קצח תרבותי
 קצח
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | נוריתאים |
| משפחה: | נוריתיים |
| סוג: | קצח (Nigella) |
| מין: | קצח תרבותי |
| שם מדעי | |
 Nigella sativa
| |
קצח תרבותי (שם מדעי: Nigella sativa)נקרא גם קצח הגינה, הוא צמח חד-שנתי עשבוני במשפחת הנוריתיים שמקורו בדרום-מערב אסיה.
מאפיינים
הקצח נפוץ בדרום אירופה, מערב אסיה, צפון אפריקה והודו. הוא לא גדל בר בישראל אולם ניתן למצוא אותו כפליט תרבות בשולי דרכים ושדות מעובדים. הקצח מגיע לגובה של כ60-80 ס"מ. ענפיו זקופים העלים בצבע ירוק-אפרפר, דומים לעלים מנוצים פעמיים, אבל העלעלים לא מופרדים לחלוטין. העלים צרים וארוכים אך לא דמויי חוט.
הפרחים הם דו-מיניים, מופיעים בחודשים מרס-מאי, עדינים, ובדרך כלל בצבע כחלחל או לבן, בעלי חמישה עד עשרה עלי כותרת.
הפרי הוא הלקט גדול ומנופח בנוי משלוש עד שבע קשוות, כל אחת מכילה מספר רב של זרעים. זרעי הקצח הם חומים עד שחורים, ניתנים לאיסוף בחודשים יולי עד ספטמבר ומשמשים בתור תבלין. בלשון העממית השם קצח מתייחס לזרעים אלו, ולא לצמח המניב אותם.
הקצח מתפתח בקרקעות דלות באקלים צחיח ובתנאי שמש מלאה והוא עמיד בכפור. בסביבתו לא יתפתחו צמחים ממשפחת הקטניות.
בשימוש האדם
הקצח משמש כתבלין וכצמח מרפא מזה למעלה מ-2,000 שנה. הוא מוזכר בתנ"ך בספר ישעיהו פרק כ"ח פסוק כ"ה: "הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמון יזרק".
בתקופת המשנה והתלמוד היה נפוץ גידול הקצח בכל חלקי הארץ, וזרעיו שימשו הן כתבלין על הלחם. והן כתרופה יעילה כנגד מחלות לב. על סגולותיו הרפואיות נאמר בתלמוד (מסכת ברכות, דף מ'): "אמר רב חמא בר' חנינא: הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב".
הוא משמש זה מאות שנים (כמקור מזון ומקור להפקת שמן) באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה לצרכים רפואיים. באסיה הוא מוכר כ"זרעי בצל שחורים". השימוש המסורתי בו הוא לצרכים של בריאות הריאות, מערכת העיכול, תפקוד הכליות והכבד, מערכת זרימת הדם, שיפור ההרגשה הכללית, שלשול ועוד מחלות רבים.
לפי הנטורופתיה, הקצח משמש לאיזון לחץ הדם, בטיפול בכאבים וגזים במערכת העיכול וכתרופה נגד תולעים במערכת העיכול.
כמו כן הוא גם משמש כתבלין ללחם.
קיים מחקר רפואי המאשר כי לקצח התרבותי השפעות רפואיות. חושבים שרוב ההשפעות קשורות למרכיב בשם תיימוקוויינון (thymoquinone). ההשפעות שנמצאו כללו הורדת לחץ הדם ושיפור הנשימה.
לקצח טעם חזק ומריר, וריחו החלש מזכיר ריח תות שדה. בישראל משתמשים בו לרוב במוצרי מאפה, ובמקומות אחרים בעולם גם לייצור סוכריות וליקרים.
שמן קצח
שמן קצח טהור משמש בעיקר ברפואה אלטרנטיבית כנגד אלרגיות, אסטמה, מחלות עור כפסוריאזיס ודלקת עור אטופית, לחץ דם גבוה, בעיות במערכת העיכול, לאיזון המערכת החיסונית ולצרכים וטרינריים. את השמן המופק בכבישה קרה ניתן להשיג גם בצורת כמוסות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצח תרבותי |
- מידע על הקצח בעברית
- מידע מקיף, באתר גאמנון
- תקציר מאמר על השפעה הרפואית של קצח, באתר NCBI (באנגלית)