פלפלון בכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפלפלון בכות
מיון מדעי
מחלקה: דו-פסיגיים

פלפלון בכות (שם מדעי: Schinus molle) הוא מין של עץ ירוק-עד שגדל עד גובה של 15 מטרים. מקורו בהרי האנדים בפרו. הפירות הוורודים הבוהקים של פלפלון בכות נמכרים לעיתים קרובות כ"גרגירי פלפל ורוד" אף על פי שפלפלון בכות אינו קשור לפלפל אמיתי (Piper nigrum). הסיומת molle בשם המדעי באה מ-mulli, המילה בקצ'ואה לעץ. העץ הוא פונדק לעש עץ הפלפל, Bombycomorpha bifascia (אנ').

תיאור

פלפלון בכות הוא עץ ירוק-עד שגדל במהירות עד לגובה ולרוחב של 15 מטרים. זהו הגדול ביותר מבין כל מיני הפלפלון וייתכן שגם המין בעל אורך החיים הגדול ביותר. הענפים העליונים של העץ נוטים לצנוח. אורך העלים המרוכבים המנוצים של העץ הוא 8–25 סנטימטרים ורוחבם 4–9 סנטימטרים והם מורכבים מ-19–41 עלעלים מסורגים. הפרחים הזכריים והנקביים מופיעים על צמחים נפרדים (צמח דו-ביתי). הפרחים קטנים, לבנים ונישאים בשפע במכבדים בקצוות הענפים המשתלשלים. הפירות הם בית גלעין כדורי בקוטר 5–7 מילימטרים עם זרעים מעוצים שהופך מירוק לאדום, ורוד או סגול, נישאים באשכולות צפופים של מאות פירות יער שיכולים להתפתח במשך כל השנה. הקליפה האפרפרה המחוספסת מעוותת ומטפטפת מוהל. הקליפה, העלים ופירות היער ארומטיים בעת כתישה.

תפוצה

מקורו של פלפלון הבכות באזור הצחיח של צפון אמריקה הדרומית ומדבריות האנדים של פרו, המשתרעים עד למרכז ארגנטינה ומרכז צ'ילה. עם זאת, הוא הופץ באופן נרחב ברחבי העולם. הוא ידוע בעץ החזק שלו המשמש לאוכפים, והיה אחד ממקורות האספקה של המושבות הספרדיות לאוכפים. הוא שימש גם לייצור תבלינים, אך נטוע בעיקר כעץ נוי.[1] פלפלון בכות הוא מין ירוק-עד עמיד לבצורת, בעל אורך חיים גדול וחסון, שהפך למין פולש רציני בעולם. לדוגמה, בדרום אפריקה פלש פלפלון הבכות לסוואנה ואדמות עשב וגדל לאורך קווי ניקוז ושולי דרכים באזורים צחיחים למחצה.[1] הוא גם מין פולש בכל חלקי אוסטרליה במגוון בתי גידול, החל משטחי עשב ועד אזורי יער פתוחים וחוף יבשים, כמו גם בשולי סוללות מסילות רכבת וחוות נטושות.

בישראל הוא גדל בצדי דרכים, אך טרם יצר אוכלוסיות גדולות. מין זה מוגדר בישראל כ"מאוזרח". מכיוון שבדרום אפריקה עבר זמן רב (כ-150 שנה) מאז שהוכנס המין ועד שהפך לפולש, משערים שנדרשת לו תקופת הסתגלות ארוכה עד שהוא הופך למין פולש. הוא נכלל ברשימת המינים שאינם מומלצים לגינון שפרסמו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים והגן הבוטני בירושלים.[2]

