לוח השנה הבהאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוח השנה הבהאי הוא לוח שנה בן תשעה עשר חודשים כשכל חודש כולל תשעה עשר ימים.

החודש הראשון הוא חודש בהאא המתחיל ב-21 במרס לפי לוח השנה הגרגוריאני והחודש האחרון הוא חודש עלאא, אשר הוא חודש צום. לכל חודש יש שם המציין מעלה ממעלות תוארי האלוהות. בשנה הבהאאית שלוש מאות שישים ואחד ימים וכדי להתאימה לשנה השמשית הרגילה מוסיפים לפני החודש האחרון, חודש הצום, ארבעה או חמישה ימים הנקראים "ימי הא".[1]

השנים הבהאאיות נעות במעגל של תשע-עשרה. השנה האחרונה במעגל, השנה התשעה עשר נקראת שנת האחדות – "ואחד", וגם כאן נראה כי לכל שנה יש את השם שלה.[2] גם ימות השבוע שונים מאלו המקובלים בלוח השנה הגרגוריאני, השבוע הבהאאי מתחיל ביום שבת – ג'לאל (הוד) ומסתיים ביום שישי – אסתקלאל (עצמאות). ישנם בלוח השנה מועדים וחגים שונים בחלקם יש ביטול מלאכה.[3]

השבוע הבהאי

השם בערבית תעתיק ערבי משמעות היום בשבוע
ג'לאל جلال תהילה יום השבת
ג'מאל جمال יופי יום ראשון
כמאל كمال שלמות יום שני
פידאל (תעתיק מדויק: פצ'אל) فضال חסד יום שלישי
עִדאל عدال צדק יום רביעי
אִסתג'לאל استجلال הדר יום חמישי
אִסתקלאל استقلال עצמאות יום שישי

חודשי השנה

השם בערבית בכתב ערבי משמעות השם התאריכים לפי הלוח הגרגוריאני
בַּהָאאְ بهاء זוהר 21 במרץ - 8 באפריל
ג'לאל جلال תהילה 9 באפריל - 27 באפריל
ג'מאל جمال יופי 28 באפריל - 16 במאי
עזמת (תעתיק מדויק: עט'מה) عظمة גדולה 17 במאי - 4 ביוני
נור نور אור 5 ביוני - 23 ביוני
רחמת رحمة רחמים 24 ביוני - 12 ביולי
כַּלִמאת كلمات מילים 13 ביולי - 31 ביולי
כמאל كمال שלמות 1 באוגוסט - 19 באוגוסט
אסמאא اسماء שמות 20 באוגוסט - 7 בספטמבר
עִזַת عزة עוצמה 8 בספטמבר - 26 בספטמבר
מַשִיַת مشية רצון 27 בספטמבר - 15 באוקטובר
עִלְם علم ידע 16 באוקטובר - 3 בנובמבר
קֻדרַת قدرة כוח 4 בנובמבר - 22 בנובמבר
קול قول נאום 23 בנובמבר - 11 בדצמבר
מסַאאֶל مسائل שאלות 12 בדצמבר - 30 בדצמבר
שרף شرف כבוד 31 בדצמבר - 18 בינואר
סֻלטאן سلطان ריבונות 19 בינואר - 6 בפברואר
מֻלְכּ ملك שלטון 7 בפברואר - 25 בפברואר
איאם-אי הא ایام هاء ימי הַאאְ 26 בפברואר - 1 במרץ
עַלַאאְ علاء רוממות 2 במרץ - 20 במרץ (צום תשעה עשר הימים)

מחזור השנים

מס"ד השם בערבית בכתב ערבי משמעות
1 אלִף أﻟﻒ אל"ף
2 בּאאְ باء בי"ת
3 אבּ أب אב
4 דאל دﺍﻝ דל"ת
5 בּאבּ باب דלת
6 ואו وﺍو ו"ו
7 אבד أبد נצח
8 ג'אד جاد נדיבות
9 בהאא بهاء פאר
10 חֻבּ حب אהבה
11 בהאג' بهاج מענג
12 ג'ואב جواب תשובה
13 אחד احد יחיד
14 והאב وﻫﺎب שופע
15 וִדאד وداد חיבה
16 בדיאְ بديء ראשית
17 בהי بهي זוהר
18 אבהא ابهى זוהר ביותר
19 ואחִד واحد אחדות

החגים

נו רוז - ראש השנה - 21 במרץ – ביטול מלאכה – נחגג באיראן כבר אלפי שנים.

היום הראשון של רזואן - 21 באפריל - ביטול מלאכה – פסטיבל של שנים עשר ימים, המציין את הגעתו של בהאא אללאה מבגדד לקונסטנטינופול ב-1863, היום הזה מסמל גם את יום הגעתו לגנים מחוץ לבגדד של שהו הוא ופמלייתו במסעם.

