שלמה הלל
 | |||||||
| שלמה הלל, 1970 | |||||||
| לידה |
9 באפריל 1923 כ"ג בניסן ה'תרפ"ג  בגדאד, עיראק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 2021 (בגיל 97) כ"ו בשבט ה'תשפ"א  רעננה, ישראל | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||||
| מפלגה | מפא"י, המערך, העבודה | ||||||
| דת | יהדות | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
שלמה הִלֵּל (כ"ג בניסן ה'תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ו בשבט ה'תשפ"א, 8 בפברואר 2021) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת (הכנסות ה-2–3 וה-8–12) מטעם מפא"י (וגלגוליה המערך והעבודה), כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלות ישראל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשנ"ח (1998).
ביוגרפיה
שלמה הלל נולד ב-1923 בבגדאד שבעיראק, בנם של אהרן וחנה (לבית שם-טוב), גדל במשפחה שעסקה במסחר בתה ובבדים ומצאצאיו של הרב הראשי של בגדאד אברהם משה הלל. בילדותו, בשנת 1934, עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו. בוגר גימנסיה הרצליה, למד מדע המדינה, כלכלה ומינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר שסיים את לימודיו היה בשנת הכשרה בדגניה א', ואחר כך היה מזכיר גרעין הצופים שתכנן לעלות על הקרקע (לימים קיבוץ מעגן מיכאל), אך לפי הצעת המוסדות המחתרתיים, עבר למכון איילון לייסוד התעשייה הצבאית בגבעת הקיבוצים שליד רחובות.
עסק בהעפלה מארצות המזרח, ובמסגרת מבצע מייקלברג (1947) נשלח עם מטוס אמריקאי לעיראק, וארגן משם לראשונה העפלה אווירית של 50 יהודים, לאחר מכן היו עוד שתי טיסות כאלה, אחת מאיטליה ואחת מעיראק.
לאחר קום המדינה, ארגן את הבריחה הגדולה של יהודי עיראק לאיראן, ומשם במטוסים לישראל. לאחר מכן השתתף במבצע עזרא ונחמיה להעלאת קהילת יהודי עיראק בראשית שנות החמישים[1]. היה ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל ומילא תפקיד של רכז המשק.
לקראת הבחירות לכנסת השנייה ביקשה מפא"י להציב ברשימתה נציג של עולי עיראק, לאור המספר הגדול של עולים מעיראק, ונעשתה פנייה להלל. הלל שלא רצה בתפקיד הסכים רק שיוצב במקום על גבול הריאלי ברשימת מפא"י לכנסת. בסוף 1952, בעקבות פטירתו של אליהו הכרמלי, נקרא הלל להיכנס לכנסת בעת היותו בשליחות מחוץ לישראל, אולם הוא השהה את חזרתו עד מאי 1953 ורק אז הושבע כחבר הכנסת[2]. הלל הגיע לכותרות העיתונים באוגוסט 1954 כאשר יצא בחריפות מעל בימת הכנסת נגד "השיכון העממי", בטוענו שמדובר בסבסוד דיור לשכבות מבוססות במרכזי אוכלוסין, באופן הפוגע במשק המדינה[3]. הלל טען שיש להקפיא את הבנייה הציבורית במרכזי האוכלוסין של ישראל, שכן אין המדינה יכולה לשאת בעלויות של בנייה נרחבת[4].
הלל התפטר מהכנסת ביולי 1959 לטובת כהונה כשגריר ישראל הראשון בגינאה. ב-1961 מונה לשגריר ישראל בחוף השנהב וכשגריר שאינו תושב בוולטה עילית, בניגריה ובדהומיי. כן כיהן כמנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ. בשנים 1963 עד 1967 היה חבר במשלחת ישראל לאומות המאוחדות ולאחר מכן שימש עד 1969 כסמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ[5]. הוא נבחר שוב לכנסת השמינית וכיהן ברציפות עד הכנסת ה-12. בממשלת ישראל החמש עשרה, ה-16 וה-17, בשנים 1969–1977, כיהן כשר המשטרה. עם הקמת ממשלת ישראל השבע עשרה, על ידי יצחק רבין, הופקד הלל גם על משרד הפנים באופן זמני, עד כניסת המפד"ל לקואליציה[6].
בכנסת התשיעית היה יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכנסת ה-11 היה יושב ראש הכנסת. בשנת 1993 התמודד מול עזר ויצמן ואריה אליאב על מועמדות מפלגת העבודה למשרת נשיא המדינה, אך הפסיד לוויצמן.
היה חבר בוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה ובכהונתו כשר הפנים החיל את חוק השבות על ביתא ישראל[7]. כיהן גם כיושב ראש קרן היסוד, שימש כנשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והיה חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.
בשנת 1985 יצא לאור ספרו "רוח קדים", שזיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. ב-1986 עמד בראש הצוות ששיקם את מכון איילון שהיה ממייסדיו והפכו למוזיאון.
בשנת היובל למדינה (1998) זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנוסף קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וזכה בתואר אביר איכות השלטון מהתנועה למען איכות השלטון בישראל. זכה בפרס בן-גוריון בשנת 2014.
בבחירות לכנסת ה-22 שנערכו בספטמבר 2019, הוצב במקום האחרון-הסמלי ברשימה מטעם רשימת העבודה-גשר[8]. אפילו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוא הוצב במקום ה-69 (בין המיקומים האחרונים ברשימה). הרשימה אמנם הוגשה ב-4 בפברואר, אך מספר ימים לאחר מכן נפטר שלמה ולכן ועדת הבחירות המרכזית לכנסת החליטה להסיר את שמו מרשימת מפלגת העבודה לכנסת[9].
