חסידות פשדבורז'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות פשדבורז' (יידיש:פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז' תלמידו של החוזה מלובלין.

האדמו"ר השלישי בחסידות, רבי אברהם משה וולטפרייד

תולדות החסידות

רבי ישעיהו מפשדבורז' (Przedbórz) נולד לרבי מאיר מאלעסק בשנת תקי"ח. היה חתן של הנגיד הרב דן לוינברג מפשדבורז'. היה מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין וחבירו של היהודי הקדוש מפשיסחא. היה לפעמים פוסק אצל רבו החוזה מלובלין ואף כונה על ידיו 'ארון ספרים'. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות פשדבורז'. אחר פטירת רבו 'החוזה' בשנת תקע"ה החל לנהל חצר בעיירתו. נפטר בד' באלול תקצ"א. חתנו היה רבי בריש וינברג רבה של גומבין (חותנו של רבי יעקב דוד מרדושיץ).

מתלמידיו המפורסמים: רבי דוד יצחק ברומברג[1] מפיטערקוב חתנו של המאור ושמש, רבי שלמה מרדומסק, רבי משה מלעלוב ורבי יעקב בלומנזון רבה של ווידאמה[2].

אחריו כיהן בנו רבי עמנואל וולטפרייד. נולד בשנת תקס"ב. על פי הוראת החוזה מלובלין נקרא בשם זה כסגולה שלא יפטר בצעירותו כמו אחיו. היה חתנו של רבי ישראל בנו של החוזה מלובלין ובזיווג שני חתנו של רבי משה אהרן רבה של קוטנא[3]. היה תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ. לאחר פטירת רבי ישכר בר (שכיהן כרב בפשדבורז') החל לכהן כאדמו"ר בפשדבורז' ואת משרת הרבנות נתן לרבי משה מלעלוב. לאחר שרבי משה עלה לארץ ישראל החל רבי עמנואל לכהן גם כרב. נפטר בכ"ז בשבט תרכ"ה ונקבר בוורשה.

מזיווג ראשון היו ילדיו; ממלא מקומו רבי אברהם משה מראספשה וחתנו רבי משה אונגר מדומברובה. מזיווג שני היו ילדיו; בניו רבי צמח אב"ד סילוב, רבי נח מבענדין, רבי שלום פנחס מפשדבורז' (חתן רבי אפרים משעננא בנו של רבי יחזקאל מקוזמיר), רבי יחזקאל יחיאל משפערוב וחתנו רבי קלונימוס קלמן בעער מווידאמה נכדו של רבי יוסף ברוך הלוי אפשטיין ה'יהודי הטוב' מניישטאט.

אחרי רבי עמנואל כיהן בנו רבי אברהם משה מראספשה. נולד בשנת ת"ר. היה תלמידם של אביו ושל רבי חיים מצאנז. כיהן כאדמו"ר בפשדבורז' לאחר פטירת אביו. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרב בסילוב אך לאחר שלוש שנים חזר לפדשבורז' עקב עלילת דם. בשנת תר"נ עבר לראספשה. בשנת תרע"ו חזר לפשדבורז'. נפטר בכ"ב באלול תרע"ח.

ארבעת בניו של רבי אברהם משה כיהנו כאדמו"רים:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' ל"ז-ל"ח.
  2. ^ רבי יעקב היה גם תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ ולאחר פטירת רבותיו נסע לרבי שלמה מראדומסק ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר. ראה עליו בנחלת צבי, בני ברק תשנ"ב, עמ' נ"ב-נ"ט.
  3. ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' צ.
  4. ^ ראו עליו עוד: פערל הורביץ, אבוקה בודדה תשע"ד.