רבי אברהם משה וולטפרייד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם משה וולטפרייד
לידה ה'תר"א
פשדבוז'
פטירה כ"ב באלול ה'תרע"ח (בגיל 77 בערך)
מקום קבורה פשדבוז'
מקום מגורים פשדבוז', סילוב, רוזפשה
אם צביה (נכדת החוזה מלובלין)
אדמו"ר מפשדבורז' ה־שלישי
כ"ז בשבט ה'תרכ"הכ"ב באלול ה'תרע"ח
(53 שנים)
→ אביו רבי עמנואל
אב"ד פשדבוז'
ה'תרכ"הה'תרמ"ה
→ אביו רבי עמנואל
חתימה

רבי אברהם משה וולטפרייד (מכונה רבי אברהם משה מראספשה; ה'תר"א - כ"ב באלול ה'תרע"ח) היה האדמו"ר השלישי מפשדבורז' ואב"ד פשדבוז', כיהן גם בסילוב וברוזפשה.

ביוגרפיה

נולד בפשדבוז' לרבי עמנואל ולצביה בת רבי ישראל - בנו של החוזה מלובלין, הוא נולד לאחר 22 שנות נישואי הוריו לאחר שכל ילדיהם מתו בקטנותם. הוא נקרא על שם סבו רבי אברהם אליעזר - אבי החוזה מלבלין ועל שם דודו רבי משה מפשבורסק[1]. לאחר פטירת אמו צביה בכ"ו בכסלו ה'תר"ד, כשהוא בן 3, גידלה אותו אמו החורגת יוכבד ינטל בת רבי משה אהרן אב"ד קוטנא.

נשא את לאה בת רבי גרשון הלוי לנדו, גביר תושב קמינסק. לאחר נישואיו התגורר סמוך לחותנו בקמינסק. לאחר פטירת אשתו בה'תר"כ נשא את שרה עלקא בת רבי מאיר אברמזון, גביר תושב לובלין. לאחר נישואיו אלו התגורר בלובלין, ולאחר כמה שנים עבר להתגורר סמוך לאביו בפשדבוז'.

לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרבה של פשדבוז'. למינויו קדם פסק הלכה של רבי חיים מצאנז, לאחר שדודו רבי דוב בעריש וינברג - חתן סבו רבי ישעיה מפשדבורז', ערער על רבנותו בטענה שהרבנות מגיעה לו מפני שהוא גדול בתורה יותר ושימש ברבנות בכמה קהילות. רבי חיים פסק לטובת רבי אברהם משה[2]. במכתב כותב עליו רבי חיים "ואם כי עודנו רך בשנים, עוז פניו תאיר ביראה ובחכמה"[3].

כשהתעוררה מחלוקת בפשדבוז'[4] עזב את העיר ובה'תרמ"ה עבר להתגורר בסילוב, שם שימש כאב"ד[5]. לאחר שהנוצרים בעיר עיללו עליו[6] הוכרח לעזוב את העיר, ובה'תרל"ג, לפי יצחק אלפסי[7] עבר להתגורר בפשדבוז'. בה'תר"ן עבר להתגורר ברוזפשה[5] שם הנהיג את חצירו בשלווה, חסידיו הקימו שטיבלאך בשם "רוספאשה" וכונו "חסידי רוספאשה"[5]. בה'תרע"ו, בערוב ימיו, חזר לפשדבוז'[5], שם התגורר עד לפטירתו בכ"ב באלול ה'תרע"ח. הוא נקבר באוהל סבו רבי ישעיה מפשדבורז' בעיר[5]. האוהל ובית הקברות נהרסו בשואה[6].

בהשתדלותו, כיהנו בניו באדמו"רות, עוד בחייו[8], בערים ועיירות שונות. רוב צאצאיו נספו בשואה. חלק מדברי תורתו הודפס בספר דברות חיים על ידי הרב מאיר עמנואל הורוביץ.

דמותו

פנחס זליג גליקסמן מתארו בספרו "רבינו אליקים געץ" כאיש צורה וגבה קומה. היה בעל צדקה ורב פעלים. אלפים נהרו אליו והוא קירב פשוטי עם[4].

הוא הלחין ניגונים חסידיים רבים והם הושרו על ידי חסידים תושבי פולין[6] וכונו בשם "ניגוני ראספשה"[4].

הוא זכה להערכה רבה מרבי חיים מצאנז שאף אכל איתו בקערה אחת לאות חיבה[9].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליעזר עמנואל הורוביץ, הרה"ק רבי אברהם משה מפשעדבורז' - רוספשא, דברות חיים - א, עמ' פ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ גליקסמאן, פינחס זליג, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ גליקסמאן, פינחס זליג, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 הרב אליעזר עמנואל הורוביץ, הרה"ק רבי אברהם משה מפשעדבורז' - רוספשא, דברות חיים - א, עמ' פ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 גליקסמאן, פינחס זליג, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 יצחק אלפסי, רבי אברהם משה מפשדבורז', חמישים צדיקים, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 38, באתר אוצר החכמה
  7. ^ יצחק אלפסי, רבי אברהם משה מפשדבורז', חמישים צדיקים, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 38, באתר אוצר החכמה
  8. ^ גליקסמאן, פינחס זליג, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  9. ^ הרב אליעזר עמנואל הורוביץ, הרה"ק רבי אברהם משה מפשעדבורז' - רוספשא, דברות חיים - א, עמ' פ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  10. ^ אדמו"ר רבי ישעיהו וולטפרייד מקאליש, באתר האנציקלומדיה להנצחת צדיקים