חיים קורפו
 | |||||
| לידה |
6 בינואר 1921 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 2015 (בגיל 94) המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| סיעה | הליכוד, גח"ל | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
חיים קורפו (6 בינואר 1921 – 23 בפברואר 2015) היה חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד וגח"ל. עורך דין במקצועו.
ביוגרפיה
קורפו נולד בירושלים בשנת 1921. למד בתלמוד תורה "מאה שערים", בישיבת חברון ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. סיים סמינר למורים ”מזרחי” ופקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מוסמך לעורך-דין. בשנת 1937, בגיל 16, הצטרף לאצ"ל (שם כונה "מתיתיהו") ומאוחר יותר היה לחבר המפקדה של האצ"ל בירושלים. שיחק בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.
קורפו, חשמלאי במקצועו, היה אחראי להכנת חומרי נפץ ומוקשים, והיה שותף להכנת חומרי הנפץ ששמשו בפיגוע בקולנוע רקס. ב-4 באוגוסט לקח חלק בפעולה להחרמת חומרי נפץ מחנות לממכר חומרי נפץ למחצבות. ב-26 באוגוסט 1939 השתתף בפעולה שכוונה נגד קצין הבולשת ראלף קרנס, שהיה אחראי לעינויים שהופעלו נגד חברי האצ"ל. קורפו הפעיל מוקש בשכונת רחביה בירושלים בעת שקרנס עבר במקום ומהפיצוץ נהרגו שני קציני בולשת בריטיים, ראלף קרנס ורונאלד בארקר[1]. כמו כן היה אחראי לפעולות נוספות, בהן הטמנת מוקש חשמלי שנועד לפוצץ את משרדי מס-ההכנסה ב-1944. לאחר שהמבצע נחשף על ידי הבריטים, קורפו הוגלה לסודאן וקניה, ושב רק לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.
בין השנים 1967–1969 היה חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם חרות. ב-28 באוקטובר 1969 נבחר לראשונה לכנסת השביעית והמשיך להיות חבר הכנסת כמעט עד תום כהונת הכנסת ה-12 בשנת 1992. בימי הכנסת התשיעית, כאשר הליכוד עלה לשלטון, כיהן קורפו כיושב ראש הנהלת הקואליציה. בימי הכנסת העשירית מונה לשר התחבורה, תפקיד אותו מילא גם בכנסת ה-11, בימי ממשלת הרוטציה. כשר התחבורה התנגד בסוף 1987 לכניסת מיצובישי מוטורס לישראל, בלחץ היבואנים של דגמי מכוניות אחרים שנמכרו בישראל. הוא צוטט בעיתונות כאומר "בהיעדר תשתית כבישים מספיקה אני סבור שאין לעודד ייבוא מכוניות נוספות לישראל". בדבריו הוא טען שכניסת מיצובישי תביא להגברת הפרסום בתחום הרכב, ובעקבות זאת תגבר רכישת המכוניות. קורפו נסוג מהתנגדותו רק בלחץ משרד החוץ[2].
בכנסת ה-12 נדחק לספסלים האחוריים של הליכוד, לא זכה במשרת שר[3] והיה יושב ראש ועדת הכנסת. בשנת 1990 כיהן בוועדה מיוחדת לענייני הערוץ השני[4].
ב-14 באפריל 1992 התפטר מהכנסת, כדי לכהן כיו"ר רשות שדות התעופה, תפקיד אותו מילא עד 1996. במקומו נכנסה לכנסת לימור לבנת.
מ-2004 שימש דירקטור חיצוני בחברה הציבורית מרדכי אביב תעשיות בניה.
נפטר בבית החולים תל השומר ב-23 בפברואר 2015.
ב-15 בפברואר 2018 נחנכה הזרוע הרביעית בנתב"ג על שמו של חיים קורפו.[5]
לקריאה נוספת
- יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(4), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 82–105
קישורים חיצוניים
חיים קורפו, באתר הכנסת - חיים קורפו, באתר כנסת פתוחה
חיים קורפו על האצ"ל בירושלים, סרטון באתר יוטיוב, 26 ביוני 2002
הערות שוליים
- ^ האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל באתר דעת
- ^ קורפו הסיר התנגדותו לייבוא מכוניות 'מיצובישי', מעריב, 7 בינואר 1988; המשך
- ^ חיים קורפו: אני לא יודע למה שמיר לא מינה אותי, מעריב, 22 בדצמבר 1988
- ^ אביבה לורי, ארבל, משעל ורוני מילוא גם, מעריב, 21 בדצמבר 1990
- ^ 32 מטוסים יוכלו להמריא יחד מנתב"ג, באתר ערוץ 7
| שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת | |
|---|---|
|
28938139חיים קורפו
- רשימת חברי הכנסת
- שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- גולי אפריקה
- דירקטורים ישראלים
- פעילי תנועת החרות
- חברי הכנסת מטעם גח"ל
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת השביעית
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- חברי מועצת העיר ירושלים
- יוצאים בשאלה
- יו"ר רשות שדות התעופה
- כדורגלני בית"ר ירושלים
- כדורגלנים ארץ-ישראלים
- לוחמי האצ"ל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- יושבי ראש ועדת הכנסת
- ישראלים שנולדו ב-1921
- ישראלים שנפטרו ב-2015
- שרי ממשלת ישראל התשע עשרה
- שרי ממשלת ישראל העשרים
- משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן