ציפורן (תבלין)
 אוגניית הציפורן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | הדסיים |
| סוג: | אוגניה |
| מין: | אוגניית הציפורן |
| שם מדעי | |
 Syzygium aromaticum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
ציפורן הוא תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (שם מדעי: Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים. שם נוסף לעץ הוא Eugenia aromatica. מוצאו של העץ הוא איי מלוקו, המכונים "איי התבלין", שבמזרח אינדונזיה. ארצות הייצור של התבלין הן זנזיבר שבטנזניה, מאוריציוס וארצות דרום מערב אסיה.
תיאור
גובהה של אוגניית הציפורן הוא 10–12 מטרים. עליה דמויי ביצה מוארכת ואורכם 5 עד 12 סנטימטרים. על פני העלים פזורות נקודות - בלוטות שמן. העץ פורח בגיל 5 וממשיך להניב עד גיל 80 פעמיים בשנה. עץ ממוצע מניב 3 עד 20 ק"ג ניצני ציפורן. תבלין הציפורן הוא ניצן הפרח הסגור. צבע הניצן ורוד לפני הייבוש וחום אדמדם אחריו. צורתו היא צורת מסמר.
שימושים
הניצנים נקטפים ביד ומיובשים. הם משווקים בשלמותם או טחונים ומשמשים לתיבול דברי מאפה, נקניקים, ממרחים ועוד. כ-20 אחוז ממשקל הניצן מהווה שמן ציפורן - חומר חיטוי חריף המכיל חומצת ציפורן (Eugenol), אצטט וברזל. שמן הציפורן מופק מזיקוק הניצנים, הגבעולים והעלים של הצמח. הוא משמש בתעשיית הווניל הסינתטי, חומרי טעם, בשמים, סבונים, סיגריות, תרופות, וממתקים.
הציפורן משמש לברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כאשר הציפורן מאוכסן במיכל "צריח" מתאים, או באתרוג שתקעו בו מסמרי ציפורן.
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו
בימי הביניים שימש התבלין מרכיב בתרופות שטיפלו בבעיות עיניים, במחלת הנפילה, בדפיקות לב ובאין-אונות. כמו כן שימש הציפורן מרכיב בגלולה המעוררת תאווה. בימינו, ברפואה העממית, משמש הציפורן כמרכיב בתרופות רבות וכסם להרדמה מקומית, בעיקר בטיפולי שיניים וחניכיים. שמן הציפורן משמש גם הוא להקלת כאבי שיניים, לסילוק פצעונים מהפנים ולריפוי יבלות וכתמים בעור[1].
מקורות יהודיים
במקורות מוזכר הציפורן כאחד ממרכיבי הקטורת: "פיטום הקטורת, הצרי והציפורן החלבנה והלבונה"[2]. אך לא הכל מזהים את סממן הקטורת המכונה ציפורן עם הציפורן בן ימינו.
לפי מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים מברכים על הציפורן "בורא מיני בשמים" לציפורן[3]. לפי הרב עובדיה יוסף[4] מכיון שעיקר ייעודו של העץ הוא להפקת ה"ציפורן" לכן ברכתו "בורא עצי בשמים".
ציפורן מיובשת, מסממני הקטורת
תפרחת עץ הציפורן
ניצנים טריים בייבוש
ייבוש ציפורן באי באלי, אינדונזיה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צפרן |
הערות שוליים
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 66.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א'
- ^ כפי שקבעו ה"חיי אדם" כלל ס"א סע' ד, החיד"א וכן ר' יוסף משאש בספר שו"ת מים חיים
- ^ [ילקוט יוסף ברכות]