תפילין דרבנו תם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילין רבנו תם
(מקורות עיקריים)
איור סדר פרשיות התפילין לפי רבינו תם
איור סדר פרשיות התפילין לפי רבינו תם
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד עמוד ב'.
שולחן ערוך אורח חיים, סימן ל"ד, סעיפים א'–ג'.

תפילין דרבנו תם הם תפילין שסדר הפרשיות בתוך הבתים הוא על פי שיטת רבינו תם שחולק על שיטתו של רש"י בעניין. בשולחן ערוך נפסק שמנהג העולם הוא כשיטת רש"י ו"ירא שמים יצא ידי שניהם". בספרי קבלה כתבו להניח תפילין של רבנו תם בתורת חובה. קיימים מנהגים והלכות שונים באופן הנחתם וזמנם. בזמנינו הדבר תלוי במנהגי קהילות: רוב בני החסידים ובני עדות המזרח מניחים כדעת המקובלים, ואילו רוב בני הציבור הליטאי והתימני אינם מניחים.

רקע

רבנו תם חלק על רש"י בסדר הפרשיות בתפילין. המחלוקת בין השיטות נובעת מפירושים שונים בלשון הגמרא: ”תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין, שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא? אמר אביי: לא קשיא, כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח.”[1]. המילים ”שמע והיה אם שמוע משמאל” יכולות להתפרש שהן מסודרות משמאל לימין, כדעת רבינו תם והראב"ד; או שהן מונחות בצד שמאל של התפילין, כדעת רש"י והשימושא רבא.

כמו כן נחלקו האם "קדש לי והיה כי יביאך מימין" הכוונה שהוא מימינו של קורא העומד מול המניח וכביכול קורא את הפרשיות שבתוך התפילין, כדעת רש"י ורבינו תם; או מימינו של מניח, כדעת הראב"ד.  

השינויים בסדר הפרשיות

ערכים מורחבים – ארבע פרשיות (תפילין), סדר הפרשיות בתפילין

רש"י ורבינו תם חלוקים בסדר מיקומן של הפרשיות בתוך התפילין ובסדר כתיבתן.

סדר הפרשיות בתפילין של יד
  • סדר מיקומן: לרש"י: - סדר הפרשיות (מימין לשמאל): "קדש לי", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה אם שמוע", כסדר הכתוב בתורה. לרבינו תם: - "קדש לי", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע".
  • סדר כתיבתן: לרש"י - כותבים את ארבע הפרשיות זו אחר זו כסדר כתיבתן בתורה. לרבינו תם - כיוון שאת הפרשיות צריך לכתוב "כסדרן", אך סדר מקומן אינו "כסדרן", אי אפשר לכתבן זו אחר זו (כשיטת רש"י), אלא כותבים אותן בסדר כדלהלן: א. כותבים פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יבאך", משאירים עמוד ריק לפרשת "והיה אם שמוע", מדלגים עליו וכותבים פרשת "שמע" בסוף הקלף. ב. חוזרים לעמוד הריק וכותבים עליו את פרשת "והיה אם שמוע".
בתפילין של ראש

בשל ראש נחלקו רש"י ורבינו תם בסוגיית מיקום הפרשיות בתוך הבתים המחולקות בתוכם לארבעה. מחלוקת זו משפיעה אף על מיקום שיער העגל היוצא מימין לפרשת והיה אם שמוע:

  • לרש"י - סדר מקום הפרשיות בבתים (מימין לשמאל הקורא): "קדש לי" - בבית ראשון, "והיה כי יביאך" - בבית שני, "שמע" – בבית שלישי, "והיה אם שמוע"- בבית רביעי, ולכן קצות שיער העגל משחילים בחור שבין הבית הרביעי לבית השלישי.
  • לרבינו תם - סדר מקום הפרשיות בבתים (מימין לשמאל הקורא): "קדש לי"- בבית ראשון, "והיה כי יביאך"- בבית השני, "והיה אם שמוע"- בבית השלישי, "שמע"- בבית רביעי ולכן את קצות שיער העגל משחילים בחור שבין הבית השלישי לבית השני[א].

השיטות

כדעת רש"י

רוב הראשונים כמו הרמב"ם[2] והרשב"א סוברים כשיטת רש"י. השימושא רבא סובר כדעת רש"י רק לפי סדר מימין המניח לשמאל (כשיטת הראב"ד). במכילתא[3] הובא כדעת רש"י. העיטור[4] סובר כדעת רש"י, רק הפך את סדר הפרשיות, כך שפרשיית קדש הימנית ביותר ווהיה כי יביאך בשמאל.