היום התשיעי של רזואן - 29 באפריל - ביטול מלאכה – יום זה מציין את הגעת משפחתו של בהאא אללאה לגנים מחוץ לבגדד.

היום השנים עשר של רזואן - 2 במאי - ביטול מלאכה – יום זה מציין את היציאה של בהאא אללאה לקונסטנטינופול.

הכרזת הבאב על התגלותו ב-1844 - 23 במאי - ביטול מלאכה – הבאב מכריז למולה חוסיין על משימתו ב-1844, לציון תחיילתו של העידן הבהאאי, ההנצחה צריכה להיות שעתיים לאחר השקיעה.

פטירת בהאא אללאה - 29 במאי - ביטול מלאכה – שנת 1892, פטירת הבהאא אללאה בשנתו, ההנצחה קורית בשעה שלוש בלילה.

הריגת הבאב ב-1850 - 9 ביולי - ביטול מלאכה – הוצאותו של הבאב להורג על ידי כיתת יורים בשנת 1850, ההנצחה קורית בצהריים.

יום הולדת הבאב ב-1819 - 20 באוקטובר - ביטול מלאכה.

יום הולדת בהאא אללאה ב-1817 - 12 בנובמבר - ביטול מלאכה.

יום הברית - 26 בנובמבר – אין ביטול מלאכה – עבד אלבהאא לא הסכים שיחגגו את יום הולדתו ב-23 במאי, שכן זהו יום ההצהרה של הבאב. עם זאת, לאחר בקשות רבות, הוא ייעד יום זה לחגיגות חייו.

יום פטירת עבד אלבהאא ב-1921 - 28 בנובמבר – אין ביטול מלאכה – לכתו מן העולם של עבד אלבהאא, ההנצחה קורית בשעה אחת בלילה.

מאפייניו של לוח השנה הבהאי

לוח השנה הבהאאי תוכנן על ידי הבאב בספר השמות ולאחר מכן הוא מקבל אשרור. הבהאא אללאה איננו משנה אותו ומשאיר אותו על כנו כאשר הוא כותב את אלכתאב אלאקדס.[4] אם כן, לוח השנה הבהאאי הוא לוח השנה של הבאב תוך כדי הכנסת אירועים של הבאב עצמו לאחר מכן. הפעם הראשונה בה חגגו הבאאים את ראש השנה הייתה שנת 1855, שנה אחת לאחר מות הבאב, ראש השנה, הנו –רוז, מוסד בשנה זו על ידי הבהאא א-ללה. הבאאין מתחילים את יומם בשקיעה, כלומר חילוף התאריך נעשה בשקיעה, בדומה לחילוף הימים בדת היהודית. אין הוכחה מוצקה שמסבירה עניין זה מה שמשאיר אותנו עם הדעה שהבהאאים עקבו אחרי המסורת הנהוגה במזרח התיכון.[2]

בכל ראש חודש בהאאי ישנו את פסטיבל תשעה עשר הימים, פסטיבל שבו חגים את חידושו של החודש החדש, הפסטיבל מתחלק לשלושה חלקים. חלקו הראשון של הפסטיבל הוא החלק הדתי, החלק בו מתפללים וקוראים הבהאאים את כתביהם של הבאב והבהאא אללאה. החלק השני, הוא החלק המנהל בו ראש עדת המאמינים המקומית, דן בענייני היום יום, מסביר אודות המשך דרכה של הקהילה, בדומה לדרשות שניתנות בבתי הכנסת והמסגדים. החלק השלישי והאחרון הוא החלק החברתי, בו מתראים חברי הקהילה ונהנים מכיבוד ומענקים.[5]

שאלה מעניינת עולה עם בחינת התאריכים של לוח השנה הבהאאי המגלה את תשומת הלב הרבה הניתנת למספר תשעה עשר. ובכן, הבהאאים מאמצים את המספר תשע עשרה בעת בחירתם במעגלי הזמן שלהם מפני שהפסוק הראשון של הקוראן הפותח "בשם אללה המיטיב והרחמן" יש 19 אותיות ערביות, הבאאים מאמינים שזוהי נקודת ההתחלה ועל כן תמיד יש להתחיל ממנה ולסיים בה, כלומר תשע עשרה האותיות האלה הן בעצם המחזור של הזמן הבהאאי.[2]

רשימה ביביליוגרפית

  • McMullen, Michael. The Bahá’ís of America: The Growth of a Religious Movement. New York, NYU Press, 2015.
  • שרון, משה.  הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר.  ירושלים: כרמל, 2005.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח השנה הבהאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר, (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 168
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Holy Days and Bahá'í Calendar, bahai-library.com
  3. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר, (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 169
  4. ^ שרון, 107.
  5. ^ Michael McMullen, The Bahá’ís of America: The Growth of a Religious Movement, (New York, NYU Press, 2015), 25.