גרגרנית יוונית
 גרגרנית יוונית
| |
|---|---|
גרגרנית יוונית
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | גרגרנית |
| מין: | גרגרנית יוונית |
| שם מדעי | |
 Trigonella foenum-graecum
| |
גַּרְגְּרָנִית יְוָנִית (שם מדעי: Trigonella foenum-graecum) או גַּרְגְּרָנִית חִלְבָּה - בקיצור חִלְבָּה (מערבית: حلبة), היא מין צמח חד-שנתי מתת-משפחת הפרפרניים. זרעי גרגרנית החילבה משמשים כתבלין וכצמח מרפא.
פרחי הצמח לבנים, הגבעולים זקופים ומעט שעירים, הזרעים צהובים ותרמיליהם מוארכים. סוג הגרגרנית כולל כ-130 מינים ומוצאו בדרום מזרח אירופה ובמערב אסיה. הגרגרנית היוונית נפוצה בעיקר במערב אסיה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
היסטוריה
עדויות על השימוש בצמח זה למטרות רפואיות מופיעות כבר במצרים העתיקה ובתרבויות קדומות נוספות כמו סין, בעיקר למטרות הגברת הפוריות הגברית, הורדת חום וריפוי בעיות בכליות, כמו גם בתקופות מאוחרות יותר ברפואה היוונית והרומאית.
בתקופת ימי הביניים, היה הצמח נפוץ כגידול חקלאי בארץ ישראל. אסף הרופא, כמו חז"ל, מזהה גם הוא את התלתן עם צמח הגרגרנית היוונית. על פי דבריו, הצמח משמש לריפוי שיעול ותחלואי ריאה שונים, לחימום כללי ואף לריפוי רעלים והכשות.
זרעי הגרגרנית היוונית, נקשרו למגפת ה-E.COLI אשר פגעה בעיקר בגרמניה והביאה ב-2011 למותם של 52 אנשים, ככל הנראה עקב משלוח זרעים נגוע שמקורו במצרים. [1]
שימושים
לזרעי הגרגרנית היוונית שימוש קולינרי להכנת חילבה או כתבלין, והעלים משמשים כצמח מרפא.
במטבח
במטבח התימני ובמטבח הקוצ'יני משמש צמח החילבה להכנת מטבל. את מטבל החילבה מכינים על ידי השריית גרעיני החילבה למשך לילה במים (נהוג להחליף את המים 2–3 פעמים). אחר-כך מסננים את הגרעינים ומכניסים לבלנדר ביחד עם כמון, שום ולימון יש המוסיפים גם פפריקה חריפה או סחוג ומקציפים עם קצת מים עד קבלת קציפה יציבה. את מטבל החילבה נהוג לאכול עם פיתה תימנית (סלוף) או עם לחוח ביחד עם מרק תימני, ישנם הנוהגים לאכול אותו כתוספת לג'חנון ולכובאנה. בג'רבה שבטוניסיה נהוג להוסיף גרגירים טחונים מהצמח למאכל המסורתי פשישה יחד עם מני זרעונים שונים למטרות חגיגות חג התבואה, לא נהוג בכל העדה להוסיף מגרגרי הצמח בגלל טעמו המר.
.JPG)
ניתן להכין מזרעי הצמח הטחונים תבלין המשמש בעיקר במטבח המזרח-תיכוני להכנת מטבל חילבה, ומהווה חלק מתערובת הצמחים שמהם מכינים את תבלין הקארי ההודי. יחד עם מנגו, משמש צמח החילבה להכנת רוטב העמבה, ומעניק לו את ריחו וטעמו האופייניים.
הצמח הוא תבלין נפוץ מאוד במטבח ההודי, וידוע בשם मेथी) methi). העלים היבשים ידועים בשם कसूरी मेथी) kasuri methi) על שם העיר קאסור בפקיסטן של היום.