כדעת רבינו תם

התוספות והרא"ש (בשם רב האי גאון) סוברים כדעת רבנו תם[5]. הראב"ד[6] סובר כדעת רבינו תם שהוויות באמצע, אלא שמחליף את פרשיות קדש ושמע, כך שקדש תהיה הפרשייה השמאלית ביותר ושמע הימנית ביותר.

להלכה

בשולחן ערוך[7] נפסק שמנהג העולם הוא כשיטות רש"י ורוב הראשונים, בשולחן ערוך[8] כותב עוד:”ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שני זוגות תפילין ויניחם בראשו יחד עם תפילין של רש"י, אך לא יעשה כן רק מי שמפורסם בחסידותו”[9]. יש שכתבו שמכיון שרבים נוהגים כן, שוב אין לחשוש ליוהרה[10], וכן דעת הבן איש חי[11] פוסקים רבים אף פסקו שיש להחמיר להניח שני הזוגות, מכיון שמדובר במצוות עשה דאורייתא[12].

בשו"ת מן השמים[13] כתב ששאל בשמים והשיבו לו:”אלו ואלו דברי אלוקים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, הקב"ה אומר הויו"ת באמצע (כרבינו תם), וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן (רש"י), והוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש ועל פני כל העם וגו' וזה כבודו פרשת מלכות שמים תחילה”.

הביאור הלכה כותב[14] שאף אלו המניחים תפילין דרבינו תם יכוונו להניחם רק מספק, כדי להימנע מאיסור בל תוסיף.

תפיליו של רבי יוסף חיים מבגדאד מוצגים במוזיאון, כצורת ההנחה על פי האריז"ל

בקבלה ובחסידות

דעה זו כבר מובאת בתיקוני הזוהר בשם הירושלמי[15][16], ולפי המקובל שהספר תיקוני זוהר נכתב בתקופת התנאים או לכל הפחות בזמן הגאונים הרי שדעה זו נמצאת עוד טרום תקופת רבנו תם. בתיקוני זוהר חדש מובאות שתי הדעות והמנהג להניח שני זוגות מספק[17]. מאוחר יותר כתב האריז"ל שיש להניחם בתורת חובה וזוהי הלכה למשה מסיני[18].

רבי יוסף חיים מבגדאד כתב: ”והנה בתחילה היו חושבין מחלוקת זו כשאר מחלוקת שסברה אחת בטלה, אך בא רבינו האר"י ז"ל והגיד בקבלה מפי אליהו זכור לטוב ששני הסברות אמת, וצריך למעבד תרווייהו, ומימות משה רבינו עליו השלום ועד הגאונים היו מניחים ב' זוגות, על כן יעשה ב' זוגות תפילין, אחד כסברת רש"י ואחד כסברת רבנו תם” (בן איש חי וירא כ"א) המתנגדים לתפילין דר"ת טוענים שאם כן הוא, בלתי הגיוני שפרט עיקרי כ"כ במצווה שהיה תקף ממתן תורה ועד הגאונים בכל כלל ישראל, לא הוזכר ברמז במשנה או בגמרא, ונשתכח לחלוטין מהמסורת עד זמן האריז"ל.[דרוש מקור]

בשיטת האריז"ל הלכו רבים מגדולי החסידות. לפי רבי יצחק אייזיק מקומרנא החיוב להניח תפילין רבינו תם הוא דאורייתא[19], ומי שלא מניח תפילין דרבינו תם הוא כ"קרקפתא דלא מנח תפילין"[20]. ולפי רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ”דור מקבלי התורה הניחו כסדר רבינו תם לפי ששורש נשמתם היתה שייכת לזה”[21].

מאידך, לדעת הגר"א אין בכוונת הזוהר לחייב הנחתם, והרוצה להדר אחר עולם הבא יניחן[22]. יש שביארו כוונתו שאף שמתחילה היו מניחים כדעת ר"ת, מכיון שעתה נפסקה הלכה כרש"י אין חיוב כלל לעשות זאת וזהו רק מצד קיום המצוה כפי שהייתה בתחילה[דרוש מקור].

