אלרגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.

תגובה אלרגית מקומית
צמיד להודעה על אלרגיה לחומר מסוים[1]

אָלֶרְגְּיָה (בעברית: רַגֶּשֶׁת[2]) היא תגובה חיסונית לא רצויה של הגוף בחשיפה לחומרים שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. דוגמאות נפוצות לאלרגיה הן עיטוש או דמע בנוכחות אבק או בתקופת פריחת צמחים מסוימים.

בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי השומר על גוף האדם ממחלות, הרי שאלרגיה היא "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה מסוימת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק. אלרגיה ואי סבילויות למזון נובעות לרוב ממזון פגום או מזיק לגוף, או מזיהום בגוף כתוצאה מנטילת תרופה, זיהום אוויר או מזון פגום אחר.

מלבד אלרגיה, קיימות תופעות אחרות של רגישות או אי סבילות, כגון רגישות לפול עקב חוסר באנזים G6PD (הנפוצה בעיקר בקרב יוצאי כורדיסטן וצפון עיראק) או אי סבילות ללקטוז - סוכר החלב ולגלוטן. תופעות אלו אינן קשורות במערכת החיסון ולכן אינן אלרגיות.

גורמים

אחת הסיבות לתופעת האלרגיה היא רגישות יתר של המערכת החיסונית כלפי חומרים מסוימים הנמצאים בסביבה (אלרגנים). רגישות יתר זו עשויה לגרום לתסמינים שונים בהתאם לסוג האלרגיה, חומרתה ודרך החשיפה לגורם האלרגיה. החומרים עלולים להוביל לתגובות אלרגיות שונות מאדם לאדם.

תהליך התפתחות האלרגיה

המחשת המנגנון הפתולוגי של האלרגיה

יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (Mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמינים. ההיסטמין גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת אלרגית.

סיווג

בקרב בני האדם קיימות אלרגיות למגוון רחב של חומרים. בנוסף, בני האדם נבדלים בתסמינים הנובעים מחשיפה לאלרגן לו הם רגישים.

אלרגנים נפוצים

  • קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול) - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה או במגע עם העור.
  • לטקס שהוא חלבון הגומי הצמחי (לדוגמה בכפפות) - במגע עם העור.
  • עקיצת דבורים או צרעות.
  • מזונות כגון חלב (אלרגיה לחלב), ביצים, אגוזים, תותים או בוטנים - באכילה. (יש גם תופעות אי סבילות או רגישות לא אלרגית למזונות, כמו אי סבילות לחלב, לאלכוהול או לפול).
  • הפרשותיה וביציה של קרדית אבק הבית וחרקים אחרים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה (הציבור מכנה בטעות תגובה אלרגית זו כ"אלרגיה לאבק" או "אלרגיה לפוך" משום שהאלרגנים האלו מתרכזים בגרגרי האבק ובפוך. אולם, לא האבק ולא הפוך הם האלרגנים עצמם).
  • אבקה מאבקני פרחים עונתיים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.
  • מתכות כמו ניקל, קובלט וכרום - במגע עם העור. המנגנון הגורם לאלרגיה במקרים אלו אינו מובן, אך נראה שחיידקי העור מתווכים בין האדם לבין הניקל באלרגיה זו ולא בטוח שהמתכות הן האלרגנים עצמן.[3]
  • תרופות מסוימות - בבליעה. חלק מהאנשים, שרגישים לפניצילין, מפתחים תגובה אלרגית (עודף נוגדני IgE) וחלק מפתחים רגישות, שאינה אלרגית.[4] זאת להבדיל מרגישות לתרופות, המכילות סולפה, כמו אופטלגין ואספירין, שהיא רגישות, שלעולם אינה אלרגית והיא תופעה זהה לרגישות לפול.
  • עובש - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.

תסמינים

חשיפה לאלרגן יכולה לגרום לתסמינים במערכות ואברי גוף שונים:

אבחון

בדיקה עורית

אבחנת האלרגיה לא תמיד ברורה ולעיתים דרושה רמת חשד גבוהה מצד הרופא כדי להבין שמחלתו של החולה נגרמת למעשה מגורם אלרגני כלשהו. כאשר עולה החשד לאלרגיה, יופנה החולה לבדיקת אלרגיה. הבדיקות מתחלקות לשלושה סוגים: בדיקות עוריות, בדיקות שאיפה ובדיקות דם (בדיקת RAST).

