חקלאות בעל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.
"גידול הבעל" הנפוץ בישראל הוא גידול החיטה.
מקור השם
התלמוד הבבלי[1] מביא הסבר לשמו של שדה "בית הבעל". "בית הבעל" הוא שדה "מיושב", היינו שדה המסוגל להתקיים ממי הגשמים בלבד, ללא דחיפות להשקיה של בני אדם, ומצינו שבפסוק: "כי יבעל בחור בתולה..."[2] תרגום יונתן מתרגם את המילה "יבעל" כ"דמיתותב", היינו "שמיושב" (שמיושבת דעתו של בחור עם בתולה - שרגוע ומקושר עמה). לכן שדה "בית הבעל" בעצם מדגיש את טבעו של השדה - מיושב ולא דואג למים. אולם רבנו חננאל מביא באותו מקום בתלמוד הסבר אחר לשם זה: בית הבעל משמעו שדה שכבר גדל והשריש שורשים בקרקע, כמו בעל ואשתו, וכמו שכתוב: "והולידה והצמיחה".
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרופסור משה ברור, "חקלאות בעל", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ב' עמוד א'.
- ^ ישעיהו, סב, ב
23449209חקלאות בעל