ועדת הפנים והגנת הסביבה
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 1949 |
| יו"ר | יעקב אשר (יהדות התורה) |
| תחומי שיפוט | שלטון מקומי; בניין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עיתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא-יהודים; איכות הסביבה. |
| חברים | |
|
הליכוד: אליהו רביבו, ניסים ואטורי, אתי עטייה, חנוך מילביצקי המחנה הממלכתי: זאב אלקין, מתן כהנא ש"ס: אברהם בצלאל הציונות הדתית: מיכל וולדיגר עוצמה יהודית: לימור סון הר-מלך ישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי רע"מ: וליד טאהא חד"ש-תע"ל: יוסף עטאונה | |
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.
בשבע הכנסות הראשונות נקראה הוועדה "ועדת הפנים". הוועדה המסדרת של הכנסת השמינית החליטה לשנות את שמה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. שינוי השם לא עוגן בתקנון הכנסת, אך הוא נותר בעינו גם בכנסות הבאות אחריה. עם שינוי שמו של המשרד לאיכות הסביבה למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006, החליטה הכנסת ה-17 להתאים גם את שם הוועדה, והוא שונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
תפקידים
הוועדה עוסקת בין היתר בתחומי פעולתם של 4 משרדי ממשלה: משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשירותי דת. עד הכנסת ה-24 עסקה גם בנושאי המשרד לביטחון פנים.
פנים
- שלטון מקומי. אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של הוועדה הוא השלטון המקומי. הוועדה דנה הן בסוגיות רוחביות של השלטון המקומי (יחסיו מול השלטון המרכזי, בעיותיו התקציביות וכיוצא בזה), והן בסוגיות נקודתיות (כך, למשל, הוקמו במהלך כהונת הכנסת ה-16 ועדות משנה שעסקו בבעיותיהן של הערים עכו ולוד). בין החוקים המרכזיים שחוקקה הוועדה בתחום זה בעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למנות את איחוד הרשויות המקומיות בשנת 2003, את תיקון מס' 95 בפקודת העיריות, המסדיר את דרכי מינויים של העובדים הבכירים, ועוד.
- אזרחות, תושבות ואוכלוסין. הוועדה עסקה רבות בתיקונים שונים בחוק האזרחות ובחוק הכניסה לישראל. בין היתר, אישרה הוועדה את החוק המאפשר מתן אזרחות למי ששירת בצה"ל, את החוק המתיר את הארכת שהייתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד במקרים שבהם החולה הסיעודי זקוק לשירותיו של אותו עובד, ואת חוק האזרחות והכניסה לישראל, הוראת שעה האוסרת על איחוד משפחות של תושבי השטחים.
- תכנון ובנייה. הוועדה דנה רבות בנושאי תכנון בישראל, ובנושאים הנגזרים ממנו. חלק מדיוני הוועדה עוסקים בשאלות כלליות, כמו סדרת הדיונים בעניין בעיות התכנון במגזר הערבי או מדיניות הריסת מבנים בישראל, וחלקן בעניינים נקודתיים, כמו תוכנית ספדיה. בין החוקים המרכזיים שחוקקה הוועדה בתחום זה בעשור הראשון של המאה ה-21 ניתן למנות את תיקון מס' 72 לחוק התכנון והבניה, המתיר הסמכת אדריכלים להגיש בקשות להיתרי בניה, ובכך לקצר את ההליכים הכרוכים בכך, וכן תיקון מס' 73 לאותו חוק, המחייב את מי שהגיש בקשה להיתר ליידע בכך את בעלי הנכסים הגובלים.
- רישוי עסקים. עם החוקים שחוקקה הוועדה בתחום זה נמנים החוק המחייבים התקנת מד רעש באולמי שמחות ובדיסקוטקים.
- מכבי אש. בוועדה עולה מדי פעם הצורך ברפורמה במערך כיבוי האש, אך לא חלה התקדמות בנושא.
