואר 2009). "The Yuko, a Native Japanese Citrus". The Tokyo Foundation. אורכב מ-המקור ב-2009-05-23. נבדק ב-2019-06-27. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Phro, Preston (22 בספטמבר 2015). "New citrus-yuzu-salt-flavored Jagariko potato sticks are delicious, cheap, and ultra-limited". Sora News 24. ארכיון מ-19 בפברואר 2019. נבדק ב-19 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Loss, Laura (11 בינואר 2017). "13 Ways You Can Enjoy Yuzu, Japan's Favourite Citrus Fruit". DigJapan!. ארכיון מ-19 בפברואר 2019. נבדק ב-19 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Emi, Doi (21 בדצמבר 2017). "Soaking and Seasoning: The Aromatic Pleasures of "Yuzu"". נבדק ב-22 בדצמבר 2017. Yuzuyu dates from the Edo period (1603–1868) and may have been partially inspired by a form of Japanese wordplay called goroawase—the characters for “winter solstice” (冬至) and “hot-spring cure” (湯治) can both be read as tōji. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Yuzuyu". Nihon Kokugo Daijiten (ביפנית). Tokyo: Shogakukan. 2012. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2007. נבדק ב-2012-02-28. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  6. ^ "Yuzu". Nihon Daihyakka Zensho (Nipponika) (ביפנית). Tokyo: Shogakukan. 2012. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2007. נבדק ב-2012-05-22. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  7. ^ "Yuzuyu". Dijitaru daijisen (ביפנית). Tokyo: Shogakukan. 2012. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2007. נבדק ב-2012-05-22. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0