במטבח הפרסי משמשים עלי הצמח כירק מאכל, ובתבשילים כגון חורשט סבזי. שם מוכר הצמח בשם "שאנבאלילה" (شنبلیله) או לפעמים "שאמבאלילה".
הגרגרנית היוונית משמשת בהכנת תחליף זול לסירופ מייפל. ריח הגרגרנית, המופרש בזיעה ובשתן, מתואר בספרות הרפואית כריח מייפל.
ברפואה
בתקופה העתיקה שימשה הגרגרנית בתור צמח מרפא במצרים ובסין. בתקופה הקלאסית הופק מן הצמח סם להרגעת דלקות ונפיחויות. בימי הביניים השתמשו בצמח לחיזוק כללי, לפתיחת סתימות בדרכי השתן, להמסת אבנים בכליות ולטיפול בדלקת פרקים. כמו כן שימש הצמח לריפוי פצעים, מחלות עור ולשיפור מראה השיער. ברפואה העממית בימינו משמשים זרעי הצמח להרזיה, להורדת רמת הסוכר בדם וכסם משתן. שמן המופק מהזרעים משמש גם הוא להרזיה.[1]
בזמננו, הצמח משמש ברפואה עממית לשימושים כללים שונים. הבדואים בנגב משתמשים בזרעי הגרגרנית לחיזוק נשים הרות והגברת יצור החלב לאחר הלידה, ריפוי כאבי בטן וטיפול בסכרת. פלחים ערביים, שבפיהם מכונה הצמח "חנדקוקא", עושים בו שימוש כצבע לאיפור, למאכל ולתבלין. ובאזורי עיראק ואיראן משמש הצמח אף לטיפול בבעיות לב ומעיים.
במינון הרגיל במזון, גרגרנית היא ככל הנראה בטוחה. עם זאת, במינונים גבוהים הגרגרנית עלולה לגרום לתופעות לוואי, ואף לתגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים.[2] לא מומלץ לתת תוספי גרגרנית לילדים.[2] תופעות לוואי אפשריות הן שלשול, בחילה, ולעיתים נדירות סחרחורת וכאבי ראש.[2] מינונים גבוהים עלולים גם לגרום לנפילה מסוכנת ברמת הסוכר בדם.[2] דווח גם על מקרים של רעלנות לכבד בקרב אנשים שלקחו תוספי גרגרנית לבד או בשילוב עם צמחי מרפא אחרים.[2] גרגרנית במינונים הגבוהים מהנמצא במזון, אינה בטוחה לשימוש בקרב נשים בהריון, שכן היא נקשרה לסיכון מוגבר לפגמים מולדים בחיות ובבני אדם.[2] עדיין חסר מידע לגבי הבטיחות בצריכת גרגרנית בזמן ההנקה.[2]
המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ערך סיכום על האפקטיביות הרפואית של הגרגרנית היוונית.[2] בסיכום נכתב כי יש מעט עדויות איכותיות על התועלות הרפואיות של הגרגרנית, אך לא מעט עדויות לנזקים האפשריים שלה. מספר קטן של מחקרים הציע שהגרגרנית מפחיתה את רמת הסוכר בדם לאנשים חולי סוכרת או סוכרת סמויה, אך רוב המחקרים האלה לא היו באיכות גבוהה.[2] עדיין לא ברור אם גרגרנית יכולה להגביר את תנובת החלב של נשים מיניקות, זאת משום שיש מחקרים לכאן ולכאן.[2] העדויות לגבי מצבים רפואיים אחרים מוגבלים מכדי להגיע למסקנה כלשהי.[2]יש מיעוט של ראיות שהגרגרנית היוונית מועילה רפואית, והראיות הקיימות הן באיכות נמוכה.[3] הצמח אינו מומלץ לצריכה על ידי נשים בהריון כי צריכתו בכמויות גדולות עלולה לגרום להפסקת הריון.[4] זרעי הגרגרנית היוונית מכילים אלקלואידים שונים ובעיקר טריגונלין (Trigonelline). לטריגונלין טעם וריח ייחודיים, שהם המקור לריחו ולטעמו הייחודי של הצמח. כמו כן, מכיל הזרע ספונינים וסטרואידים בהם משתמשים לייצור תרופות, כמו גם פלבונואידים, שמנים ריחניים, חומצות אמינו חופשיות, ויטמינים (בעיקר A,B,C) ומינרלים כגון סידן וברזל. מחקרים בדקו את השפעת הצמח בהורדת כולסטרול וטריגליצרידים,[5] הפחתת רמות הסוכר בדם[6] ושיפור הומיאוסטזיס של גלוקוז בדם.[7]
במקורות
הגרגרנית נזכרת כבר במשנה במקומות רבים[8]
תְּבוּאָה שֶׁעָלוּ בָהֶן סְפִיחֵי אִסָּטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָּהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ.
