אוניברסיטת וינה
 | |
| הבניין המרכזי של האוניברסיטה, מבט מן הרינגשטראסה | |
| בעלי תפקידים | |
|---|---|
| רקטור | פרופ' גאורג וינקלר |
| סטודנטים | |
| 91,000[1] | |
| מיקום | |
| מיקום | וינה, אוסטריה |
| http://www.univie.ac.at | |
|
(למפת וינה רגילה)   אוניברסיטת וינה | |
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה. האוניברסיטה, שנפתחה בשנת 1365 על ידי הדוכס רודולף הרביעי, היא אחת הוותיקות והחשובות בקרב העולם דובר הגרמנית. האוניברסיטה מציעה למעלה מ-130 מסלולי לימוד, ומונה בין שורותיה כ-91,000 סטודנטים.[1] עד היום, יצאו מהאוניברסיטה שמונה חתני פרס נובל. האוניברסיטה נקראת בפי אוסטרים רבים "האוניברסיטה המרכזית" ("Hauptuni") באופן בלתי-פורמלי. האוניברסיטה ידועה ביחסה הטוב לישראל.
היסטוריה
האוניברסיטה הוקמה ב-12 במרץ 1365 על ידי הדוכס רודולף הרביעי ואחיו אלברכט השלישי ולאופולד השלישי, והייתה לאוניברסיטה הוותיקה ביותר במרכז אירופה, לאחר אוניברסיטת קארל בפראג, צ'כיה, והראשונה מבין האוניברסיטאות הגרמניות.
בשנת ההקמה, התנגד האפיפיור אורבן החמישי לייסוד שלב דוקטורט באוניברסיטה, דוגמת זו של אוניברסיטת פריז, אשר עודדה בידי רודולף הרביעי. ההתנגדות התעוררה בעיקר ביחס לפקולטת התאולוגיה הנוצרית, וכנראה גם בשל הלחץ של הקיסר קרל הרביעי, אשר רצה להימנע מתחרות עם אוניברסיטת פראג. האישור הושג לבסוף מהאפיפיור לאחר שנתיים, והאוניברסיטה קיבלה מעמד של אוניברסיטה מלאה, כולל פקולטת התאולוגיה הנוצרית. בשנת 1385 נפתח בניינה הראשון של האוניברסיטה.
הבניין המרכזי הנוכחי של האוניברסיטה שברחוב רינגשטראסה נבנה בין השנים 1877 ו-1884 על ידי היינריך פון פרסטל. הבניין המרכזי הקודם מאוכלס כיום על ידי כנסיית האוניברסיטה הישנה והאקדמיה האוסטרית למדעים.
נשים התקבלו כסטודנטיות באוניברסיטה מאז 1897, אם כי הוגבלו בתחילה לפילוסופיה בלבד. שאר המקצועות אושרו ללמידת נשים מאוחר יותר, אך בעיכוב ניכר של עשרות שנים: רפואה ב-1900, משפטים ב-1919, תאולוגיה פרוטסטנטית ב-1923, ולבסוף תאולוגיה קתולית ב-1946. 8 שנים לאחר כניסת הסטודנטיות הראשונות לאוניברסיטה, ב-1905, קיבלה אליזה ריכטר את התואר פרופסור לשפות רומיות, ובכך הייתה האישה פרופסור הראשונה באוניברסיטה, ואף בעולם.
מיד לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה) ב-1938, פוטרו ממשרותיהם הפרופסורים היהודים באוניברסיטה.[2] חלק מחברי הסגל הבכיר של האוניברסיטה (למשל דיקן הפקולטה לרפואה אדוארד פרנקופף) היו בין התומכים הנלהבים של המשטר הנאצי.
מיקום
המתקנים האקדמיים של האוניברסיטה מפוזרים בכ-60 מיקומים ברחבי וינה. הבניין ההיסטורי המרכזי ברחוב רינגשטראסה מהווה את מקומה של הנהלת האוניברסיטה, וכמוכן את רוב המשרדים המנהליים.
מעמד בין-לאומי של האוניברסיטה
האוניברסיטה נהנית משם בין-לאומי בזכות שורה ארוכה של חוקרים ואנשי רוח שלימדו בה בעבר. בין הנודעים שבהם: מייסד הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, הפסיכולוגים אלפרד אדלר וויקטור פראנקל ופילוסוף המדע קרל פופר.
בדירוג האקדמי לאוניברסיטאות העולם של אוניברסיטת ז'או טונג שאנגחאי של 2005 דורגה האוניברסיטה במקום ה-85 בעולם ובמקום ה-27 באירופה, בדירוג אוניברסיטאות העולם של המוסף להשכלה גבוהה בעיתון הטיימס של 2005 דורגה במקום ה-65 בעולם ובמקום ה-19 באירופה, ובדירוג האוניברסיטאי הבין-לאומי G-factor של 2006 דורגה במקום ה-117 בעולם וב-29 באירופה. לעומת זאת, בשנת 2006 דירג העיתון הגרמני די צייט את האוניברסיטה במקום נמוך יחסית, ואף קבע כי הביולוגיה הכימיה והפיזיקה באוניברסיטה הם ברמה בסיסית בלבד. האוניברסיטה חברה בגילדת אוניברסיטאות אירופאיות עתירות מחקר.
פקולטות
באוניברסיטת וינה ישנן 17 פקולטות: תאולוגיה קתולית; תאולוגיה פרוטסטנטית; משפטים; עסקים, כלכלה וסטטיסטיקה; מדעי המחשב; מדעים היסטוריים-תרבותיים; מדעים פילולוגיים-תרבותיים; פילוסופיה ומדעי החינוך; פסיכולוגיה; מדעי החברה; מתמטיקה; פיזיקה; כימיה; מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה ואסטרונומיה; מדעי החיים; לימודי התרגום וספורט.
בוגרים ידועים
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניברסיטת וינה |
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת וינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוניברסיטת וינה, ברשת החברתית אינסטגרם- אוניברסיטת וינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר האוניברסיטה (אנגלית וגרמנית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עובדות על האוניברסיטה באתר אוניברסיטת וינה
- ^ אברהם ברקאי, "שלבי ההדרה והרדיפה עד 1939", בתוך: מיכאל מאיר (עורך), תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרך ד, פרק 9, עמ' 210, בתוך: דן מכמן, חגית כהן (עורכים), בימי שואה ופקודה: מקראה, האוניברסיטה הפתוחה, חלק ב, עמ' 22.
36455468אוניברסיטת וינה