שבט ראובן
שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, ראובן בן לאה ויעקב. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.
ברכות לשבט
ברכת יעקב
”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה”[1].
ברכת משה
בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר”[2]
השבט במדבר
סמלי השבט
שמו של ראובן נחרט על אבן האודם שבחושן. דגל השבט הוא ציור של דודאים על רקע אדום[3]. החודש המקושר לראובן הוא תמוז[4] או ניסן[5] או אייר[6].
נשיאי השבט
במפקד הראשון מוזכר אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר היה נשיא שבט ראובן בתקופת דור המדבר. הוא מוזכר בספר במדבר 4 פעמים. על אף ששבט ראובן הוא בכור השבטים, אליצור בן שדיאור, נשיא השבט, הקריב את קורבנו בקורבנות הנשיאים רק ביום הרביעי.
במרגלים שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר[7]. ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי: מרשימה זו נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.
המסע במדבר
שבט ראובן חנה במדבר ראשון בדרום מחנה ישראל, בצמידות לשבט שמעון. כשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 46,500 גברים יוצאי צבא מבני עשרים ומעלה (במדבר א, כא).
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש מבני עשרים ומעלה (במדבר כו, ז).
נחלת השבט
ערך מורחב – נחלת שבט ראובן
נחלתו של שבט ראובן הייתה בצד המזרחי של עבר לירדן, לצידם של שבט גד וחצי שבט המנשה, וזאת לבקשתם האישית של אותם שבטים.
צאצאי ראובן
בניו של ראובן הם: חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי[8]. חצרון וכרמי נזכרים גם ברשימות היחס של שבט יהודה וייתכן שמצביעים על קשרים משפחתיים בין שני השבטים. און בן פלת (פלוא) (במדבר טז, א) ודתן ואבירם, נכדיו של פלוא (מבנו אליאב), היו מראשי המורדים במנהיגותו של משה[9].
ממצאים חוץ מקראיים
לא נמצאו ממצאים חוץ מקראיים המראים התיישבות של ראובן בשטח נחלתו. אף במקרא עצמו מודגש כי השבט לא סיים את כיבוש נחלתו. את רוב נחלת השבט תפסו למעשה המואבים שהיו שרויים במלחמות עם ממלכות ישראל ויהודה. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במסגרת 'פרויקט מישור מידבא' בירדן, בראשותו של הארכאולוג הקנדי לארי הר, נתגלו מספר יישובים עם תרבות חומרית זהה לזו שנתגלתה בגב ההר מצפון לירושלים (שילה, שכם) בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-12 לפנה"ס. הר זיהה אותם עם התנחלות שבט ראובן[10].
אישים מפורסמים מבני השבט
- דתן היה מנוגשי בני ישראל ממצרים, ומבעלי המחלוקת הגדולים על הנהגתו של משה, נספה במחלוקת קורח ועדתו.
- אבירם היה מנוגשי בני ישראל ממצרים, ומבעלי המחלוקת הגדולים על הנהגתו של משה, נספה במחלוקת קרח ועדתו.
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1967
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ראובן |
- זאב ארליך, ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, באתר "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו
ראובן (שבט), דף שער בספרייה הלאומית- שבט ראובן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק ג'
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ו'
- ^ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'.
- ^ רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש ניסן.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289.
- ^ במדבר, י"ג, ט"ו
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט'
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט'; ספר דברים, פרק י"א, פסוק ו'
- ^ אירית יעקב, התנחלות בני ישראל בעבר הירדן המזרחי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במרץ 2013
| שבטי ישראל | ||
|---|---|---|
|
37149999שבט ראובן