החולקים

פוסקים שהורו להניח תפילין דרבנו תם



פוסקים שהורו לא להניח (או שאין חובה)


תפילין רבינו תם כיום

אף שלדעת רבנו תם יש להניח את הפרשיות במאוזן בתוך הבית ולא במאונך, לא התקבלה דעה זו אף בתפילין דרבנו תם[33], כך שאף תפילין אלו אינן כשרות לשיטתו של רבנו תם.

המנהג בימינו

כיום רוב הציבור החסידי (כדעת כל גדולי החסידות) והספרדי (כהכרעתו של רבי עובדיה יוסף[34]) נוהג להדר ולהניח תפילין דרבינו תם בנוסף להנחת תפילין של רש"י. הציבור הליטאי ועוד מגזרים מסתמכים בעיקר על שיטתו של הגר"א, שפסק בחיבורו על השו"ע: ”וסוף דבר דעתנו כרש"י והרמב"ם ז"ל ועליהם אנו סומכין ועושין מעשה”. בספר כתר ראש הביא את תשובתו של הגר"א לרבי חיים מוולוז'ין שאין להניחם, שהרי בכדי לצאת ידי חובת כל הדעות - יש להניח 24 זוגות תפילין: רש"י, רבינו תם, שיטת רב האי גאון הסובר כרבנו תם רק מימין לשמאל; 3 זוגות נוספים לפי שיטה אחרת בגדרי פרשיות פתוחות וסגורות; 6 זוגות נוספים לפי הדעה שיש לכתוב בקלף דווקא בצד של שיער הבהמה ולא כמו הכתיבת הנהוגה היום שהיא בצד הפונה לבשר; 12 זוגות נוספים לפי הדעה שיש להניח את הפרשיות כשהן שכובות בתוך הבתים ולא עומדות, לכן נפסק בשו"ע רק כשיטת רש"י[35] (ובמקום אחר הביא 64 זוגות אפשריים[36]).

רוב רבני הציבור הליטאי לא הניחו תפילין דרבנו תם, כמו החזון איש[37] ורבי חיים מבריסק[38].

מאידך, רבים מהם כן היו מניחים תפילין דרבנו תם, ביניהם: החפץ חיים היה מניח מגיל שמונים עד סוף ימיו[39], רבי יעקב ישראל קנייבסקי היה מניח לפעמים[40] רבי משה פיינשטיין[41], רבי שמעון שקופ, רבי יעקב קמנצקי מגיל שמונים עד סוף ימיו[42][43] ורבי חיים פנחס שיינברג שהיה מניחם מזמן שקיעת החמה לפי הגאונים עד לשקיעת רבינו תם. כך גם רבי יחזקאל סרנא היה מניח תפילין רבינו תם לאחר השקיעה, שניהם ראו את רבנו תם לשיטתו על אף שלשיטת רבנו תם התפילין בכל מקרה פסולות בשל היותן מונחות במאוזן ולא במאונך. הרב אברהם יצחק קוק וכן בנו הרצי"ה הניחו בהחבא[44].

רבי שלום משאש כותב בספרו שו"ת שמש ומגן[45] שיהודי מרוקו לא נהגו להניח תפילין של ר"ת.

רבי יעקב ישראל קנייבסקי[46] אמר שמי שאבותיו נהגו להניח, יניח כאבותיו. יש שכתבו שמי שאבותיו נהגו להניחם ורוצה להפסיק צריך להתיר נדר. ולכתחילה יש להמנע מלהפסיק להניח זולת אונס גמור[47].

דעתו של רבי מאיר מאזוז שיש להניחם מדין חובה, כדעת המקובלים[48].

רבי שלמה קורח פוסק שמפני החשש של יוהרא יניח תפילין רבנו תם בצנעה, בביתו[49]. הרב יצחק רצאבי כתב שמנהג תימן לא להניח רק יחידי סגולה[50]

אבל

הרש"ש סובר שאבל מניח תפילין רבנו תם והחיד"א פוסק שלא יניח, מנהג ירושלים להניח[51].

אופן הנחתם

קיימים מנהגים שונים באופן הנחתם, אם מניחים את שתי הזוגות תפילין של רש"י ורבינו תם ביחד או בנפרד. בשולחן ערוך[52] כתוב: ”אך ירא שמים יניח את שניהם בבת אחת”, וכן היא דעת הבן איש חי[53].

