בעלי פרחים
 בעלי פרחים
| |
|---|---|
פרחים שונים
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטיים |
| ממלכה: | צומח |
| קבוצה: | צמחים וסקולריים |
| על־מערכה: | צמחי זרע |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקות | |
| שם מדעי | |
 Magnoliophyta
| |
צמחים בעלי פרחים (שם מדעי: Magnoliophyta) או מְכֻסֵּי זֶרַע[1] (Angiospermae) הם המערכה הגדולה ומהחשובות ביותר של הצמחים העילאיים. בעלי הפרחים מתאפיינים באיברי רבייה מיוחדים הנקראים פרחים, והזרעים שלהם סגורים בתוך מעטפת המוכרת בדרך-כלל כפרי. מכאן נובע הכינוי הנוסף למערכת בעלי הפרחים (מכוסי זרע).
התפתחות
ישנם עדויות קדומות לקיומם של בעלי הפרחים מופיעות במאובנים עתיקים. הקבוצה הקרובה ביותר לבעלי הפרחים היא, ככל הנראה, קבוצת הגנטופיטיים.
המשפחות המגוונות ביותר במערכת בעלי הפרחים הן:
- מורכבים: כ-22,750 מינים
- סחלביים: כ-21,950 מינים
- קטניות: כ-19,400 מינים
- פואתיים: כ-13,150 מינים
- דגניים: כ-10,000 מינים
- שפתניים: כ-7,175 מינים
- חלבלוביים: כ-5,735 מינים
מיון
נהוג לסווג כיום את בעלי הפרחים כמערכה בממלכת הצומח, והם שייכים למערכת-העל של צמחי זרע (Spermatophyta), וגם לקבוצת צמחים וסקולריים (Tracheobionta). בעבר היו מקובלים שמות מדעיים נוספים למערכה, כמו Anthophyta, אך כיום מקובל השם Magnoliophyta, על-פי הסוג האופייני מגנוליה (Magnolia).
בעבר מקובל היה לחלק את בעלי הפרחים לחד-פסיגיים ולדו-פסיגיים (מערכת המיון של ארתור קרונקויסט), אך כיום חלוקה זו זוכה לבחינה מחדש. ממצאי המחקר הגנטי מצביעים על כך שלמעשה החד-פסיגיים התפתחו מתוך קבוצה עתיקה של דו-פסיגיים קדומים. בפרט, הנציג העתיק ביותר של בעלי פרחים הוא צמח דו-פסיגי Amborella trichopoda.
שיטת המיון (טקסונומיה) המקובלת כיום היא השיטה שהוצעה על ידי קבוצת APG ב-1998 ועודכנה ב-2003 (APG II). עדכון נוסף לשיטה פורסם ב-2009 (AGP III).
חשיבות כלכלית
צמחים בעלי פרחים מספקים חלק גדול ממזון האדם. בעלת חשיבות גדולה היא משפחת הדגניים שבה נמנים אורז, חיטה, תירס וקנה סוכר, וכן דשא ואספסת המשמשים מספוא. הזית, עץ בעל חשיבות עליונה בכלכלת המזרח התיכון בעת העתיקה, וגם כיום ברחבי העולם, שייך אף הוא למשפחת הזיתיים שבמערכת בעלי הפרחים. כן הגפן בעלת חשיבות תרבותית וכלכלית מהעת העתיקה ועד היום. חשיבות כלכלית נוספת של בעלי פרחים, אך פחותה, היא השימוש בפרחיהם לנוי. בתקופות מסוימות שימשו רכיבי צמח כגון זרעים כמטבע. מוכרת במיוחד הדוגמה לבועה הכלכלית שתפחה במסחר פקעות צבעונים בארצות השפלה, שכונתה שיגעון הצבעונים.
תפקיד חשוב נוסף לפרחים הוא בקיום מינים רבים של חרקים הניזונים מצוף הפרחים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בעלי פרחים |
מכוסי זרע, דף שער בספרייה הלאומית- בעלי פרחים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
 |
|---|
|
37515111בעלי פרחים