תורת חובות הלבבות
 | |
| שער כתב-יד בודליאנה 1225 של "כתאב אל הדאיה": עותק שלם כמעט לגמרי של המקור בערבית-יהודית. הכין רבי אברהם בר טהור, מרחשון ד'תתקנ"א (אוקטובר 1190) |
תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב [בחלק מהנוסחאות נוסף: ואלתנביה עלי לואזם אלצ'מאיר]; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب [والتنبيه علي لوازم الضماير]), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה (המכונה בקיצור 'רבינו בחיי'). החיבור, המהווה ניסוח של "תורת המוסר" היהודית, נכתב בשנת 1080 ותורגם לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון בשנת 1161. לספר הייתה השפעה משמעותית על המוסר היהודי והלא-יהודי. הוא תורגם מחדש לשפות רבות.
רבנו בחיי מדגיש ב"חובות הלבבות" את האתיקה המוסרית שבדת, שאותה ראה כעיקר, בשונה מהרמב"ם, שראה את הבחינה השכלית כעיקר. ספרו נחשב לאחד מספרי האמונה העיקריים ביהדות לצד הכוזרי, מורה נבוכים, אמונות ודעות ואחרים.
כיום, מקובל מאד ללמוד את שער הביטחון כבסיס לאמונה ובטחון בה'.
מבנה הספר
רבנו בחיי הבדיל בספרו בין "חובות האיברים", כלומר המצוות המעשיות המוטלות על היהודים, לבין "חובות הלב" - חובות ההכרה וההרגשה, שהן מצוות האמונה והדרישות המוסריות. הוא מדגיש שהאחרונות עולות בחשיבותן על הראשונות. הוא מבאר כי חובה על היהודי להאמין בה' ולבטוח בו, לערוך חשבון נפש ולחזור בתשובה, אך מעל לכל, לאהוב את ה'.
הספר מחולק לעשרה "שערים" (פרקים) שכל אחד מהם עוסק באחת מחובות הלב. השער הראשון - שער הייחוד, עוסק באמונה, ואילו השערים האחרים עוסקים בדברי מוסר ומידות שונים פחות פילוסופיים. הספר זכה לשבחים מגדולי האחרונים, אולם רבים הביעו הסתייגות מתוכן השער הראשון, בשל תכניו הפילוסופיים. הגאון מווילנה, ששיבח את הספר, המליץ לאחד משואליו ללמוד את ספר הכוזרי במקום השער הראשון.
שערי הספר:
- שער הייחוד: על מציאותו ואחדותו של ה'.
- שער הבחינה: על הכרת המציאות וידיעת החוכמות בעולם, הבאות מכוח ה'.
- שער עבודת הא-לוהים: על החובה לעבוד את ה', אופי עבודת ה' ודרגות שונות בה.
- שער הביטחון: על האמונה והביטחון בה' בכל ענייני העולם.
- שער ייחוד המעשה: על הקדשת כל המעשים לה' בלבד והתמודדויות מחשבתיות שונות מול היצר.
- שער הכניעה: על הכניעה ומנהגיה מול אנשים ומול הקב"ה.
- שער התשובה: על השלבים ההכרחיים לתשובה שלמה.
- שער חשבון הנפש: על חובת ההשתדלות והכרת האדם בחסרונותיו.
- שער הפרישות: על סוגי הפרישות והתאמתה לאדם.
- שער אהבת ה': על הכמיהה אל הקב"ה, דרכים אל אהבת ה' ותיאור אוהבי ה'.