בילקוט יוסף[54] כותב: ”לכתחילה מן הראוי להניח ב' זוגות התפילין יחד, כדי שהברכה תחול על שתיהן יחדיו, וכדי שיקרא בהן קריאת שמע ויתפלל. אולם כל זה כאשר התפילין קטנים מאוד, כי אם יהיה אפילו חלק קטן מאוד מהתפילין מונח בחצי החלק העליון הנוטה לכתף, הרי ברכתו לבטלה, וגם לא יצא ידי חובת תפילין של רש"י, ולכן יש להניחן בזה אחר זה, דהיינו שיניח תפילין של רש"י ויברך עליהן עובר לעשייתן, ואחר התפלה יניח תפילין של רבינו תם בלא ברכה, ויקרא בהן פרשת שמע”.

אצל רוב החסידים נוהגים להניחם בנפרד ורק חלק מהצדיקים נהגו להניחם יחד[ב]

זמני התחלת הנחת תפילין רבינו תם

הדעות חלוקות מאימתי צריך להתחיל להניח תפילין דרבנו תם לדעת האריז"ל. ישנה שמועה שמגיל 20 ושמועה אחרת מגיל 18[56].

הטעם

אלו שמתחילים להניח תפילין דרבינו תם רק מאחר החתונה, טעמם כיוון שנפסק בשו"ע[59] שהנחת תפילין צריכה להיות בטהרה יתירה בלא שום הרהור, אם כן כיוון שתפילין דרבינו תם קדושתן חמורה יותר מתפילין של רש"י, והבחורים כבר יצאו ידי חובת תפילין מעיקר הדין כרש"י, לכן נהגו שבחורים שעדיין לא נשואים לא יניחום[60][61], ומפני טעם זה יש גם כאלו שמתחילים להניח תפילין רק בגמר שנה ראשונה מנישואיהם[62]. ובאמרי אמת[63] מביא הטעם לנוהג להתחיל לאחר הנישואין, על פי הכתוב ”כחתן יכהן פאר” ופאר נקרא תפילין.

ואלו שמתחילים להניח תפילין דרבינו תם מאחר הבר מצוה סוברים, שמכיוון שתפילין דרבינו תם קדושתן יותר מתפילין של רש"י, ואין דבר טמא נתפס בהם, עד שהמקובלים אמרו שלכן מותר להשיח בתפילין של רבינו תם שיחת חולין[64], לכן אין מונעים מהבחורים מלהניח תפילין דרבנו תם[65].

בשו"ת מנחת יצחק[66] ודברי יציב[67] פסקו שאין לבחורים להניח תפילין רבנו תם.

