משמרת ישוע
משמרת ישוע היא המשמרת התשיעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון. בשנת מותו של דוד המלך[2], לפני חג השבועות שנת ב'תתקכ"ה (היינו 836- לפניה"ס).
משמרת זו מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים יחד עם קביעת המשמרות; ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל..לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי” (דברי הימים א כד ז).
מוצא המשמרת
לפי פרשנות המלבי"ם, מוצא משמרת ישוע היה מבני איתמר הכהן (ולא מבני אלעזר בן אהרן).[3]
אחר חורבן בית שני
לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל העשרים וארבע משמרות -ומשמרת ישוע בתוכן- לעיירות הגליל -הן בגליל העליון והן בגליל התחתון.[4] בכך, בני משמרת ישוע התיישבו בארבל אשר בגליל התחתון.
רבי אלעזר הקליר מקונן על המצב המדוכא כתוצאת חורבן בית המקדש וביטול משמרה זו מעבודתה במקדש באומרו;
טומאתה החניפה תבל
ונעלה, רב החובל
וענן אבק רגליו כאבל
ואין מתכרבל בכהני ארבל
בסדר משניות לזכר המשמרות
היה מנהג קדום בארץ ישראל -ולפחות עד שנת ד'תשצ"ד, להזכיר את המשמרות בכל יום שבת ולומר פיוטים, כמו "איזו היא המשמרת -משמרת פלוני- הרחמן ישיב את המשמרת למקומה במהרה בימינו אמן"[5]. וכן מצאו בגניזת מצרים שם משמרה מסוימת כתוב לפני כל פרק של העשרים וארבע משניות של מסכת שבת, כי נהגו ללמודו באותה השבת,[6] בכך יוצא פרק המוציא יין לפרקו של משמרת ישוע.
בני המשמרות
יש משערים כי התנא נתאי הארבלי היה כהן מבני משמרת ישוע[דרוש מקור]. ואילו בתקופת הגאונים נזכר כהן אחד מבני משמרת ישוע בארבל; "נקבר חזקיה ראש גולה מבבל ב"גבעת ארבל" אשר לישוע בן נשרף הכהן.[7]
קריאה נוספת
- טוביה כהנא, 'הכהנים למשמרותיהם ולמקומות התיישבותם', בתוך: תרביץ מח, עמ' 29-9.
הערות שוליים
- ^ "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
- ^ רש"י לספר מלכים א ג:ז
- ^ "שהוציאו א' מבני אלעזר וא' מבני איתמר עד המשמר הי"ז ולמעלה שהיו כולם מאלעזר.." -פירוש המלבי"ם לספר דברי הימים א כד,ו
- ^ ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה
- ^ ספר "ארץ הגליל", שמואל קליין, דף סו
- ^ "אורות חיים", א. ולנר דף רי"ד צוטט מביטאון תרביץ כרך מ"ב ומ"ג (תשל"ג-ל"ד) כתבה מאת א. אורבאך
- ^ (ויש גרסה "נשרף בן ישוע" במזרח העיר)-ספר "ארץ הגליל" דף קכ"ד מציין ל'מאמרים שונים' (ש. קליין), דף יט
| 24 משמרות כהונה שהיו בבית המקדש | |
|---|---|
|