בדיקות עוריות - קיימות שלוש שיטות:

  1. אלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיות) יטפטף טיפות קטנות של תמציות מצמחים, בעלי חיים או גורמים סביבתיים אחרים הידועים כאלרגנים נפוצים (זו לצד זו בסדר ידוע), אחר כך ישרוט בעדינות את העור שמתחת לכל טיפה עם מחט כדי להחדיר את החומר אל העור עצמו. לאחר כ-15 דקות, יבדוק אם נוצרה תגובה דלקתית (נפיחות ואדמומיות) ואם כן, בדיוק באיזה אלרגן (איזו טיפה) השתמש כדי ליצור את הגירוי.
  2. הזרקה תת-עורית של אלרגנים ובדיקת התגובה אליהם.
  3. מדבקות המוצמדות לעור החולה למשך יום או יומיים ובדיקת התגובה אליהן.

אם נוצרת תגובה דלקתית, פירושו שהאדם רגיש (אלרגי) לאלרגן שהוזרק, הוחדר בשריטה או הוצמד לעור.

בדיקות דם - בודקים את הימצאותם של נוגדנים גורמי אלרגיה (מטיפוס IgE) בדם ולאיזה חומרים הם נקשרים. אם נמצא נוגדן מטיפוס IgE שנקשר לחומר ידוע, יצביע הדבר על האפשרות שהנבדק אלרגי לחומר זה.

בדיקות שאיפה - מתאימות לאלרגיות לאבקת פרחים, אבק או עובש.

האבחון הסופי הוא שילוב של האינפורמציה הרפואית בתוצאות הבדיקות.

התמודדות

ההתמודדות מתחילה בזיהוי האלרגן שהאדם רגיש לו והימנעות ממנו. עם זאת, כאשר מדובר על אלרגיה לחומר המצוי בשימוש נרחב בקרב כלל הציבור, המשימה של הימנעות מהאלרגן היא קשה. במיוחד קיים קושי להימנע מחשיפה לאלרגנים העוברים באויר, כמו בוטנים, או שהתגובה האלרגית מופיעה גם מחמת מגע ולא רק מאכילה. במקרים כאלו ישנם מוסדות, דוגמת בתי ספר וגני ילדים המגדירים חלק משטחם או את כלל המוסד כמקום האסור להכנסת האלרגן. במדינת ישראל נקבע שבתי ספר וגני ילדים בהם לומד ילד עם אלרגיה מסכנת חיים יוגדרו כשטח הנקי מהאלרגן.[5]

בעיה נוספת היא כאשר הסובל מאלרגיה הוא קטן מכדי לקחת אחריות על הימנעות מאלרגן. במדינת ישראל ניתנת להורים של ילדים מגיל 9 חודשים עד גיל 10 שנים הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים גמלה המיועדת למימון סיוע בהשגחה על הילד מפני חשיפה לאלרגן המסכן אותו.[6]

הערכות רפואית לטיפול בהתקף

במקרים בהם האלרגיה מוגדרת כמסכנת חיים, מומלץ לבעלי האלרגיה לשאת איתם מזרק אפינפרין, הנותן טיפול רפואי ראשוני להתקף אלרגיה פתאומי.[7][8] המלצה נוספת הניתנת לבעלי אלרגיה מסכנת חיים היא להמצא תמיד בקרבה לבעל ידע רפואי היכול לטפל בהתקף או בסמיכות לבית חולים המסוגל לתת טיפול רפואי להתקף אלרגי. כך למשל, צה"ל מתנה השתתפותם של בעלי אלרגיה מסכנת חיים בפעילות בבסיסי צה"ל בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: היות הבסיס הצבאי מרוחק 30 דקות נסיעה או פחות מבית חולים וכן הימצאותו הרציפה של מטפל רפואי בכיר בבסיס, במשך כל שעות היממה.[9]

טיפול

כאשר ההימנעות קשה לביצוע, עוברים לטיפול תרופתי. בין הטיפולים לאלרגיות ניתן למצוא תרופות אנטי-היסטמיניות המנטרלות את פעילות ההיסטמין, סטרואידים המעכבים את הדלקת הנגרמת עקב האלרגיה, נוגדי גודש, נוגדי לויקוטריאנים[10] ואמצעים רפואיים רבים אחרים. בחירת הטיפול המתאים נעשית על פי סוג האלרגיה, חומרתה ותדירותה.