הלכות ומנהגים שונים

  • תנאי בהנחתם - בשולחן ערוך נפסק כי כדי למנוע חשש של בל תוסיף יש להתנות שמתכוונים לצאת ידי חובה רק באחת מזוגות התפילין[68]. יש שכתבו שיש להתנות כן בפה, ולא רק בלב[69]. יש שכתבו שאין צריך להתנות כן בכל פעם, אלא בפעם הראשונה[70].
  • ברכה - אין מברכים על תפילין דרבנו תם[68], ויש לכוון בברכה על תפילין דרש"י גם על תפילין דרבנו תם[69]. יש שכתבו שמשום כך ראוי שלא להפסיק בדיבור בין תפילין דרש"י לרבנו תם[71]. אך לפי רבי יצחק אייזיק מקומרנה מברכים שוב על תפילין דרבנו תם[ג][72]. הבן איש חי סובר שלא מברכים עליהם כיון שקדושתם גבוהה ואין ראויים לברך עליהם[ד].
    אם הניח בראשונה תפילין רבינו תם ובירך, נחלקו הדעות אם צריך לברך שוב על תפילין דרש"י: יש שכתבו שאין צריך לברך שוב[73], ויש שחילקו שרק אם נזכר מיד ומחליף לתפילין דרש"י אין צריך לברך, אבל אם נזכר אחר כך צריך לברך[74]. אחרים פסקו שיש לברך בשנית בכל מקרה[75]
  • שהחיינו - על תפילין דרבנו תם אין מברכים שהחיינו בהנחה הראשונה, גם לדעות שמברכים "שהחיינו" על תפילין[76], משום שנפסק כשיטת רש"י, ואם יברך שהחיינו על תפילין דרבינו תם הרי זה כבזיון לעיקר המצוה, שכאילו לא הניח תפילין אף פעם[77][78]. אך יש שכתבו שהנוהגים להתחיל להניחם למחרת יום הנישואין, יום בו נהוג להתחיל להתעטף בטלית גדול, יכוון בברכת שהחיינו בעטיפת הטלית גם על תפילין דרבנו תם, כיון שלשיטת המקובלים הנחת תפילין רבינו תם חמורה יותר מתפילין רש"י וגם שבזה לא נראה כזלזול בשיטת רש"י[79].
  • הפסק בין תפילין של יד לשל ראש - אין להפסיק בדיבור בין הנחת תפילין של יד לשל ראש. אך בשונה מתפילין דרש"י מותר להפסיק לצורך אמירת פסוק שמע ישראל עם הציבור, קדושה, ברכו ועניית אמן[80]. מאידך, רבי פנחס מקוריץ הפסיק ביניהם גם לצורך תפילה ואמירת תהלים[81].
  • זמן הנחתם - לכתחילה נכון להניחם בסיום התפילה, לאחר חליצת תפילין של רש"י. לפי פוסקים רבים לא ראוי להניחם בעת חזרת הש"ץ[82], אך יש שחלקו על כך[83] וכן מנהג חסידות ספינקא. אחרונים רבים פסקו שמותר להניחם בחזרת הש"ץ[84].
    • בראש חודש - נחלקו הדעות אם אפשר להניחם בראש חודש לאחר תפילת מוסף: לדעה אחת אין להתפלל תפילת מוסף עם תפילין דרבנו תם, אך מותר להניחם לאחר מוסף[85]. לדעה שניה אין להניחם עד זמן תפילת מנחה[86]. לדעה שלישית - אם לא הניחם לפני מוסף - אין להניחם כלל במשך היום כולו[87]. לכן יש להניחם בראש חודש לאחר תפילת העמידה בשחרית[88], וכן מנהג חסידות סקווירא.
    • לא הניח כל היום - דעת הרב מנחם זכריה זילבר ראב"ד התאחדות הרבנים שמותר להניחם עד לצאת הכוכבים של שיטת רבינו תם[89] ויש שכתבו שלכתחילה אין להניחם לאחר שקיעת החמה[90].
  • קריאת ד' פרשיות - מנהג חסידים לקרוא ד' פרשיות כמו בתפילין של רש"י. יש שכתבו שיש לקרוא רק פרשיות שמע והיה אם שמוע[91]. ויש שכתבו לקרוא גם פרשת ציצית[92].
    • הפסק בקריאת שמע - אין להפסיק באמצע קריאת שמע עם התפילין דרבנו תם, כי אם לצורך מצוה[93].
    • אחיזת הציצית בקריאת שמע - אין צורך לאחוז את הציצית באמירת קריאת שמע זו ויש חולקים[94].
    • קריאת שמע בזמנה - ראוי לקרוא קריאת שמע עם תפילין דרבנו תם בזמנה[95].
  • לימוד עם התפילין - נהגו חסידים ללמוד מעט עם תפילין דרבנו תם[96].
  • שיחה עם התפילין - אין ראוי לשוחח עמם דברים בטלים ולא יסיח דעתו מהם[97].
  • כיס התפילין - בשולחן ערוך[98] מובא שלא יניח את שני הזוגות בכיס אחד, רק בשני כיסים נפרדים. יש סוברים שתפילין של רש"י יניח מצד ימין ורבינו תם מצד שמאל[ה] ויש סוברים להיפך[ו].
    אם פגע קודם בתפילין דרבינו תם, ישאיר אותם ויניח קודם את התפילין דרש"י, ואין בעיה של אין מעבירין על המצוות[ז][101].
  • תפילה אחת של רבינו תם ותפילה שניה של רש"י - אם יש לו רק תפילה אחת מתפילין רש"י והשניה של רבינו תם, יניח את שניהם ועל של רבנו תם לא יברך, ואם התפילה של יד היא של רבינו תם והשל ראש היא של רש"י, לשיטת המשנה ברורה[102] יניח של ראש תחילה, ולשיטת המקובלים בשם האר"י[103] יניח של יד תחילה ולא יברך, ועל של ראש יברך[ח].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ כך שלפי שיער העגל הנראה בתפילה של ראש מבחוץ ניתן להבחין בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם.
  2. ^ כמו רבי חיים הלברשטאם, וכך נהג נכדו רבי אלעזר ויסבלום[55]
  3. ^ כיון שלפיו ההנחה הוא מדין חובה, כשיטת המקובלים
  4. ^ וירא כב, וע"ע שם, אות כא שמימי משה רבנו נהגו להניח שני זוגות תפילין, ורבי עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר ח"א או"ח, סי' ג, הקשה על דברי הבן איש חי הרבה קושיות
  5. ^ ”כיון שעיקר מצות תפילין נהיגי עלמא בשל רש"י ובפרט שרוב התפלה מתפלל בהם, לכן יש להניח רש"י בשל ימין”[99]
  6. ^ משום שכשיבוא להניח יפגע תחילה בתפילין של רש"י ולא יעבור על המצוות[100] ועוד טעם מביא שם על פי קבלה כיון שתפילין רבנו תם מכוונים נגד מוחי דאבא ושל רש"י מוחי דאמא
  7. ^ שהרי תפילין רש"י היא העיקר ותפילין דרבינו תם היא כרשות לגבי תפילין רש"י
  8. ^ כיון שלפיו שניהם חובה