שיטתו הנאו-אפלטונית
בחיבורו "ספר תורות הנפש" הוא מחזיק בשיטה הניאופלטונית בצורתה הפופולרית ואינו מוצא סתירה בינה לבין התורה. הוא מקבל את האצילות הניאופלטונית כפי שהובאה בכתבי הפילוסופים הערבים ומדרג אותה: שכל (שכל הפועל), נפש, טבע, חומר, עצמי הספירות, הכוכבים וארבעת היסודות. כל אלה הם נבראים והוא אינו רואה סתירה בכך. הגותו מדגישה את השניות שבין העולם החושי ובין העל-חושי. החיבור עוסק בנפש ולשיטתו היא עצם בלתי תלוי בגוף, ומהותה מעידה על מקורה. בכך הוא דוחה את שיטתו של אבן סינא, לפיה הנפש מגיעה יחד עם הגוף הגם שהיא עצם עצמאי. לפי רבנו בחיי הנפש מצטרפת לחלקי נפש פחותים במטרה להשיבם ולהעלותם, הזיכוך מושג על ידי צידקות שהיא שלטון הנפש השכלית וההכרה. שלמות שכלית ומוסרית מזכה בשיבה אל עולם הרוח, זיכוך מוסרי בלבד מביא אל גן העדן התחתון למטרת השגת ההכרה. לשיטתו, נפשות שנדבקו בחושניות חוזרות בגלגול אף לבעלי חיים, בשונה מדעת רבי יצחק הישראלי כי הנפש נסערת בכיסופי שווא תחת השמים, זהו עונשה והיא אינה שבה בגלגול.
תרגומים ומהדורות הספר
הספר תורגם לראשונה על ידי הרב יוסף קמחי אביו של הרד"ק, אולם תרגומו לא התקבל. בשנת 1161 תרגם הרב יהודה אבן תיבון את הספר, לבקשתו של רבי משולם מלוניל, תרגומו התקבל וגרם להפצת הספר, ועל פיו נדפס הספר לאורך כל השנים.
הספר הודפס לראשונה בנאפולי בשנת 1490 (ה'ר"נ), על ידי הדפוס של משפחת שונצינו, מהדורה שנייה הודפסה בוונציה בשנת ה'ש"ח על ידי המדפיס דניאל בומברג, מהדורה שלישית של הספר יצאה בקושטא בשנת 1449(ה'ש"י) עם הרבה תיקונים והוספות, בשנת השי"ט הודפס הספר במנטובה על פי מהדורת וונציה, מהדורה זו הייתה מקובלת במשך כל השנים, וכל הפירושים נכתבו עליה.
בשנת 1912 הוציא אברהם שלום יהודה את הספר מחדש בערבית, על פי כתב יד בודליאנה 1225 שנכתב בשנת 1990 (ה'תקנ"א).
בשנת 1928 (ה'תרפ"ח) הוציא אברהם צפרוני את הספר במהדורה מדעית, עם שינוי הנוסח על פי הדפוסים הראשונים ועל פי מהדורת א"ש יהודה, כל המהדורות שלאחר מכן שילבו את הגהותיו.
בשנת 1964 (ה'תשכ"ה) הוציא לאור הרב פנחס יהודה ליברמן את הספר עם הפירוש "לב טוב", פירוש שבעצם מתרגם את התרגום העברי של רבי יהודה אבן תיבון לעברית פשטנית יותר. פירושו אינו כולל פירוש לשער הייחוד, משום שאחרונים רבים הסתייגו מתוכנו, בשל תכניו הפילוסופיים, כשהוא מצטט בהקדמה ארוכה את כל חכמי ישראל שהתנגדו ללימודי הפילוסופיה.
בשנת ה'תשל"ב תורגם הספר מחדש על ידי הרב שמואל ירושלמי, על פי כתב יד בודליאנה, בשילוב תרגומו של אבן תיבן בקטעים שבהם חסר כתב היד ובמקומות נוספים.
בשנת ה'תשמ"ד 1984 תרגם רבי יוסף קאפח את הספר מחדש לעברית בת זמנינו.
בשנת 2002 (ה'תשע"ג) הוציא מכון "אבן ישראל" את הספר לאור במהדורה מפוארת, על פי תרגום רבי יהודה אבן תיבון עם ארבעה פירושים, וכן עם הגהות על פי על פי מהדורת קושטא ומנטובה, בתוספת "תיקון מדות הנפש" לרבי שלמה אבן גבירול, ותרגום יוסף קמחי ל"שער התשובה", ו-32 שירים של רבינו בחיי.
מהדורה מדעית עם תרגום מחדש יצא לאור בשנת 2019, על ידי פרופסור בנימין אברהמוב, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
מהדורה מיוחדת יצא בשם קובץ מפרשים על ידי הרב שאול יחזקאל וויס מלונדון, המאסף לתוכו הרבה מהמפרשים על הספר.
