נחום חת
 | |||||
| לידה |
26 באוקטובר 1896 אודסה, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1990 (בגיל 93) חיפה, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1919 | ||||
| השכלה | בית הספר המנדטורי למשפטים | ||||
| סיעה | הציונים הכלליים | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
נחום חֵת (26 באוקטובר 1896 – 15 בינואר 1990) היה משפטן, איש ציבור ועסקן ספורט, שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה.
ביוגרפיה
נחום חת נולד לדינה ומאיר חת, סוחר במקצועו, באודסה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. כבר בגיל צעיר החל בפעילות ציונית, והיה חבר בתנועת צעירי ציון. על פעילותו בהסתדרות התלמידים ובהסתדרות הסטודנטים הציוניות נאסר פעמיים ב-1912 וב-1915. הוא סיים לימודיו בגימנסיה ובאוניברסיטה באודסה. הוא עלה לארץ ישראל בסתיו 1919 על סיפון האנייה רוסלאן,[1] והתיישב ב-1920 בחיפה. כבר עם בואו התגייס לפעילות ציבורית והיה בוועד הציבורי של עולי אוקראינה, לסיוע ליהודים באוקראינה שנפגעו בפרעות שאירעו במהלך שלטונו של סימון פטליורה.[2] לאחר שסיים את לימודי המשפטים והוסמך כעורך דין, עבד אצל אברהם וינשל בחיפה, ובין השאר ייצג פועלים שארגנו שביתה.[3] בספטמבר 1927 פתח משרד עצמאי.[4]
חת היה היועץ המשפטי של "ההגנה" (1948-1947). עם קום המדינה התמנה חת ליועץ המשפטי הראשון של משרד הביטחון, ומתוקף תפקידו זה ניסח את תקנות שעת חרום (חוקת השיפוט), התש"ח-1948, המסדירות את המשפט הצבאי בצה"ל. התקנות התבססו על תקנון ההגנה, והיוו את התשתית לחוק השיפוט הצבאי, שנחקק שנים ספורות לאחר מכן.
במקביל לעבודתו כעורך דין מילא שורה של תפקידים ציבוריים, בספורט, בחיפה ובמישור הלאומי.
בספורט
חת היה בין מייסדי אגודת ידידי מכבי בחיפה ב-1930,[5] היה באותה שנה ליו"ר האגודה,[6] ובהמשך היה יו"ר הנהלת מכבי (1939-1935) ונשיא הסתדרות המכבי בארץ ישראל.[7]
בשנה בה נבחר לכנסת, מונה גם לנשיא הראשון של הוועד האולימפי בישראל,[8] שאיחד תחתיו את אגודות מכבי והפועל. בתקופת כהונתו שוגרו שתי המשלחות הישראליות הראשונות למשחקים האולימפיים, שנערכו בהלסינקי (1952) ובמלבורן (1956).
בשנת 1965 זכה בפרס דב הוז מטעם עיריית תל אביב על תרומתו לטיפוח הספורט בישראל.
בחיפה
בשנת 1926 נבחר חת לחבר ועד הדר הכרמל.[9] בשנת 1950 הוא עמד בראש רשימת הציונים הכלליים למועצת עיריית חיפה שקבלה 5 מתוך 21 מושבים במועצה.[10] הוא פרש מהמועצה בתחילת 1952 כדי להקדיש את זמנו לעבודת הכנסת.[11]
חת היה מחלוצי הפנייה לבג"ץ כנגד פעולות של רשויות מקומיות. הוא עתר כנגד ניסיונה של עיריית עפולה לקבוע שיעורים שונים למס גולגולת על פי הכנסה,[12] בטענה שאין זה מסמכותה של רשות מקומית, והמס בוטל.[13] כן עתר נגד החלטת המועצה לקבל את הצעתו של ראש העיר אבא חושי לשלב בוועדות המועצה אישי ציבור ומומחים שאינם חברי מועצה.[14] בית המשפט קיבל את טענותיו לפיהן אין זה מסמכותה של המועצה לקבל החלטה כזו לפי פקודת העיריות.[15] פסק הדין היה לאחת מאבני הדרך המרכזיות של המשפט המנהלי בישראל, שכן הוא ביסס לראשונה את עקרון החוקיות, לפיו רשות מנהלית אינה יכולה לפעול אלא לפי הסמכויות שהוקנו לה על פי דין, ופעולה החורגת מגדר סמכויותיה דינה בטלות.