- נושאים אחרים. אחת לכמה שנים, בהתאם לחילופי הגברי בתפקיד שר הפנים, עולה בוועדה נושא שעון הקיץ. בשנת 2005 החליטה הוועדה להוציא מידי שר הפנים את הסמכות לקבוע את מועדי שעון הקיץ, ולקבוע אותם בחוק. כפשרה, נקבע כי שעון הקיץ יתחיל, בכל שנה, בליל יום שישי האחרון לפני 2 באפריל, ויסתיים במוצאי השבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
ביטחון פנים
עד לכנסת העשרים וארבע עסקה הוועדה גם בנושאי ביטחון פנים. תחום זה פוצל ממנה ועבר לוועדת ביטחון הפנים.
- משטרה. הוועדה עסקה בהתמודדות המשטרה עם הפשיעה בישראל, וכן עסקה לא אחת בבעיות אלימות של שוטרים. הוועדה חוקקה בשנת 2005 את חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), שהחליף את ההוראות המיושנות בפקודת המשטרה לגבי דין משמעתי וקבילות שוטרים.
- בתי סוהר. הוועדה קיימה ביקורים רבים בבתי סוהר, על מנת לפקח על תנאי מאסרם של האסירים. בשנת 2004 חוקקה הוועדה חוק המתיר הקמתו של בית סוהר בניהול פרטי. החוק עורר מחלוקת רבה בכל הנוגע לגבולות ההפרטה, ועתירה לבג"ץ הוגשה בנושא.
- נושאים אחרים. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, העיסוק בענייני ביטחון פנים גבר. שני חוקים מרכזיים שהם פועל יוצא של המצב הביטחוני הם חוק שהיה שלא כדין (איסור סיוע), האוסר על הלנה, העסקה או הסעה של שוהים בלתי חוקיים וחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, המחייב רשויות ציבוריות, וכן מספר גופים פרטיים, לקבל את הנחיות המשטרה והשב"כ בענייני אבטחה ואבטחת מידע. בנוסף, אושר בוועדה בשנת 2005 חוק המסדיר את הסמכויות ודרכי הפעולה בעת אירוע אסון המוני. בשנת 2008 אושר החוק שכונן את הרשות להגנה על עדים ואפשר הפעלת תוכניות להגנת עדים.
הגנת הסביבה
עניינים סביבתיים הופכים לחלק משמעותי בדיוני הוועדה, ובכנסת ה-16 אף הוקמה ועדת משנה למפגעים סביבתיים בראשותה של לאה נס. בעשור הראשון של המאה ה-21 קודמו בוועדה לא מעט חוקים חשובים בתחום הגנת הסביבה: חוק שמירת הסביבה החופית, חוק הקרינה הבלתי מייננת, חוק אוויר נקי ותיקונים בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ובחוק חומרים מסוכנים. בראשית 2007 אישרה הוועדה תיקון בחוק שמירת הניקיון הקובע היטל על הטמנת פסולת באתרים להטמנת פסולת, על מנת לעודד מיחזור ואת חוק לסילוק ומיחזור צמיגים. שני החוקים נכנסו לתוקף ביולי 2007.
שירותי דת
גם לאחר פירוקו של משרד הדתות והקמת הרשות הארצית לשירותי דת, שהייתה כפופה למשרד ראש הממשלה בשנים 2006–2008, פיקחה ועדת הפנים והגנת הסביבה על שירותי הדת בישראל. הוועדה ממשיכה לפקח על המשרד לשירותי דת.
הוועדה הקדישה ישיבות רבות לבעיית אי תשלום משכורותיהם של עובדי המועצות הדתיות. כן עסקה הוועדה רבות בסכומים הגבוהים שגובות חברות קדישא עבור רכישה מראש של חלקת קבר, ואף הסדירה את הסכומים בחוק.
ראשי הוועדה
_(cropped).jpg)
.png)
.JPG)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הפנים והגנת הסביבה- שידורי וידאו של ועדת הפנים והגנת הסביבה, באתר ערוץ הכנסת
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
| יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר | |
37395540ועדת הפנים והגנת הסביבה