פירושים על הספר
אפילו שהספר נכתב בלשון עממית, אבל היות שנכתב ערבית והתרגום הנפוץ היה של רבי יהודה אבן תיבן שתרגם את הספר מילולי ולא ענייני לכן הספר היה מאוד קשה לקריאה וחיברו עליו מספר פירושים כולם על הספר לפי תרגום אבן תיבון.
- מנוח הלבבות - מאת הרב הענדיל מנוח בן שמריה (נולד בשנת ה'ש' ונפטר בשנת ה'שע"א),היה מחברי וועד ארבע הארצות, הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'שנ"ו בלובלין.
- טוב הלבנון - מאת רבי ישראל הלוי מזמושטש (נולד בשנת ה'ת"ס ונפטר בשנת ה'תקל"ז), הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'תקס"ט בווין, ושוב בלבוב בשנת ה'קצ"ח.
- מרפא לנפש - מאת רבי רפאל בן רבי שכריה מנדל מיאפלא (נולד בשנת ה'תקפ"ה ונפטר בשנה ה'תקנ"ה), מחברי הבית דין של הנודע ביהודה, הפירוש נדפס לראשונה בשנת תקל"ד באלקסיץ.
- פת לחם - מאת רבי חיים אברהם ממאהליב (נולד בשנת ה'ת"ק ונפטר בשנת ה'תקע"ה), הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'תקס"ג.
- נאדר בקודש - פירוש על פי הסוד והדרוש, נדפס בשנת התק"ן בהורדנא.
- לב טוב - מאת הרב פנחס יהודה ליברמן.
תקנות לימוד בספר
בכנסייה הגדולה השישית, שהתקיימה בי"ח - כ"ד בטבת ה'תש"מ בבנייני האומה בירושלים, התקבלה תקנה של הישועות משה מויז'ניץ, ללמוד בכל יום בחודש "חשבון" אחד משער חשבון הנפש שבספר המחולק לשלושים חשבונות[1].
בנוסף, לאור התקנה הוציאו בחסידות ויז'ניץ פירוש לשער חשבון הנפש על פי שיחותיו של הישועות משה, תחת השם "אראנו בישע", ובהמשך גם על שער הכניעה, כמו כן יצא לאור פירוש לשער יחוד המעשה עם פירוש "יחד לבבנו" המעובד על פי שיחותיו של האדמו"ר מויז'ניץ.
בכ' בטבת ה'תשע"ב הנהיג האדמו"ר ממרכז חסידי ויז'ניץ תקנה שתפילת שחרית תתחיל עם שיעור בשער חשבון הנפש.
לקריאה נוספת
- ש"י איש הורוויץ, רבנו בחיי וספרו "חובת הלבבות", בתוך התקופה, ספר עשירי, שטיבל, ורשה ה'תרפ"א.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: חובות הלבבות |
 טקסט בוויקיטקסט: חובת הלבבות |
מהדורות לספר
- תורת חובת הלבבות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מהדורה מדעית (עם המקור הערבי) בעריכת אברהם שלום יהודה, הוצאת בריל, 1912
- חובת הלבבות מהדורת אברהם צפרוני, בהוצאת י. יונביץ, באתר היברובקס.
- מהדורת אינטרנט של הספר בעריכת יהודה איזנברג, באתר דעת
- (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
) - חובות הלבבות, עם פירוש "מרפא לנפש", באתר היברובוקס
- בחיי בן יוסף אבן פקודה, תורת חובת הלבבות, ירושלים תשלב, באתר היברובוקס
מאמרים
- ש"י איש הורוויץ, רבנו בחיי וספרו "חובות הלבבות", באתר "דעת", בתוך: התקופה, טבת–אדר תרפ"א, ספר עשירי
- בחיי בן יוסף אבן פקודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מנחם ברונפמן, רבינו בחיי והספר חובת הלבבות, אתר בית חב"ד
- בנימין אברהמוב, "מקורותיו של רבנו בחיי אבן פקודה ב'חובות הלבבות'", אורשת ט (תש"ף), עמ' 7–38.
- הרב שלמה משה עמאר, שיעורים בשער הביטחון, באתר קול הלשון
שיעורים
- שיעורים בספר חובות הלבבות להאזנה, באתר "טעמו וראו".
- רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול בעל הכוזרי ועוד, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
33373419תורת חובות הלבבות