שימושים

קליפת העץ

מזון

אף על פי שאינם קשורים לפלפל מסחרי (Piper nigrum) נמכרים הגרגרים הוורודים/אדומים כגרגרי פלפל ורוד ולעיתים קרובות מעורבבים עם פלפל מסחרי. עם זאת, הפרי והעלים עלולים להיות רעילים לעופות, חזירים ואולי לעגלים. יש גם תיעוד של ילדים צעירים שחוו הקאות ושלשולים לאחר אכילת הפרי. אין לפלפלון הבכות מעמד מוכר כבטוח (באנגלית generally recognized as safe ובראשי תיבות GRAS) במנהל המזון והתרופות האמריקאי.[3]

תמציות של פלפלון בכות שימשו כתוספי טעם במשקאות ובסירופים.[4]

ברפואה

ברפואה העממית שימש פלפלון בכות לטיפול במגוון פצעים וזיהומים בשל תכונותיו האנטי-בקטריאליות והמחטאות.[4] הוא שימש גם כנוגד דיכאון ומשתן, ולכאבי שיניים, שיגרון והפרעות במחזור החודשי,[4] כאשר מחקרים עדכניים בעכברים מספקים תמיכה אפשרית להשפעותיו נוגדות הדיכאון.[5][6] הועלתה גם השערה שתכונות קוטל החרקים של פלפלון בכות הופכות אותו למועמד טוב לשימוש כחלופה לכימיקלים סינתטיים בהדברת מזיקים.[4]

עלים ירוקים טריים בצרורות משמשים באופן שמאני בטקסים מסורתיים מסו-אמריקאים לטיהורים וברכות.[7]

שימושים אחרים

העלים משמשים גם לצביעה טבעית של טקסטיל באזור האנדים. נוהג זה מתוארך לתקופות הפרה-קולומביאניות. בני האינקה השתמשו בשמן מעליו בשיטות חניטה מוקדמות כדי לשמר ולחנוט את מתיהם.

שימושים היסטוריים

האינקה השתמש בחלק החיצוני המתוק של פירות בשלים להכנת משקה. הפירות שופשפו בזהירות כדי למנוע ערבוב עם החלקים הפנימיים המרים, התערובת סוננה ולאחר מכן הושארה לכמה ימים כדי לייצר משקה. נהוג גם להרתיח לסירופ או לערבב עם תירס להכנת דייסה מזינה.

ישנן גם עדויות ארכאולוגיות משמעותיות לכך שפירותיו של פלפלון הבכות שימשו באופן נרחב באזורי האנדים המרכזיים בסביבות 550–1000 לספירה להפקת צ'יצ'ה, משקה אלכוהולי מותסס.

בסוף המאה ה-19, נשתל פלפלון הבכות בשפע בקליפורניה ונודע כ"עץ הפלפל של קליפורניה" לרבים.[8] לעץ היו אסוציאציות רומנטיות עם המיסיונים הספרדיים של המדינה - בשנות ה-70 של המאה ה-19 "עץ הפלפל הפך לדימוי חזותי מוכר כמו הסנדלים והמטות של הכמרים."[8] הם זכו להערכה גם בשל הצל שלהם ועמידותם לתנאים של צחיחות למחצה, וכך הם נשתלו לאורך שדרות חדשות בערים של דרום קליפורניה. בשנת 1911 הלל מאמר מערכת בלוס אנג'לס טיימס את עץ הפלפל:

אחד המאפיינים הראשונים שתופסים את תשומת ליבו של התייר מהמזרח בעת ביקור באתר הנופש החורפי המועדף הזה הוא העלווה הנוצתית הנפלאה וגרגרי היער הארגמן המדהימים של עץ המצל הזה שאין דומה לו, המעניקים אווירה נעימה של חג ושפע של צבעים טרופיים לנוף הקליפורני...אכן, עץ הפלפל הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים באזור הדרום שטוף השמש.