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד עמוד ב'
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ג', הלכה ה'
  3. ^ סוף פרשת בא
  4. ^ תפילין נז
  5. ^ סעיף א
  6. ^ על הרמב"ם הלכות תפילין פרק ג'
  7. ^ אורח חיים, סימן ל"ד, סעיפים א'–ג'
  8. ^ סעיפים ב' וג'
  9. ^ סעיף ג
  10. ^ אשל אברהם, סימן לד סעיף ג; ערוך השלחן, סימן ל"ד סעיף ה'; וראה גם שו"ת "פרח מטה אהרן", בהערות לשו"ע אורח חיים סימן לד, שאין לחשוש ליוהרא כיון שיש שיטה שסוברת כך.
  11. ^ ברכי יוסף או"ח לד, א.
  12. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, עבודת הקודש, מורה באצבע, סימן ג אות סט; פתחי תשובה, סימן לב ס"ק סז
  13. ^ שו"ת מן השמים סימן י"ב
  14. ^ ביאור הלכה, אורח חיים, סימן ל"ד, סעיף ב'.
  15. ^ גם החיד"א בשם הגדולים מביא את דברי הירושלמי בשם הראב"ד בפירושו לספר יצירה
  16. ^ תיקוני הזוהר, דף ט', עמוד א'
  17. ^ תיקוני זוהר חדש כרך ב דף סט עמוד ב
  18. ^ שער הכוונות, תפילין דרוש ד'. בספר מצת שימורים הגיה בתיקוני הזהר על פי דעת האר"י: "דתרוויהו איצטריכו" כלומר לא בתורת ספק, והגהה זו נכנסה לדפוסים. ברעיא מהימנא פרשת פינחס (דף רנח, א) נאמר שתפילין של רבנו תם הם בעולם הבא ולפיכך יש מקום בראש לשני זוגות. ראו רבי יעקב עדס, דברי יעקב  סידור הרשש כרך א, עמוד קעט, באתר היברובוקס
  19. ^ רבי יצחק אייזיק מקומרנא, שולחן הטהור (קומרנה), סימן ל"ד ס"א
  20. ^ רבי יצחק אייזיק מקומרנא, זוהר חי, הקדמת ספר הזהר, דף א עמוד ב
  21. ^ דברי יציב  או"ח ח"א סי' י"א אות ג', וכן דברי יציב ליקוטים סי' ה'
  22. ^ על פי עדות רבי חיים מוולוז'ין, כתר ראש, אות י"ג
  23. ^ רק מי שמפורסם בחסידות
  24. ^ רק מי שמפורסם בחסידות
  25. ^ ראוי
  26. ^ בצנעה, בביתו
  27. ^ למי שאין מפורסם בחסידות
  28. ^ למי שאין מפורסם בחסידות
  29. ^ למרות שהחפץ חיים בעצמו הניח בשנותיו האחרונות, וראה בתוך הערך
  30. ^ בשם רבנו שמחה
  31. ^ על פי תיקוני הזוהר
  32. ^ הרב משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות ח"ד עמ' תכה
  33. ^ תוספות, מסכת מנחות, דף ל"ג עמוד א', ד"ה הא
  34. ^ כמה עולה תפילין דרבינו תם? הרב עובדיה יוסף מכריע, באתר הידברות (ארגון)
  35. ^ ארחות חיים כתר ראש סי' י"ג
  36. ^ ארחות חיים כתר ראש סי' י"ד, שם הביא שיטה נוספת של סדר הפרשיות ומחלוקת בענין עשיית הדיו
  37. ^ אורחות רבנו ח"ג עמ' קצג.
  38. ^ הרב משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות ח"ד עמ' תכה.
  39. ^ אריה לייב פופקא, תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים, עמוד כז, באתר היברובוקס. שינוי זה נעשה בעקבות "גילוי" הירושלמי על סדר קדשים (שהתברר אחר כך כזיוף). יצוין כי כרך זה של הירושלמי המזויף על מסכת מנחות לא נדפס מעולם, אלא שה'חפץ חיים' סמך בזה על ה'מבואה' ש'ציטט' הזייפן בהקדמתו למסכת חולין