אחת השיטות היעילות לריפוי של ממש מהאלרגיה ולא רק טיפול בתסמינים, הוא חיסון. בשיטה זו (המכונה אימונותרפיה) מקבל החולה, במינונים הולכים ועולים, תמציות מגורם האלרגיה, באופן כזה שבסופו של דבר הוא מתחסן מפני השפעותיו המזיקות. התהליך הוא איטי וקיים בו סיכון לתגובה אלרגית קשה במהלכו ולכן מבוצע רק על ידי רופאים מומחים לאלרגיה.

הטיפול באלרגיה ברפואה אלטרנטיבית

ברפואה אלטרנטיבית מקובל לטפל במקרי אלרגיה על ידי נטורופתיה, צמחי מרפא, הומיאופתיה, רפואה סינית מסורתית,[11] טאט וקינסיולוגיה. מאמר מדעי שפורסם בשנת 2006 על ידי "מאיו קליניק" (Mayo Clinic)‏,[12] בדק מאות מקרי אלרגיה, כולל אסתמה וזיהומים בדרכי הנשימה, שטופלו על ידי מרפאים אלטרנטיביים שונים. ברוב המקרים הטיפולים האלטרנטיביים לא היו יעילים ולא ניכר שינוי לעומת טיפול בפלסבו. בפרט נבדקו טיפולים הומיאופתיים במקרי אלרגיה אצל ילדים ומתבגרים; מחברי המאמר הגיעו למסקנה שהגישה האלטרנטיבית לא מספקת פתרון מוכח לבעיות אלו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רגשת
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אלרגיה

הערות שוליים

  1. ^ לפחות בביה"ח שיבא
  2. ^ רַגֶּשֶׁת במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ J Appl Microbiol. 2014 Nov 1. Probiotic supplementation in Systemic Nickel Allergy Syndrome patients: study of its effects on lactic acid bacteria population and on clinical symptoms. Randazzo CL1, Pino A, Ricciardi L, Romano C, Comito D, Arena E, Saitta S, Caggia C.
  4. ^ אלרגיה לפניצילין ותגובת הצילוב בשימוש בצפלוספורינים - דילמה טיפולית, קידספדיה
  5. ^ התאמות במוסדות חינוך ובצהרונים לתלמידים הסובלים מאלרגיה למוצרי מזון, באתר כל זכות
  6. ^ סייעת רפואית לילדים הלומדים בחינוך הרגיל, באתר כל זכות
  7. ^ מירי בן-דוד ליוי, אלרגיה: מהן הסכנות ואיך תשמרו על הילדים?, באתר ynet, 29 ביוני 2009
  8. ^ ד"ר איתי גל, כשאגוזים הורגים: מה קורה כשהאלרגיה תוקפת, באתר ynet, 21.7.2011
  9. ^ בג"ץ 3224/22 פלונית נ' שרת החינוך ואח', ניתן ב־25 במאי 2022
  10. ^ לויקוטריאן הוא אחד מקבוצת החומרים הגורמים סימפטומים של אסתמה וקדחת השחת. לויקוטריאנים משתחררים על ידי תאי פיטום במהלך התקף ואחראים להתכווצות הסימפונות. לויקוטריאנים מיוצרים ברקמות שונות מחומצה ארכידונית.
  11. ^ טיפולים משלימים לילדים, ד"ר גלעד כהן, אתר קופת חולים מאוחדת
  12. ^ Altunç U, Pittler MH, Ernst E (2007). "Homeopathy for childhood and adolescence ailments: systematic review of randomized clinical trials". Mayo Clin. Proc. 82 (1): 69–75. PMID 17285788.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36314535אלרגיה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלרגיה&oldid=2275418"