במישור הארצי
חת היה חבר הוועד הלאומי בשנים 1948-1944.
ב-1949 נבחר ליו"ר הסתדרות הציונים הכלליים בחיפה, תפקיד בו החזיק עד 1959. בשנת 1951 נבחר חת לכנסת. הוא שימש כיושב ראש ועדת הפנים ועמד גם בראש ועדת המשנה שחוקקה את חוק הגנת הדייר. בנוסף, היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת השירותים הציבוריים ובוועדת החינוך והתרבות.
חייים אישיים
לחת ולאשתו מיכל לבית לוין,[16] נכדת יואל משה סלומון, נולדו שני ילדים - מאיר, פרופסור בבית הספר למשפטים ומומחה לשוק ההון ועדנה, עורכת דין ושופטת. אחיו הוא האדריכל משה חת.
הנצחתו
על שמו של חת נקרא רחוב בחיפה. קרן על שמו ועל שם רעייתו מיכל מעניקה מדי שנה מלגות לספורטאים מצטיינים ונזקקים של אגודת מכבי חיפה.
לקריאה נוספת
- שמואל מאירי, נחום המכבי: פרקים בחייו של נחום חת, 1996.
קישורים חיצוניים
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- דוד תדהר (עורך), "נחום חת", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4756
נחום חת, באתר הכנסת - נחום חת, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ לעולי רוסלאן, דבר, 3 בדצמבר 1929
- ^ השבוע - חיפה, הפועל הצעיר, 17 בדצמבר 1920
- ^ 8 משובתי נור נאסרו ל-15 יום, דבר, 21 בפברואר 1927
- ^ נחום חת, דבר, 30 באוגוסט 1927
- ^ חיפה, אגודת ידידי מכבי, דואר היום, 13 במרץ 1930
- ^ חיפה, אספת המכבי בחיפה, דואר היום, 30 בספטמבר 1930
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 27 בנובמבר 1946
- ^ עיטור 'עמית כבוד' – לחמישה מבכירי עסקני הספורט בישראל, דבר, 9 בינואר 1977
- ^ חיפה, תוצאות הבחירות בהדר הכרמל, דבר, 8 ביוני 1926
- ^ ראובן בן צבי, שני מועמדים לראשות עירית חיפה, מעריב, 21 בנובמבר 1950
- ^ חילופי גברא בסיעת הצ"כ, על המשמר, 15 בינואר 1952
- ^ צו על תנאי מנגד מס גולגולת מודרג, חרות, 9 במרץ 1950
- ^ עפולה, שיטת המיסים במועצה המקומית, הצופה, 21 במרץ 1951
בג"ץ 34/50 - ^ צוו על תנאי נגד אבא חושי, הצופה, 2 במרץ 1951
מערערים על חוקיות פעולותיה של עיריית חיפה, הצופה, 18 באפריל 1951 - ^ בג"ץ 36/51 נחום חת נ' מועצת עיריית חיפה, פ"ד ה(1) 1533
- ^ במקום הזמנה פרטית, דואר היום, 22 באוגוסט 1930
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
| יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר | |
| יושבי ראש אגודת מכבי חיפה | |
|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- חברי צעירי ציון
- אנשי העלייה השלישית
- חברי הכנסת מטעם הציונים הכלליים
- חברי הוועד הלאומי
- חברי מועצת העיר חיפה
- מכבי חיפה
- יושבי ראש הוועד האולימפי בישראל
- משפחת סלומון (הראש"ז)
- משפחת חת
- יועצים משפטיים למשרדי ממשלה
- זוכי פרס דב הוז
- חברי הכנסת השנייה
- יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- ישראלים שנולדו ב-1896
- ישראלים שנפטרו ב-1990
- אישים הקבורים בחיפה