  40. ^ מפתיע: מה חשב מרן הגר"ח קנייבסקי על תפילין דרבינו תם?, באתר כיכר השבת
  41. ^ כפי שכותב בספרו שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד' ס"ט.
  42. ^ כמנהג החפץ חיים.
  43. ^ רבי יעקב, עמ' 425-424.
  44. ^ לשלשה באלול ח"א אות קט.
  45. ^ חלק ג' או"ח נח, ד
  46. ^ אורחות רבנו, חלק א' עמוד לז.
  47. ^ רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק ג' סימן קמ"ג
  48. ^ הובא בגיליון 'בית נאמן' מס' 21 פרשת פנחס ה'תשע"ו.
  49. ^ רבי שלמה קורח, עריכת שולחן, סימן לד סוף ס"ק ז.
  50. ^ הרב יצחק רצאבי, שולחן ערוך המקוצר סי' ט סעי' לג.
  51. ^ ספר 'מנהגי ארץ ישראל' עמ' כא ציון כד.
  52. ^ סימן ל"ד סעיף ב'
  53. ^ וירא, כא.
  54. ^ לד, ב
  55. ^ כמובא בספר תולדות אלעזר-ריישא
  56. ^ טהרת יום טוב, חלק ט' עמוד רכ"א
  57. ^ תורת חיים, סימן לח סק"ה; אות חיים ושלום, סימן לד סק"י; שולחן מלכים, דף שמח עמוד ב' ס"ב.
  58. ^ שלחן מלכים, דף שמ"ח עמוד ב' סק"ה
  59. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל"ח, סעיף ד'
  60. ^ רבי חיים אליעזר שפירא, אות חיים ושלום, או"ח סימן לד י, באתר היברובוקס
  61. ^ רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, דברי יציב, אורח חיים  חלק א סימן מד, באתר היברובוקס
  62. ^ "אות חיים ושלום" סימן ל"ד סע"ק י'.
  63. ^ רבי אברהם מרדכי אלתר, אמרי אמת ליקוטים דף ק ע"א
  64. ^ "חכמה שלמה", אורח חיים, סי' פ"ה סע"ב.
  65. ^ שו"ת דברי יציב או"ח חלק א, סי' מ"ד.
  66. ^ חלק ג, ס' קמד.
  67. ^ או"ח מ"ב.
  68. ^ 68.0 68.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל"ד, סעיף ב'
  69. ^ 69.0 69.1 פרי מגדים באשל אברהם, סימן לד סעיף ב'; שולחן מלכים, אות יט
  70. ^ הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, הלכות נישואין חלק ב' פרק סב סעיף ו' הערה יד.
  71. ^ רבי שלמה זלמן אוירבך, שולחן שלמה, סימן לד
  72. ^ שלחן הטהור סי' ל"ד סע' ד', באתר היברובוקס.
  73. ^ רבי חיים הלברשטאם, שו"ת דברי חיים, יורה דעה חלק ב' סוף סימן פ"ב, בשם החוזה מלובלין.
  74. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שו"ת חיים שאל, סימן א'; קשר גודל, סימן ג' סעיף כד; רבי חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק א' סימן כה, בדעת רבי חיים מצאנז, שו"ת דברי חיים, יורה דעה חלק ב' סוף סימן פ"ב.
  75. ^ רבי שלמה קלוגר, שו"ת האלף לך שלמה, סימן י'; רבי שמואל הלוי וואזנר, קובץ מבית לוי, חלק ו' הלכות תפילה סעיף מ"ד; הליכות שבט הלוי, (עורך: הרב אברהם אליהו וואזנר), תשע"ו, סדר היום פרק ח' אות ט'; שו"ת פרי השדה, חלק ד' סימן נ"ג סק"ב; שו"ת אבן יקרה, תנינא סימן קיד.
  76. ^ כגון דעת הרמב"ם הל' ברכות יא, ט, ועולת תמיד סי' כ"ב, וכן הט"ז סי' כ"ב
