מאיר ארגוב
 | |||||
| מאיר ארגוב, 1959 | |||||
| לידה |
ינואר 1905 ה'תרס"ה רִיבְּנִיצָה, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית, כיום בשטח רפובליקת מולדובה, בטרנסניסטריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | חשוון ה'תשכ"ד (בגיל 58) | ||||
| תאריך עלייה | 1927 | ||||
| סיעה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
מאיר ארגוב (גרבובסקי); (ינואר 1905 – 24 בנובמבר 1963) היה פעיל ציוני, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת מהקמת הכנסת ועד מותו, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסות השנייה ועד החמישית.
קורות חיים
נולד בשנת 1905 ברִיבְּנִיצָה שבפלך בסרביה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום במולדובה). למד בחדר, בגימנסיה בייקטרינוסלב ובאוניברסיטת קייב. עמד בראש "החלוץ" באוקראינה והיה חבר מרכז "צעירי ציון". נאסר בברית המועצות בשל פעילותו הציונית, וגורש ממנה בשנת 1924. עלה לארץ ישראל בשנת 1927. עבד כפועל במושבות, ותקופה מסוימת עבד בנס ציונה, שבה היה מוכר כאדם מסורתי שנהג לשמש כשליח ציבור בחגים[1]. באפריל 1928 נשא לאשה את ציפורה לוחוביצקי[2].
נבחר לתפקיד מזכיר מועצת פועלי פתח תקווה, בו שימש בשנים 1929–1939. בתפקידו היה שותף למאבק למען עבודה עברית בפתח תקווה ובין השאר אמר:
"באנו הנה להזהיר את היישוב כולו מעל הבמה הזאת ולהודיע כי אנו את פתח תקווה לא נעזוב ואת זכות עבודתנו נקנה לנו בכל הדרכים. אנו פונים ליישוב שיעשה את המוטל עליו, אולם אם אתם לא תפעלו - נקבל אנו על עצמנו את כל האחריות ולא נרתע גם מפני דמים; על דמנו אני מדבר ולא על דם אחרים. ואם לא עלה עדיין בידנו לקנות את העבודה בדם שנשפך ביום המאורעות המפורסם - יקנה אותה בפעם השנייה ובפעם השלישית ובפעם הרביעית. מן המלחמה לא נרפה ואת המושבה לא נעזוב.
היה פעיל במפא"י וחבר מרכז המפלגה, חבר מטעמה בוועד הלאומי (1930) ובעיריית פתח תקווה משנת 1931. בשנת 1942 התנדב לשרת בצבא הבריטי, ובעקבות זאת התפטר מחברותו במועצת עיריית פתח תקווה[3]. הצטרף לבריגדה היהודית עם הקמתה, בשורותיה נלחם באיטליה וכן השתתף בפעולות ההצלה ועלייה ב' בתום מלחמת העולם השנייה.
היה חבר מועצת העם, לפני הקמת המדינה, ואחראי מטעמה על ענייני הדואר. מתוקף תפקידו פעל להכנת בולים למדינה שעמדה לקום[4]. עם הקמת המדינה היה מחותמי מגילת העצמאות ומתוקף חברותו במועצת העם היה לחבר מועצת המדינה הזמנית. ביולי 1948 ייצג את מדינת ישראל בקונגרס היהודי העולמי שהתכנס בשווייץ[5] וביוני 1949 נבחר להיות נציג מפא"י במועצה הכללית של הקונגרס היהודי העולמי בישראל[6]. הוצב במקום ה-46 ברשימת מפא"י בבחירות לאספה המכוננת, ובעקבות תוצאות הבחירות בהן זכתה מפא"י ל-46 מנדטים נכנס לכנסת הראשונה[7]. הוא המשיך לכהן כחבר הכנסת עד למותו במהלך כהונת הכנסת החמישית. היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסות השנייה עד החמישית.
בשנת 1950 היה מנהל המחלקה המוניציפלית של הוועד הפועל של ההסתדרות וניהל מטעמה את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות[8].
חייו הפרטיים
ארגוב היה נשוי לציפורה, בת לבית לוחוביצקי (2005-1907) ונולדה להם בת.
כתביו
- מאיר גרבובסקי, נרות דולקים בגיזרה היהודית: שנה לחי"ל, תל אביב: מחלקת ההסברה של הוועד הפועל [של ההסתדרות], תש"ו.
- מאיר ארגוב, מאבקים: מבחר מאמרים ומסות, תל אביב: תנועת העבודה הציונית העולמית, תשל"א.
קישורים חיצוניים
מאיר ארגוב, באתר הכנסת - מאיר ארגוב, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "מאיר גרבובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1826
הערות שוליים
- ^ מנחם בן הלל, ארגוב היה איש מסורת, דבר, 1 בדצמבר 1963
- ^ ברכה לנישואין מטעם מועצת פועלי פתח תקווה, דבר, 6 באפריל 1928
- ^ חבר חדש לעירית פתח תקווה, דבר, 20 בפברואר 1942
- ^ ובולים עם שגיאות דפוס, דבר, 24 באפריל 1958
- ^ בישיבת הנעילה של הקונגרס היהודי העולמי, דבר, 13 ביולי 1948
- ^ ישיבה ראשונה, דבר, 27 ביוני 1949
- ^ רשימת מפלגת פועלי ארץ ישראל, דבר, 24 בינואר 1949
- ^ משאל בזק על תוצאות הבחירות בין נציגי הסיעות בכנסת, דבר, 16 בנובמבר 1950
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) |
|---|
| יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | |
|---|---|
|
28333063מאיר ארגוב
- רשימת חברי הכנסת
- בוגרי אוניברסיטת קייב
- חברי צעירי ציון
- פעילים ציונים באוקראינה
- אנשי העלייה הרביעית
- חברי אספות הנבחרים
- חברי הוועד הלאומי
- חברי הכנסת מטעם מפא"י
- חברי מועצת המדינה הזמנית
- חברי מועצת העיר פתח תקווה
- חותמי מגילת העצמאות
- לוחמי הבריגדה היהודית
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- אישים הקבורים בבית הקברות סגולה
- יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון
- ישראלים שנולדו ב-1905
- ישראלים שנפטרו ב-1963