הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה הכילה 12 חודשים ירחיים, המתחילים כל אחד במולד הירח, ולפי הצורך נוסף חודש מעובר אחד. הלוח מבוסס על לוח שומרי של השושלת השלישית של אור שהתגלה כלוח אומה של שולגי מהמאה ה-21 לפנה"ס.
החודשים
השנה התחילה באביב, וחולקה לעונות "התחלה" (reš šatti), "אמצעית" (mišil šatti) ו"סוף השנה" (kīt šatti). השם למילה "חודש" היה arḫu (ובסמיכות araḫ). במשך המאה השישית לפנה"ס, בזמן גלות בבל, אומצו שמות החודשים לתוך הלוח העברי. השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, אף הם נגזרו מלוח זה, כמו ניסן, אייר, תמוז, אב, אלול, תשרי ואדר.
| הלוח הבבלי | |||||
| עונה | שם החודש | סימן המזלות | מקבילה בלוח העברי | מקבילה בלוח הגריגוריאני | |
|---|---|---|---|---|---|
| Reš Šatti | 1 | Araḫ Nisānu
'חודש הקודשים' |
KU (טלה) | ניסן | מרץ\אפריל |
| 2 | Araḫ Āru
'חודש השור' |
אייר | אפריל\מאי | ||
| 3 | Araḫ Simanu | BI (KAŠ) (תאומים) | סיוון | מאי\יוני | |
| 4 | Araḫ Dumuzu
'חודש התמוז' |
תמוז | יוני\יולי | ||
| Mišil Šatti | 5 | Araḫ Abu | אריה | אב | יולי\אוגוסט |
| 6 | Araḫ Ulūlu | אלול | אוגוסט\ספטמבר | ||
| 7 | Araḫ Tišritum
'חודש ההתחלה' (הכוונה לתחילת מחצית השנה השנייה) |
(מאזניים) | תשרי | ספטמבר\אוקטובר | |
| 8 | Araḫ Samna
'חודש התחלת היסודות' |
(עקרב) | חשוון | אוקטובר\נובמבר | |
| Kīt Šatti | 9 | Araḫ Kislimu | (קשת) | כסלו | נובמבר\דצמבר |
| 10 | Araḫ Ṭebētum
'חודש בוא הגשם' |
saḫ
'ibex' (גדי?) |
דצמבר\ינואר | ||
| 11 | Araḫ Šabaṭu | qā
(דלי?) |
שבט | ינואר\פברואר | |
| 12 | Araḫ Addaru
~ Araḫ Adār 'חודש האדר' |
(דגים) | אדר | פברואר\מרץ | |
| חודש מעובר | 13 | Araḫ Makaruša Addari
~ Araḫ Ve-Adār |
פרט לשנה ה-17 מתוך מחזור של 19 שנים, שאז החודש המעובר בא אחרי - Araḫ Ulūlu
. | ||
עד המאה החמישית לפנה"ס הלוח נעקב בקפידה, אולם בערך משנת 499 לפנה"ס החלו לעקוב אחר לוח ירחי-שמשי של 19 שנים השווים ל-235 חודשים. למרות השם "המחזור המטוני", כנראה שמטון (432 לפנה"ס) למד את המחזור מהבבלים. פרט לשלושה מקרים, עד 380 לפנה"ס עקבו חודשי השנה אחרי המחזור ללא תקלות. במחזור של 19 שנה, נוסף חודש אדר ב', פרט לשנה ה-17 במחזור, שבה נוסף חודש אלול ב'. במחזור זה, היום הראשון של כל חודש (הימים החלו בשקיעה) המשיך להיות היום בו אובחן מולד ירח חדש. לא היה מספר קבוע של ימים לאף חודש.
ימים
בסופרם מכל תחילת חודש חדש, הבבלים ציינו כל יום שביעי כ"יום קדוש" הנקרא גם "יום רע" (במובן שאין לערוך בו פעילויות אסורות). בימים אלה נאסר על פקידי הציבור לעשות פעילויות מסוימות, ומגבלות הוטלו אף על האדם הפשוט. היום ה-28 נודע כ"יום מנוחה". בימים אלו הוגשו מנחות לאלילים השונים, כנראה בלילה כדי לעקוף את האיסורים. לוחות מהמאה השישית, בתקופת כורש וכנבוזי השני מצביעים שהתאריכים היו לעיתים מחושבים בקירוב. מחזור ירחי הכולל 29 או 30 יום, הכיל שלוש תקופות בנות שבעה ימים ותקופה אחרונה בת שמונה או תשעה ימים, שוברת את מחזור השבועות.[1] הבבלים ציינו גם את היום ה-19 בחודש כ"יום רע" מיוחד, "יום הזעם", משום שהוא היום ה-49 של החודש הקודם, ובכך משלים "שבוע של שבועות", וייתכן שהגבלות נוספות הוטלו ביום זה.
בנוסף, משחזור לוחות אובחן היום ה-15 כ-Sapattum או Sabattum ביום הירח המלא. מילה זו תואמת למילה העברית שבת, אך היא במחזוריות חודשית ולא שבועית. כנראה היא נגזרת מ-sa-bat האשורית ("אמצע-מנוחה"), וכך גם באכדית um nuh libbi ("יום מחצית המנוחה"). מסקנה זו משחזור האנומה אליש בו נכתב: "[Sa]bbath shalt thou then encounter, mid[month]ly."[1]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Parker, Richard A. and Waldo H. Dubberstein. Babylonian Chronology 626 BC.–AD. 75. Providence, RI: Brown University Press, 1956.
- Structure of the Babylonian calendar
- W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature (1892).
- Sacha Stern, "The Babylonian Calendar at Elephantine" in Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 130 (2000) 159–171 (PDF document, 94KB)]
- Fales, Frederick Mario, “A List of Umma Month Names”, Revue d’assyriologie et d’archéologie orientale, 76 (1982), 70–71.
- Gomi, Tohru, “On the Position of the Month iti-ezem-dAmar-dSin in the Neo-Sumerian Umma Calendar”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie, 75 (1985), 4–6.
- Pomponio, Francesco, “The Reichskalender of Ur III in the Umma Texts”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiastische Archäologie, 79 (1989), 10–13.
קישורים חיצוניים
- הלוח הבבלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Pinches, T.G. (2003). "Sabbath (Babylonian)". In Hastings, James (ed.). Encyclopedia of Religion and Ethics. Vol. 20. Selbie, John A., contrib. Kessinger Publishing. pp. 889–891. ISBN 9780766136984. נבדק ב-2009-03-17.
| לוחות שנה | ||
|---|---|---|
| מערכות | ירחי • שמשי • ירחי-שמשי | 
|
| לוחות בשימוש | עברי • גרגוריאני • מוסלמי • איראני • הינדי • קופטי • אתיופי • סיני • פרסי • בהאי • צפון קוריאני • שומרוני • קראי • הולוקני | |
| לוחות היסטוריים | בבלי • אטי • ביזנטי • יוליאני • מאיה • מהפכני סובייטי • מהפכני צרפתי • רומי • שוודי • אצטקי • קומראני • ערבי טרום-אסלאמי • מצרי | |
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
35802049הלוח הבבלי