עם זאת בתחילת המאה העשרים ירד פלפלון הבכות מגדולתו כעץ רחוב, בין השאר משום שהוא פונדקאי לכנימת מגן מהמין כנימת הזית הרכה (אנ') שאיימה על מטעי ההדרים של דרום קליפורניה.[8] העצים גם נוטים להרים מדרכות עם שורשיהם, לייצר שריגים מהגזע ולפגוע בחוטי טלפון וצינורות ביוב קבורים.[8][9] רבים מהעצים העתיקים ביותר נעקרו ונטיעות רחוב חדשות נאסרו ביישובים שגידלו הדרים (לוס אנג'לס אסרה על נטיעות רחוב חדשות ב-1930).

גידול

העץ מתרבה באמצעות זרעים, שריגים וייחורים. לזרעים יש קליפה קשה במיוחד ושיעורי הנביטה משתפרים מאוד לאחר שעברו במעיים של ציפורים או חיות אחרות. זרעים נובטים באביב, כאשר שתילים גדלים באיטיות עד שהם מתבססים. הזרעים נובטים בקלות מתחת לעץ בערימת העלים הקיימת של עץ האם, במאות בבת אחת וניתן לשתול אותם בקלות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלפלון בכות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Iponga, D.M.; Milton, S.J.; Richardson, D.M. (2008), "Superiority in competition for light: A crucial attribute defining the impact of the invasive alien tree Schinus molle (Anacardiaceae) in South African savanna", Journal of Arid Environments (פורסם ב-במאי 2008), vol. 72, no. 5, pp. 612–623, Bibcode:2008JArEn..72..612I, doi:10.1016/j.jaridenv.2007.10.001 {{citation}}: (עזרה)
  2. ^ "פלפלון בכות" עפרי גבאי, באתר צמח השדה
  3. ^ Singh, Ram J.; Lebeda, Ales; Tucker, Arthur O. (2011). "2. Medicinal Plants—Nature's Pharmacy". In Singh, Ram J. (ed.). Genetic Resources, Chromosome Engineering, and Crop Improvement: Medicinal Plants. Vol. 6. CRC Press (פורסם ב-15 בספטמבר 2011). p. 17. ISBN 978-1420073843. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Ferreroa, Adriana; Alejandra, Minettib; Cristina, Brasa; Zanettia, Noelia (2007), "Acute and subacute toxicity evaluation of ethanolic extract from fruits of Schinus molle in rats", Journal of Ethnopharmacology (פורסם ב-2007-09-25), vol. 113, no. 3, pp. 441–447, doi:10.1016/j.jep.2007.06.019, PMID 17716846
  5. ^ Machadoa, Daniele G.; Kastera, Manuella P.; Binfaréa, Ricardo W.; Diasc, Munique; Santosb, Adair R.S.; Pizzolattic, Moacir G.; Brighentec, Inês M.C.; Rodrigues, Ana Lúcia S. (2007), "Antidepressant-like effect of the extract from leaves of Schinus molle L. in mice: Evidence for the involvement of the monoaminergic system", Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, Elsevier (פורסם ב-2007-03-30), 31 (2): 421–428, doi:10.1016/j.pnpbp.2006.11.004, PMID 17182164
  6. ^ Daniele G. Machado, Luis E.B. Bettio, Mauricio P. Cunha, Adair R.S. Santos, Moacir G. Pizzolatti, Inês M.C. Brighente, and Ana Lúcia S. Rodrigues (2008). "Antidepressant-like effect of rutin isolated from the ethanolic extract from Schinus molle L. in mice: Evidence for the involvement of the serotonergic and noradrenergic systems." Eur. J' Pharmacol. 587 163-168.
  7. ^ "Peruvian Pepper". elmaskincare.com.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Nathan Masters (2013-09-13). "When Pepper Trees Shaded the 'Sunny Southland'". www.kcet.org.
  9. ^ Nathan Masters, Jared Farmer (2014-01-23). "How Did L.A. Become a City of Palms? And Other Questions About California's Trees". kcet.org.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34042785פלפלון בכות

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פלפלון_בכות&oldid=2116628"