כוכב אניס
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | צמח שימושי |
כוכב אניס (בלטינית: Illicium verum נקרא גם באדיאן) הוא עץ ירוק-עד בגודל בינוני שמקורו בצפון מזרח וייטנאם ודרום סין.
מאפיינים
זהו תבלין הדומה מאוד לאניס בטעמו ומתקבל מהפרי דמויי הכוכב אשר נקטף ממש לפני ההבשלה. שמן כוכב אניס הוא שמן ריחני מאוד המשמש לבישול, בישום, סבונים, משחות שיניים, מי פה וקרמים לעור. עד 2012, כאשר עברו להשתמש במקור חיידקי, חברת הופמן לה רוש השתמשה בעד 90% מיבול כוכב אניס השנתי בעולם לייצור חומצה שיקימית, תוצר ביניים כימי המשמש בסינתזה של אוסלטאמיביר (בשם המסחרי: טמיפלו).[1]
אטימולוגיה ומינוח
Illicium מקורו במילה הלטינית illicio כלומר "לפתות" או "לשדל".[2]
Verum פירושו "אמיתי" או "טבעי".[2]
נראה שהשם "באדיאן" נובע מ-badiane הצרפתית, מהשם הסיני התיאורי לכאורה בפין - יין: "bājiǎo - שמונה קרניים". המילון האנגלי של אוקספורד מציין שמקורו לפני כן אינו ידוע.[3]
תיאור
העלים ארומטיים, פשוטים ואזמליים, אובציתיים-אליפטיים או אליפטיים, גודל 5–15 ס"מ × 2-5 ס"מ.[4] הפרחים הם בודדים, דו מיניים, ורודים עד אדומים כהים, ביתיים או תת-טרמינליים.[4]
הפרי הוא זקיק דמוי קפסולה, בצורת כוכב, חום-אדמדם, המורכב משישה עד שמונה זקיקים המסודרים בסחרור.[4] כל זקיק בצורת סירה, 2-1 ס"מ אורך, מחוספס ונוקשה, צבעו חום-אדמדם, עם זרע אחד, נפתח לאורך קצה הגחון בהבשלה.[4]
שימוש
קולינרי
כוכב אניס מכיל אנתול (אנ') הידוע כקמפור אניס, אותה תרכובת שנותנת לאניס את הטעם שלו. כוכב אניס נכנס לשימוש במערב כתחליף פחות יקר לאניס באפייה, כמו גם בייצור משקאות חריפים, בעיקר בייצור הליקר גליאנו.[5] כוכב אניס משפר את טעם הבשר.[6]
קודמן לתרופה
כוכב אניס הוא המקור העיקרי של התרכובת הכימית חומצה שיקימית (אנ'), קודמן ראשוני בסינתזה הפרמצבטית של התרופה נגד שפעת אסלטאמיביר (Tamiflu).[7][8][9] שיטה תעשייתית לייצור חומצה שיקימית באמצעות תסיסה של חיידקי E. coli התגלתה בשנת 2005,[10][11] ויושמה במגפת השפעת (2009) כדי לטפל במחסור בטמיפלו, מה שגרם גם לעליית מחירים של כוכב אניס כחומר גלם של החומצה השיקימית.[12] נכון לשנת 2018, התסיסה של E. coli הייתה תהליך הייצור הנבחר לייצור חומצה שיקימית לסינתזה של טמיפלו.[7][8]
רעילות של מינים קרובים
כובב אניס אינו רעיל. עם זאת, מינים קשורים אחרים הם רעילים.
מפרטים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Schönholzer, Fabio (15 במרץ 2018). "Dried Stars". UZH News (באנגלית). Zürich: University of Zurich. נבדק ב-21 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Gledhill, David (2008).
- ^ "badian, n.".
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Illicium verum". PlantUse. נבדק ב-8 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Galliano". נבדק ב-13 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Spaghetti Bolognese". BBC Two.
- ^ 7.0 7.1 Bilal, Muhammad; Wang, Songwei; Iqbal, Hafiz M. N.; Zhao, Yuping; Hu, Hongbo; Wang, Wei; Zhang, Xuehong (16 ביולי 2018). "Metabolic engineering strategies for enhanced shikimate biosynthesis: current scenario and future developments". Applied Microbiology and Biotechnology. 102 (18): 7759–7773. doi:10.1007/s00253-018-9222-z. ISSN 0175-7598. PMID 30014168.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 "Oseltamivir (Tamiflu): Uses, Dosage, Side Effects". Drugs.com. 8 במאי 2018. נבדק ב-31 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wang, G. W.; Hu, W. T.; Huang, B. K.; Qin, L. P. (2011). "Illicium verum: A review on its botany, traditional use, chemistry and pharmacology". Journal of Ethnopharmacology. 136 (1): 10–20. doi:10.1016/j.jep.2011.04.051. PMID 21549817.
- ^ Bradley, D. (דצמ' 2005). "Star role for bacteria in controlling flu pandemic?". Nature Reviews Drug Discovery. 4 (12): 945–946. doi:10.1038/nrd1917. ISSN 1474-1776. PMID 16370070.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Krämer, M.; Bongaerts, J.; Bovenberg, R.; Kremer, S.; Müller, U.; Orf, S.; Wubbolts, M.; Raeven, L. (2003). "Metabolic engineering for microbial production of shikimic acid". Metabolic Engineering. 5 (4): 277–283. doi:10.1016/j.ymben.2003.09.001. PMID 14642355.
- ^ Louisa Lim (18 במאי 2009). "Swine flu bumps up price of Chinese spice". US National Public Radio.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ International Organization for Standardization. "ISO 11178:1995 Star anise (Illicium verum Hook. f.) – Specification". נבדק ב-8 ביוני 2009.
{{cite web}}: (עזרה)
38404366כוכב אניס