משמרת יהויריב
משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין כ"ד משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך בספר דברי הימים א, כד, ז.
בעת עליית עזרא
על פי הגמרא במסכת תענית, דף כ"ז עמוד ב', בתחילת ימי שיבת ציון לא נכללה משמרת זו בין ארבע משמרות הכהונה שעלו מן הגולה בתחילת תקופת בית שני, ושמהן ייסדו עשרים וארבע משמרות חדשות, במקום המשמרות המקוריות. נקבע אז שאפילו אם מאוחר יותר תעלה משמרת יהויריב, היא תהיה טפלה למשמרות שעלו בראשונה.
אמנם בספר נחמיה (יא, י) נזכר השם יהויריב "מן הכהנים ידעיה בן יויריב יכין", אך כנראה זהו שמו הפרטי של כהן שאינו קשור למשמרת.
בתקופת בית שני
על פי התוספתא מסכת תענית (ליברמן) ג, ט, חרב בית המקדש הראשון (ואולי אף השני) בזמן שמשמרת יהויריב שרתה במקדש, ורבי יוסה אומר שהדבר מלמד על מעשיהם הרעים של בני משמרת זו.
בתלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מובאים דברי רבי לוי, האומר שמשמרת יהויריב גלתה צפונה לעיר מירון הקדומה, ורבי ברכיה אומר ששם המשמרת מרמז על מרי של בני המשמרת כלפי ה'. לא ברור לאיזו תקופה מכוונים דברי ביקורת אלה כלפי המשמרת.
בעקבות מקום המגורים החדש של המשמרת אחר חורבן בית שני, מכונה רמה שלמרגלות מרום הגליל בשם "רמת יהויריב".
בקינה איכה ישבה חבצלת השרון של רבי אלעזר הקליר מכונים בני משמרת זו בשם "מסרבי מירון": "איכה ישבה חבצלת השרון, ודמם רון מפי נושאי ארון, ונעו ממשמרותם כוהנים בני אהרון, כנמסר הבית במסרבי מירון".
בני המשמרת
בספר מקבים נכתב שמתתיהו הכהן היה ממשמרת זו. הירונימוס כותב כי בכתב היד היווני ממנו תרגם את ספר מקבים היה הספר מכונה "סרבת סרבניאל". הירונימוס לא הבין את משמעותו של הביטוי, ולכן כינה את הספר "ספר המקבים", אך כפי הנראה הוא טעה בפיענוחו והשם המקורי היה "ספר בית סרבני אל", כפי שהוא בכתב יד מהמאה ה-11 "ספר הסרבנות של המקבים", והדבר כרוך כפי הנראה בכינוי "מסרבי מירון" שניתן למשמרת יהויריב.
מסורת בידי יהודי תימן כי בני משפחת מגארי-הכהן הם צאצאי יהויריב. תרגום רס"ג לערבית לפסוק הראשון בפרשת פינחס למילים "בקנאו" הוא "כד מגר" ומסורת בידי אחד מזקני עדת תימן שזהו מקור שם המשפחה מגארי הכהן (כיום מגורי כהן)[דרוש מקור].
| 24 משמרות כהונה שהיו בבית המקדש | |
|---|---|
|
28967459משמרת יהויריב