כביש 241
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | "כביש הרעב" |
| סיווג | כביש אזורי |
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | 21 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | אופקים |
| נקודת התחלה | צומת מעון |
| נקודת סיום | צומת גילת |
כביש 241, המכונה גם כביש הרעב, הוא כביש רוחב אזורי במערב הנגב הצפוני המוביל מעוטף עזה ליד קיבוץ מגן לאופקים ולצומת גילת. אורכו כ-21 ק"מ. הכביש הוא דו-מסלולי לכל אורכו ודו-נתיבי בקטע שבין אופקים ובין צומת גילת.
היסטוריה
היוזמה והתוכניות לסלילת הכביש הן משנת 1942. שלטונות המנדט ביקשו לסלול כביש אסטרטגי בין חאן יונס לבאר שבע כחלק מההכנות למלחמת העולם השנייה. אולם, לאחר תום סכנת "מאתיים ימי החרדה" מפלישת יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל לארץ ישראל, בסוף 1942, נותר הכביש ללא שימוש מעשי.
בשנות ה-40 התקיימה דרך לא סלולה באספלט בין חאן יונס לבאר שבע, דרך משטרת עימארה (היום קיבוץ אורים)[1][2]. ממשטרת עימארה מערבה הדרך עברה פחות או יותר בתוואי הנוכחי של כביש 241, בעוד בכיוון באר שבע היא עברה בקשת דרומית מזרחית דרך המיקום של קיבוץ חצרים[3].
ב-1946, לאחר מספר שנות בצורת רצופות היו הבדואים באזור שרויים בחרפת רעב. ממשלת המנדט העסיקה את המקומיים בסלילת הכביש על מנת לספק להם תעסוקה, והכביש זכה לכינוי כביש הרעב. בשנות החמישים הוקמו בצד הכביש מושבי העולים של המועצה האזורית מרחבים ועיירת הפיתוח אופקים והכביש הפך לציר מרכזי בעבור המושבים פטיש, מסלול, רנן, פדויים, בטחה וגילת. שם הכביש הוסב ל"כביש מרחבים"[4] והוא הורחב ב-1956 מ-3 ל-5 מטרים[5]. בחלקו המערבי (בין צומת מעון לצומת אורים) הכביש תוחם מצפון את פארק אשכול והבשור.
הכביש משמש כקו הבצורת הדרומי - גבול השטח שמצפונו זכאים החקלאים לפיצוי עבור גידולי הבעל במידה והוכרזה על ידי המדינה שנת בצורת.
צמתים לאורך הכביש
| ק"מ | שם | מיקום | דרכים מצטלבות | |
|---|---|---|---|---|
| כביש 241 ממערב למזרח | ||||
| 0 | צומת מעון | קיבוץ מגן |  כביש 232
| |
| 8 | צומת אורים | אורים |  כביש 234
| |
| 11.5 | צומת ללא שם | פטיש | רחוב הגפן, פטיש | |
| 14.5 | צומת ללא שם | מסלול | כניסה למושב מסלול | |
| 15 | צומת ללא שם | מסלול | כיכר, כניסה לקריית חינוך מרחבים ועלה נגב | |
| 16 | צומת ללא שם | אופקים | כביש 2414: כניסה מערבית לאופקים, כניסה למסלול ולרנן | |
| 17 | צומת ללא שם | אופקים | כניסה לפדויים | |
| 17.5 | צומת אופקים | אופקים | כביש 2335: הכניסה הראשית לאופקים | |
| 17.7 | צומת ללא שם | אופקים | כניסה לאזור תעשייה אופקים | |
| 19 | צומת ללא שם | בטחה | כניסה לבטחה | |
| 20 | צומת ללא שם | בטחה |  כניסה לבטחה - בכיוון מזרח,  רחוב עפרוני (גילת) - בכיוון מערב
| |
| 20.5 | צומת ללא שם | גילת | כניסה לגילת | |
| 21 | צומת ללא שם | גילת | כניסה למועצה אזורית מרחבים | |
| 21.2 | צומת גילת | גילת |  כביש 25
| |
אתרים לאורך הכביש
- כ-5 קילומטרים ממזרח לצומת מעון, חוצה הכביש את נחל הבשור על גבי "גשר אברהם" (על שם אברהם יפה). מדרום לגשר מצוי גן לאומי אשכול.
- כ-6 קילומטרים ממזרח לצומת מעון, ממזרח לכביש הכניסה ל"גן לאומי אשכול" מצויים שרידי מסילת הברזל הישנה רפיח-באר שבע מ-1918[6]
- כ-900 מטר ממערב לכניסה למושב מסלול, מדרום לכביש, נמצאת אבן טריאנגולציה M3, שהיוותה את אחד מקודקודי משולש הבסיס ממנו נמדדה מפת ארץ ישראל ב-1922.[7] סביב האבן הוקמה נקודת ציון הפתוחה לקהל.
- בין הכניסה למסלול והכניסה המערבית לאופקים, מדרום לכביש, נמצאים מוסד עלה נגב וקרית החינוך של המועצה האזורית מרחבים.
- כ-200 מטר מצפון מערב לצומת גילת, נמצאים מבני המנהלה של המועצה האזורית מרחבים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ דדט על פני קאהיר, דבר, 7 באוקטובר 1947
- ^ המתיישבים החדשים בנגב עושים במלאכה, משמר, 11 באוקטובר 1946
- ^ רותי קרק, תולדות ההתיישבות החלוצית בנגב עד 1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 98
- ^ "כביש הרעב", דבר, 8 ביולי 1952
- ^ הרחבת "כביש הרעב" תסתיים בסוף החודש, דבר, 3 באפריל 1956
- ^ אמנון גת, שרידים ממלחמת העולם הראשונה לאורך נחל בשור (ואדי עזה) ובסביבתו, קתדרה 117, אוקטובר 2005, עמ' 112, שרידי הסוללה נמצאים כ-100 מטר מדרום לכביש.
- ^ דן גזית, "וינקהו דבש מסלע", "ככה זה" גיליון 94, 4 באוקטובר 2011, עמ' 26
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)