  77. ^ שו"ת יד יצחק ח"ג סי' ס"ב.
  78. ^ שו"ת בית שערים, אורח חיים סימן ל', באתר היברובוקס
  79. ^ שלחן מלכים, דף שנא עמוד ב' אות נב.
  80. ^ מגן אברהם, סימן כ"ה סעיף קטן י"ז; רבי שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב, סימן כ"ב; ישועות יעקב, סימן ק"ה; רבי שלמה גנצפריד, קצור שולחן ערוך, סימן י' סעיף ח'; שלמי צבור, דף מ' עמוד ב'; ארצות החיים, סימן כ"ה סעיף קטן עב; תורת חיים, סימן כ"ה סעיף קטן כ'; רבי יוסף חיים מבגדאד, שו"ת רב פעלים, חלק ג' סימן ב'.
  81. ^ אמרי פנחס השלם, עמוד עח אות כה.
  82. ^ פרי מגדים סימן ל"ד; משנה ברורה, סימן קי"ד; שו"ת זכרון יהודה, אורח חיים סימן ה'; אות חיים, סימן כ"ה סעיף קטן ח'.
  83. ^ רבי ישראל חיים פרידמן, ליקוטי מהרי"ח, דף כ"א עמוד א'; אות חיים ושלום סק"ח; שו"ת חקל יצחק, סימן ה', ובאריכות בשו"ת משנת יוסף חלק ה' סימן י"א, שלחן הטהור, סימן כ"ה סעיף י"ב
  84. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן רנ"ח; שו"ת שלמת חיים סימן ל' בשם מנהגי מהרי"ל, ושו"ת מהרש"ם חלק ח' סימן י"ב
  85. ^ שו"ת רמ"ע מפאנו סימן ק"ח, החיד"א במחזיק ברכה סקי"ג ובמורה באצבע סימן י' אות קפ"א.
  86. ^ כף החיים סקצ"ו בשם נהר שלום; בן איש חי, ויקרא אות י"ח.
  87. ^ פרי עץ חיים שער י"ט בשם רבי חיים וויטאל; שלחן הטהור, סעיף יב. וכתב באות חיים ושלום שלא יוותר מפני כן על תפילת מוסף במניין.
  88. ^ שו"ת פרי השדה, חלק ב' סימן צ"ז אות א'; שלחן מלכים, דף שמט עמוד ב' אות יג.
  89. ^ באתר שיעורי הרב שלמה אבינר
  90. ^ שו"ת שבט הקהתי, חלק ו' סימן ט"ו
  91. ^ משנה ברורה, סימן לד, סעיף קטן טו; שולחן הטהור, סימן לח ס"ט, בשם רבי צבי הירש מזידיטשוב; שו"ת חקל יצחק, סימן ה'
  92. ^ שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן כג; שו"ת קנין תורה חלק ו' סימן ד' ותורת חיים סימן ל"ד סק"ה
  93. ^ שו"ת פנים מאירות, חלק א' סימן ס"ז; רבי עקיבא אייגר, הגהות רעק"א סימן כ"ו.
  94. ^ שלחן מלכים, דף שנב עמוד ב'
  95. ^ אות חיים ושלום, סימן כ"ה סק"ו
  96. ^ נטעי גבריאל, הלכות נישואין חלק ב' סימן סב אות יג
  97. ^ שו"ת בית שערים, סימן ל'; שלחן מלכים, דף שנג עמוד א' אות סז.
  98. ^ סימן ל"ד ס"ד
  99. ^ מנהגי מהריי"ו, אות ק"ה; שלחן מלכים, דף שלח אות רמ"ב
  100. ^ אות חיים ושלום, סימן כ"ח סק"ג
  101. ^ אשל אברהם
  102. ^ סימן ל"ד סק"ה בשם השבות יעקב
  103. ^ כף החיים סק"ב.
תפילין
סוגי התפילין תפילין דרבנו תם • תפילין דשימושא רבא
הנחת תפילין תפילין של ראש • תפילין של יד • ברכת לשמור חוקיו
הפרשיות קדש לי כל בכור • והיה כי יביאך • שמע ישראל • והיה אם שמוע
חלקי התפילין קשר של תפילין • ארבע פרשיות (תפילין) • בית התפילין • רצועות התפילין
שונות חינוך קטן לתפילין • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תפילין_דרבנו_תם&oldid=2624137"