ב-1952 נשא את תמימה (ממנה התאלמן ב-2011), ולזוג נולדו בן, אהרון, ובת, הגר, שנפטרה ב-2005, ושלוש נכדות. כלתו נתמר, שעלתה לארץ מאתיופיה, הדליקה משואה בטקס יום העצמאות ה-43.
הלל התגורר ברעננה, שם נפטר ב-8 בפברואר 2021 בגיל 97[10] והיה האחרון מבין חברי הכנסת השנייה והשלישית שנפטר. נקבר לצד רעייתו בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
כתביו
- דרך במדבר: פרשיות בעלית בבל השניה רשמה ועיבדה: גליה ירדני), ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ו 1965 (סדרת גשר: ספרונים בעברית קלה, כא, מנוקד, עם תרגום מילים בספרדית). (מהד' ב: תשל"א.)
- רוח קדים: בשליחות מחתרתית לארצות ערב, הוצאת ספריית יהודה דקל, ירושלים, הוצאה מחודשת, 2013. (תורגם לאנגלית בשם "Operation Babylon", ומשם גם לצרפתית; בנוסף, הספר זכה לעיבוד: עמוס כרמל, תחנת בגדאד אינה עונה (ציורים: אבי כץ), תל אביב: עידנים/ידיעות אחרונות, תשמ"ט).
- Operation Babylon (translated by Ina Friedman), New York Doubleday, 1987. (באנגלית)
- Le souffle du Levant (traduit de l’anglais par Marie-Francoise Dispa), Bruxelles Didier Hatier, 1989. (בצרפתית)
קישורים חיצוניים
שלמה הלל, באתר הכנסת - שלמה הלל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "שלמה הלל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5579
- מאיר חוטקובסקי, עדין אופטימי ריאיון עם שלמה הלל, אתר "סקופ" (הקישור אינו פעיל, 12.01.2018)
- הספרים של שלמה הלל, באתר "סימניה"
- תומר קרן, "מי יזכור אותי? רק הנכדות": ריאיון עם שלמה הלל, באתר nrg, 7 בספטמבר 2011
- חן זורע, "בכל עיר חיפשתי את החידקל": בגובה העיניים עם שלמה הלל, באתר nrg, 26 בדצמבר 2012
- בועז דקל ושלמה הלל לרגל השקת הספר רוח 'קדים', מבט שני, ערוץ 1
- ראיון מוקלט עם הלל
- גלריית תמונות משפחתית במסגרת הפרויקט 'ישראל נגלית לעין'
יובל מלחי, פרק 68: „לא העלתי בדעתי…” – ריאיון עם שלמה הלל על עליית יהדות עיראק, באתר "קטעים בהיסטוריה", 18 במרץ 2013- סטלה קורין ליבר, "תפסיקו להתבכיין, אנחנו המפא"יניקים כבר מזמן לא בשלטון", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2016
- המועצה לשימור אתרים מודיעה בצער, בכאב עמוק ובהרכנת ראש על לכתו לעולמו של שלמה הלל, 11 בפברואר 2021.
הערות שוליים
- ^ דייויד סלע, נוסטלגיה: 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 21 במאי 2020
- ^ ח. ברוך, עסקן בעל כורחו, דבר, 22 במאי 1959
- ^ ח"כ מהספסל האחורי התקומם פתאום נגד השיכון העממי, מעריב, 5 באוגוסט 1954
- ^ היש להפסיק את הבניה בארץ?, חרות, 12 ביוני 1956
- ^ שינויים יסודיים במבנה משרד־החוץ, על המשמר, 1 במרץ 1968
- ^ יוסף וקסמן, יש להכין העורף לעמידה במלחמה גדולה, מעריב, 9 ביוני 1974
- ^ בעת כהונתו כשר הפנים גרס יוסף בורג, כי חוק השבות אינו חל על ביתא ישראל. שלמה הלל שהחליף את מקום בורג, שינה החלטה זו בעת כהונתו הקצרה כשר הפנים. עם כניסת המפד"ל לממשלת רבין, ב-1975, שב וביטל בורג את החלת חוק השבות על ביתא ישראל. החלת חוק השבות על ביתא ישראל התקבעה לבסוף ב-1977.
- ^ רשימת מפלגת העבודה גשר לכנסת ה-22
- ^ מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, רשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
- ^ ירון דרוקמן, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין ואיתמר אייכנר, יו"ר הכנסת והשר לשעבר שלמה הלל נפטר בגיל 97, באתר ynet, 8 בפברואר 2021
34579966שלמה הלל
- רשימת חברי הכנסת
- יושבי ראש הכנסת
- שרי הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- חברי הכנסת מטעם מפא"י
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- שרי ממשלות ישראל זוכי פרס ישראל
- זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- חברי כנסת זוכי פרס ישראל
- פעילי עלייה
- משפחת הלל-סופר
- עליית ביתא ישראל: אישים
- אנשי העלייה החמישית
- שגרירי ישראל בחוף השנהב
- שגרירי ישראל בבנין
- שגרירי ישראל
- ניגריה: יחסי חוץ
- בורקינה פאסו: יחסי חוץ
- גינאה: יחסי חוץ
- עובדי משרד החוץ
- זוכי פרס יצחק שדה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- מעגן מיכאל: אישים
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- פעילים ציונים בעיראק
- זוכי פרס בן-גוריון
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה
- חברי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- שרי ממשלת ישראל השש עשרה
- שרי ממשלת ישראל השבע עשרה
- ישראלים ילידי עיראק
- אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2021