רבי פנחס רבינוביץ
 | |||||
| לידה | י"ב בטבת ה'תקצ"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ב באלול ה'תרס"א (בגיל 62) | ||||
| מדינה | פולין | ||||
| מקום פעילות | קינצק | ||||
| שם השושלת | פשיסחה | ||||
| אב | רבי נתן דוד משידלובצה | ||||
|
| |||||
רבי פנחס רבינוביץ מקינצק (י"ב בטבת ה'תקצ"ט - כ"ב באלול ה'תרס"א) היה האדמו"ר מקינצק (גזע פשיסחה), בנו של רבי נתן דוד משידלובצה.
ביוגרפיה
נולד לרבי נתן דוד ודבורה פערל בת רבי שמואל ושליצקי. נישא לבת רבי משה נפתלי קצנלבוגן אב"ד טרניגרד, נכד הכנסת יחזקאל. אביו התבטא עליו שיש לו את נשמת רבי דוד מלעלוב[1] ו"שלא טעם טעם חטא מימיו"[2].
לאחר פטירת אביו בז' בחשוון ה'תרכ"ו, מונה לאדמו"ר בקינצק. היה מגדולי אדמו"רי דורו[3] ואלפים נמנו על חסידיו[4]. נודע כקדוש עליון[5] וכאוהב ישראל[2].
כל ימיו מיעט באמירת דברי תורה, ובסוף ימיו לא אמר כלל[6]. היה חלוש מאד ובעקבות כך שכב במיטתו 17 שנה[2]. נפטר בכ"ב באלול ה'תרס"א. רוב משפחתו נספתה בשואה.
מעט מדברי תורתו הודפסו בקונטרס "זכרון פנחס" שבסוף ספר "תפארת היהודי" ליהודי הקדוש מפשיסחה, על ידי בנו רבי חיים שרגא צבי אב"ד וונחוצק[7].
הערכה
רבי אברהם טברסקי מטריסק התבטא עליו ש"פניו בוערות מיראת שמים"[2]. רבי יחיאל מאלכסנדר אמר עליו שהוא "אוהב ישראל באמת"[6]. ורבי אשר מסטולין העיד עליו ש"יש לו צלם אלוקים"[4].
צדיקי דורו נכנעו אליו[2] ואדמו"רים רבים התקרבו אליו[8], ביניהם: רבי אלימלך שפירא[2], רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ[9], רבי מאיר שלום מקאלושין[6], רבי שמחה בונים מאוטבוצק[6] ורבי אברהם מראדומסק[9]. לאחר פטירת רבי אברהם מראדומסק התקרב בנו רבי יחזקאל ואחיו רבי יעקב יוסף מקלובוצק אל רבי פנחס, ורבי יחזקאל אף קיבל עליו את אדמו"רות ראדומסק רק לאחר שהתייעץ עמו[9].
משפחתו
- בניו
- רבי יוסף אליעזר מראדום, כיהן גם בוונחוצק ובוירזבניק. חתן דודו רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלברזיג. היה תלמידו המובהק של רבי יואב יהושע מקינצק. נרצח על ידי הנאצים בערב יום הכיפורים ה'תש"ג.
- רבי אלימלך יעקב יצחק רבה של סוחדניוב וקילץ, חתן רבי הלל פינקלר מראדושיץ[10] ובזיווג שני חתן רבי אליעזר דוד פינקלר מראדושיץ. נפטר בכ"ב באלול ה'תרצ"ח.
- רבי חיים שרגא צבי רבה של וונחוצק, חתן אחיו רבי יוסף אליעזר מראדום. נספה בשואה.
- רבי נתן דוד מקינצק[11], חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב. נפטר בא' בניסן ה'תרפ"ז. קבור בלודז'.
- חתניו
- רבי שלמה זלמן וולטפרייד מטאמשוב, בן רבי אברהם משה מרוספשה. נספה בשואה עם כל משפחתו.
- רבי בן ציון הורוביץ ממאדין, בן רבי טוביה ממאדין[12], מגזע דז'יקוב. נספה בשואה בריישא.
- רבי יהושע העשיל הורוביץ מעלקוש - חנטשין, בן רבי חיים שמואל. נספה בשואה בג' באב ה'תש"ג.
- רבי חיים ירחמיאל טאוב מזוואלין, מגזע קוזמיר[13]. נספה בשואה בה'תש"ב בטרבלינקה.
- רבי צבי הירש רבינוביץ, אדמו"ר מקינצק - אוסטרובה בארצות הברית, מחבר ספר 'צבי לבית יעקב'.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים שרגא צבי רבינוביץ, זכרון פנחס, תפארת היהודי, ורשה, תר"צ, עמ' 14, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- דוד הלחמי, רבי פנחס רבינוביץ, חכמי ישראל, בני ברק, תש"מ, עמ' שנה, חלק ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יצחק אלפסי, רבי פנחס רבינוביץ מקינצק, תורת החסידות, ירושלים, תשס"ט, עמ' 12, חלק ג', באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ רבי משה יאיר וינשטוק, קודש הלולים, תש"ט, עמ' 114, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 זכרון פנחס, תפארת היהודי, ורשה, תר"צ, עמ' 15, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יצחק אלפסי, הסבא הקדוש מראדושיץ, תל אביב, עמ' 144, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 4.0 4.1 דוד הלחמי, רבי פנחס רבינוביץ, חכמי ישראל, בני ברק, תש"מ, עמ' שנה, חלק ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ המחנה החרדי, ירושלים: קהל מחזיקי הדת בעלזא, תשנ"א, באתר אוצר החכמה
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 זכרון פנחס, תפארת היהודי, ורשה, תר"צ, עמ' 17, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ זכרון פנחס, תפארת היהודי, ורשה, תר"צ, עמ' 14, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יצחק אלפסי, ספר האדמורי"ם, תשכ"א, עמ' 64, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 9.0 9.1 9.2 זכרון פנחס, תפארת היהודי, ורשה, תר"צ, עמ' 16, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בן רבי יצחק חתנו של רבי ישכר בער מראדושיץ.
- ^ אדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מקינצק, באתר אנציקלומדיה להנצחת צדיקים
- ^ בן רבי מאיר הורוביץ
- ^ בן רבי משה אהרן בנו של רבי שמואל אליהו מזוואלין