כוונת המשנה, ככל הנראה, אינה לצמח התלתן הגדל כעשב בר בארץ, אלא לגרגרנית ששימשה כצמח מאכל. המאסף, הפירוש הקדום ביותר למשנה ששרד בימינו, כתב על משנה זו כי ה"תלתן" הוא "אלחלבה". גם פירוש הרמב"ם למשנה זו מזהה את התלתן כחילבה, וכך נכתב בו: "ותלתן, 'אלחלבא'". במסורת היהודית הוא נחשב למאכל קדום וחשוב מאוד, וכך נאמר בתלמוד הבבלי (בבא קמא פא): "עשרה תנאין התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין, ומלקטים עצים בשדותיהם, ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן..." בקרב יהודי תימן עדיין נשמרת מסורת קדומה זו, והוא נחשב לתבלין חשוב הנאכל כל השנה באורח יומיומי.
גם רש"י מזהה את צמח החילבה עם צמח ה"רוביא" כך כתב[9]: "התלתן – מין תבלין פיניגר"י" (Fenugrec בצרפתית)– גרגרנית יוונית (חילבה).
כמו כן, משמשת החילבה אצל רבים, כשלב הראשוני להכנת 'סאמנה'. כאשר קולים את גרעיני החילבה ועליהם מניחים את החמאה ומבשלים אותה. צורת בישול זו נותנת ל'סאמנה' טעם עמוק וריח ייחודי.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מזון | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- גרגרנית יוונית, באתר ITIS (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר NCBI (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר צמח השדה
- גרגרנית יוונית, באתר Tropicos (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר GBIF (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר The Plant List (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר IPNI (באנגלית)
- גרגרנית יוונית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניסויים חדשים בחולדות בנושא תזונה הכוללת חילבה, באתר NCBI
- גרגרנית החילבה באתר צמח השדה
- גרגרנית החילבה (יוונית) באתר פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 96.
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 Fenugreek, NCCIH (באנגלית)
- ^ "Fenugreek". National Center for Complementary and Integrative Health, US National Library of Medicine. 14 באפריל 2020. נבדק ב-14 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ouzir, M; El Bairi, K; Amzazi, S (2016). "Toxicological properties of fenugreek (Trigonella foenum graecum)". Food and Chemical Toxicology. 96: 145–54. doi:10.1016/j.fct.2016.08.003. PMID 27498339.
- ^ Jaipur Diabetes and Research Centre
- ^ Eur J Clin Nutr. 1990 Apr;44(4):301-6
- ^ J.Raju and D.Gupta Trigonella foenum graecum (fenugreek) seed powder improves glucose homeostasis
- ^ גרגרנית החילבה (יוונית) באתר פורטל הדף היומי. ראו גם משה גברא מחקרים בסידורי תימן חלק א, מבוא, עמודים 9-12.
- ^ רש"י, מסכת ראש השנה, דף י"ב עמוד ב'
38625650גרגרנית יוונית