והיה אם שמוע

פרשיית וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.

והיה אם שמוע היא פרשיה מפרשת עקב בספר דברים. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע",, אחת מארבע הפרשיות הנמצאות בתפילין, נכתבת בתוך המזוזה יחד עם פרשת "שמע ישראל".  

תוכן הפרשה

פרשיית והיה אם שמוע עם כוונת שם בן ע"ב על פי האר"י

בפרשה מתנה ומזהיר ה' את עם ישראל שאם יאהבו ויעבדו אותו בכל לִבם ויקיימו את מצוותיו, יקבלו גמול גשמי: גשמים סדירים והצלחה ביבול החקלאי, ויתקיימו לאורך ימים בארץ ישראל. אך אם יעבדו עבודה זרה, יגלו מיד מארץ ישראל.

בפרשה מוזכרים ציוויי כמה מהמצוות: הנחת תפילין, לימוד תורה לבנים, קריאת שמע, קביעת מזוזות על פתחי הבתים.

המשנה במסכת ברכות ממצה את הפרשה תחת הביטוי קבלת עול מצוות, לעומת פרשת שמע שתוכנה "קבלת עול מלכות שמים".

מבנה הפרשייה

הפרשייה מתחלקת לשלושה חלקים:

י"ג-ט"ו

הפרשייה נפתחת באמירת ה' לבני ישראל כי אם ישמעו למצוותיו שהוא מצוה אותם, ויעבדו אותו בכל ליבם ונפשם הוא יברך אותם ואת יבולם:

וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. _{דברים י"א, י"ד} וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ._{דברים י"א, ט"ו}

ט"ז-י"ז

בחלק השני של הפרשייה מזהיר ה' את ישראל שלא לסטות אחרי עבודה זרה, ומודיע מה יקרה אם לא ישמעו לו:

וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.דברים י"א, י"ז

י"ח-כ"א

בחלקו האחרון של הפרשייה מצוה ה' לשים דבריו אלו לזכרון במצוות תפילין, לשננם לבנים ולקבעם במצוות מזוזה על פתחי הבתים:

וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.דברים י"א, י"ג-כ'

הפרשייה נחתמת בהבטחת גמול למי שישמע למצוותיו:

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.דברים י"א, כ"א

הגמול ליחיד או לרבים

בספרי נאמר כי פרשת שמע נאמרה כאזהרה ליחיד ופרשת והיה אם שמוע כאזהרה לציבור. הרמב"ן מבאר כי הגמול הנִסי המובטח בפרשת והיה אם שמוע הוא רק כאשר הכלל כולו או רובו מקיים את דברי ה', אבל היחידים יקבלו שכר ועונש טבעי כמנהגו של עולם.

ולעבדו בכל לבבכם

לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם

— דברים, י"א, י"ג

למצוה זו נתנו מספר פירושים:

• התמסרות בלב שלם לעבודת ה', לא כמעשה שגרה או מתוך פקפוק אם יש בהם תועלת.

• כוונה פנימית וכֵּנה לשם שמים בלי פניה זרה לתועלת אישית.

• לעשות כל מצוה בכונה לצאת ידי חובה (לחלק מן הדעות כונה זו מעכבת בקיום המצוה).

בנוסף למדו חז"ל במצוה זו גם הוראה מעשית: יש  מהתנאים בספרי שפירשו זאת על עבודת התורה, ויש שפירשו זאת על תפילה הנקראת עבודה שבלב.

הרמב"ם למד מכאן שתפילה לה' היא מצוה מן התורה. ומפרש שמימות משה כל אחד התפלל כפי צחות לשונו, ואנשי כנסת הגדולה תקנו נוסח שווה לכל נפש. לדעת הרמב"ן חובת תפילה היא מדרבנן, מלבד בעת צרה שיש מצוה לזעוק ולהריע בחצוצרות.

בקריאת שמע

ערך מורחב – קריאת שמע

"והיה אם שמוע" היא הפרשייה השנייה משלוש הפרשיות של קריאת שמע:

• שמע ישראל - ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'-ט'
• והיה אם שמוע
• פרשת ציצית

פרשת "שמע" קודמת לפרשת "והיה אם שמוע", אף על פי שהיה מן הראוי להקדים את "והיה אם שמוע" שנאמרה בלשון רבים ואמרו תנאים שני טעמים בדבר: א. כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצוות. ב. בפרשה הראשונה מוזכרת רק המצווה ללמוד, אך בפרשה השניה מוזכר גם ללמוד וללמד לבנים.

הראשונים והאחרונים נחלקו אם קריאת פרשיית "והיה אם שמוע" היא חלק מקריאת שמע מדאורייתא או רק מדרבנן. לדעת רבי אריה לייב גינצבורג, חובת קריאת שמע מדאורייתא כוללת רק את הפרשיה הראשונה, ואילו פרשיית והיה אם שמוע צורפה לקריאת שמע מתקנת חכמים.

בקריאת שמע על המיטה

ערך מורחב – קריאת שמע על המיטה

בגמרא נאמר:”הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע” (מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'). לדעת הרמב"ם ותוספות הכונה לפרשה ראשונה בלבד וכן פסק בשולחן ערוך. לגירסת רבינו חננאל המובא ברא"ש יש לקרוא את שתי הפרשיות שמע והיה אם שמוע. ויש שנהגו לומר כל שלש הפרשיות שיש בהם רמ"ח מילים כנגד רמ"ח איברים כדי לשמור כל אבריו.

בתפילין

ערך מורחב – סדר הפרשיות בתפילין

"והיה אם שמוע" היא אחת מארבע הפרשיות הנכתבות בתפילין, מאחר שהוזכרה בה מצוות תפילין:

"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. ..."

שאר הפרשיות הן:

1. "קדש לי כל בכור" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'-י'. בה נכתב: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם."
2. "והיה כי יביאך" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א-ט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם."
3. "שמע ישראל" – ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'-ט'. בה נכתב: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

במזוזה

צילום קלף מזוזה בו כתובות שתי הפרשיות.

ערך מורחב – מזוזה

המזוזה היא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא שבתוכנן נזכר הציווי על מצוות מזוזה:

• שמע ישראל - בה נזכרים מצוות ייחוד השם, אהבת השם ומצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים, ו', ט').
• והיה אם שמֹע - בה נזכרה מצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" ועקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.

ראו גם

• קריאת שמע
• קריאת שמע על המיטה

לקריאה נוספת

• הרב ברוך גיגי, בין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע

קישורים חיצוניים

והיה אם שמוע, באתר שיתופתא

דברים י"א, באתר ויקיטקסט

פרשיית והיה אם שמוע, באתר הפיוט והתפילה

• פרשת והיה אם שמוע - הרב אורי שרקי, סרטון בערוץ "ערוץ מאיר", באתר יוטיוב (אורך: 49:50)
• מידע על והיה אם שמוע בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

36158002והיה אם שמוע