קשר של תפילין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמאל קשר תפילין של יד
סדר עשיית הקשר המרובע

קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם. לצורת הקשר ישנה משמעות בפני עצמה, מלבד היותם חלק מהתפילין עצמם. מקור הקשר הוא הלכה למשה מסיני, ובתלמוד אמרו שהקשר הוא אחד משישה דברים שצריך כל תלמיד חכם ללמוד[1].

התפילין, של ראש ושל יד, צריכות להיות קשורות באופן מסוים.

קשר של ראש

בקשר של ראש יש כמה במנהגים, ובכולם נראית צורת האות "ד":

  • קשר דלת, דהיינו קשר בצורת האות כאשר צורת האות נראית בקשר עצמו - כך מנהג רוב האשכנזים, חסידי פולין והספרדים.
  • קשר מרובע דהיינו קשר בצורת ריבוע כאשר צורת האות דל"ת ניכרת חלקה בקשר עצמו וחלקה ברצועות - כך מנהג חלק מהאשכנזים, רוב החסידים והתימנים.
  • קשר דל"ת כפולה, דהיינו קשר בצורת ריבוע עם חלל באמצעו כצורת ם - כך מנהג חסידות צאנז.

קשר של יד

בצורת הקשר והלולאה ברצועת התפילין של יד קיימים שני מנהגים:

  • קשר שיוצאת ממנו לולאה קצרה לצד ימין, אשר דרכה משחילים את אורך הרצועה - כפי מנהג האשכנזים (המתפללים "נוסח אשכנז), חסידי פולין והתימנים;
  • קשר שיוצאת ממנו לולאה ארוכה לצד שמאל, המושחלת במעברתא. בחלק הלולאה היוצא משמאל למעברתא, משחילים את אורך הרצועה - כפי מנהג רוב החסידים והספרדים.

בקצה רצועת התפילין של יד ישנו קשר נוסף בצורת "יוד" הנקרא היוד של הקשר, כלומר, ה"יוד" הנמצאת ליד הקשר.

היוד של הקשר

קשר בצורת "יוד", הנמצא בקצה רצועת התפילין של יד.

ברצועת התפילין של יד יש שני קשרים: בקצה הרצועה יש קשר בצורת "יוד", ולידו יש קשר, שממנו יוצאת לולאה. "יוד" זאת נקראת "יוד של הקשר", כלומר, ה"יוד" הנמצאת ליד הקשר. יוד של הקשר צריכה להיות צמודה לבית של התפילין של יד. והזוהר הקדוש[2] מחמיר מאוד בענין זה: ”"יו"ד דא איצטריך דלא יעדי כלל מגו התפילה דיד, ולא יעביד פירודא וכו', ומאן דרחיק לה מאתר דא רחיק מעידונא דעלמא דאתי". (תרגום: יו"ד זו צריך שלא תזוז מהתפילין של יד, שלא יעשה פירוד (ח"ו למעלה), ומי שמרחיק אותה ממקום זה הוא רחוק מהעידון בעולם הבא).”

הפולמוס סביב הקשר

מקורות לקשר מרובע

ישנם מקורות מתקופת הגאונים והלאה אשר מצביעים על שכבר בזמנם השתמשו עם הקשר המרובע. כך יוצא מתוך תיאורו של השימושא רבא[3] ושל רב האי גאון[4], ושל רבי יהודה בן ברזילי בנוסחא עתיקתא שהעתיק רבינו שמשון בן אליעזר המכונה "ברוך שאמר" בסוף ספר תיקון תפילין לר' אברהם מזונשהיים תלמיד המהר"ם מרוטנבורג[5]. וכן מדברי הר"י אסכנדרני[6], והאורחות חיים[7] ור' יעקב חזן מלונדרץ בסדורו עץ חיים, ור' משולם קוזי מרבני איטליא בסוף מהדורא ראשונה של טור אורח חיים. יש אחרונים אשכנזים שמשמע מדבריהם שקשר המרובע הייתה המנהג הנפוץ אצלם. רבי ידידיה טיאה וייל גזר גזירה נגד המשנים מקשר זה כמו שכתב בתשובה "שלא להוציא לעז על גאוני הדורת", וכן מעיד התשובה מאהבה[8].

הרב יוסף קאפח כותב "דברי רבנו (הרמב"ם) ברורים שהקשר שהראה הקב"ה למשה קשר מרובע הוא... וכפי מסורת יהודי תימן מאז ומעולם[9]."

מקורות לקשר דלת

העדות ראשונה שאומרת שצריך לעשות קשר שיש בו דלי"ת ממש, נמצאת בספר תרומת הדשן[10]. הקשר גם מוזכר בספר מעשה רוקח (תק"ב) הוא מספר על 'מתחסדים' שחידשו קשר זה כדי שיתאים עם לשון הדל"ת המוזכרת בראשונים והוא יוצא נגדם.

בשו"ת בית אהרן (תקפ"ז) יוצא נגד הקשר המרובע על אף שהוא מודה שרוב העם נוהגים בו, ומעדיף קשר דלי"ת ממש.



לקריאה נוספת

  • קשר של תפילין, צורת קשר של ראש לפי ההלכה והמסורה, צבי רוגין ירושלים, 2000–2011
  • ספר פרי אליעזר קשר של תפילין אליעזר פולק ירושלים תשע"א
  • צורת קשר התפילין של ראש של הדברי חיים מצאנז והחתם סופר, קונטרס מעיין החיים, מהדורה רביעית בני-ברק תשע"ח, עמודים יג-טו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ט' עמוד א'.
  2. ^ פרשת פנחס[דרוש מקור]
  3. ^ הלכות קטנות להרא"ש
  4. ^ הובא בעיטור ורבינו האי קשר וכו'
  5. ^ דף קפז:, וכן בליקוטי הגהות שם.
  6. ^ שם, ויעשנו כמין וכו'
  7. ^ שם תניח הבתים וכו'
  8. ^ תשובה רי"ג.
  9. ^ הרב קאפח בפירושו לספר הרמב"ם הלכות תפילין פ"ג אות כט.
  10. ^ פסקים וכתבים, סימן קעט. אך בשו"ת פרי אליעזר טוען שאין ראיה משם ואדרבא גם משם ראיה כפי הקשר המרובע.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקישיבה ואתר ישיבה
קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון CC BY-NC 3.0