שבט גד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:גד שבט.jpg
בול המוקדש לשבט גד
תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות

שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט גד בן זלפה, שפחת לאה ובן יעקב. מקור שמו בדברי לאה: "בא גד" (בא מזל טוב)[1].

ברכות לשבט

ברכת יעקב

"גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, " (בראשית מט יט).

הברכה המבטאת יכולת צבאית. לפי רש"י "יצאו ממנו גדודים" ו"גדודיו יחזרו על עקבם וישובו לבתיהם" (יש מפרשים גדודיו ירדפו בעקבות האויבים וישמידום). מתנבא על תולדות השבט בכניסה לארץ ישראל, שבט גד (יחד עם שבט ראובן) ביקש לשבת בעבר הירדן מזרחה. בתמורה התחייב השבט ללכת בראש העם ולעזור לשאר השבטים לכבוש את ארץ כנען. לאחר שמלאו את התנאי הזה שבו על עקבותיהם וחזרו לבתיהם אשר בעבר הירדן.

ברכת משה

בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל " (דברים לג כ).

השבט במדבר

סימלי השבט: אבן החושן והדגל

על פי פירוש רבינו בחיי[2], האבן שמייצגת אותו היא אבן האחלמה שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו בחושן ועל פי במדבר רבה האבן שלו היא שבו.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של מחנה צבא על רקע אפור.

הדגל של שבט גד

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט גד במדבר: אֶלְיָסָף בֶּן דְעוּאֵל. הוא מוזכר 4 פעמים בספר במדבר. בציונו בפרק ב' יש שינוי וכתוב בן רעואל; זה יכול להיות בגלל סיבה קבלית. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השישי לחנוכת המשכן.

מרשימת הנשיאים בפרשת מסעי נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט גד במחנה ראובן, שהיה מדרום למשכן ואחרון.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 45,650 איש, ובמפקד השני 40,500 איש.

נחלת השבט

נחלות שבטי ישראל

שבט גד היה אחד משניים וחצי השבטים שחנו בצד המזרחי של הירדן ונחלת השבט הייתה באזור צפון עבר הירדן והיא גבלה בדרומה בנחלת שבט ראובן, בצפונה בנחלת חצי המנשה, במערבה בנהר הירדן ובמזרח בבני-עמון. בין הערים בנחלתו: סוכות, יגבהה, יעזר, בית הרם ובית נמרה.

"וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל-עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד-עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי רַבָּה. וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד-גְּבוּל לִדְבִר. וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה." (יהושע יג כד)

השבט בארץ ישראל

בני העיר סוכות בנחלת השבט, מאנו לעזור באוכל ומים לגדעון בן יואש במרדפו אחר מלכי מדין ונענשו על כך [3].

במצבת מישע מלך מואב מוזכר "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם", ומאוחר יותר מוכיח הנביא ירמיהו את בני עמון על השמדת שבט גד:

"לִבְנֵי עַמּוֹן, כֹּה אָמַר ה', הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל, אִם-יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ--מַדּוּעַ, יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת-גָּד, וְעַמּוֹ, בְּעָרָיו יָשָׁב." (ירמיהו מט א).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. השבט מוזכר בכתובת מישע מלך מואב: "וְאִש גָד יָשַב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם".
  2. בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
  3. ספר שופטים, פרק ח', פסוק ה'
שגיאת ציטוט: לתג <ref> המוגדר בתוך <references> אין מאפיין שם (name).


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0