צבי צילקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי צילקר
צבי צילקר, 2008
צבי צילקר, 2008
לידה ט"ו באדר ה'תרצ"ג
גרמניה הנאצית (1933-1935)גרמניה הנאצית (1933-1935) גיסטרו, גרמניה
פטירה י"ד בכסלו ה'תשפ"ב (בגיל 88)
ישראלישראל אשדוד, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה תואר שני בהנדסה אזרחית בטכניון
עיסוק מהנדס המועצה המקומית בית שמש, מהנדס העיר אשדוד
מפלגה הליכוד, "אשדוד 1", קדימה
ראש עיריית אשדוד ה־2
19691983
(כ־14 שנים)
ראש עיריית אשדוד ה־4
19892008
(כ־19 שנים)
חבר מועצת עיריית אשדוד
19672018
(כ־51 שנים)
מנכ"ל משרדי ממשלה, מנהל איגודים מקצועיים בתחום הבנייה
קריית צבי צילקר, אשדוד

צבי יהושע צילקר (ט"ו באדר ה'תרצ"ג 13 במרץ 1933י"ד בכסלו ה'תשפ"ב 18 בנובמבר 2021) היה פוליטיקאי ישראלי. כיהן כראש העיר השני של אשדוד ושימש בין היתר כמהנדס העיר אשדוד וכמנכ"ל משרדי העבודה והרווחה ומשרד התקשורת.

ביוגרפיה

צילקר נולד בעיר גיסטרו שבמקלנבורג-שוורין, גרמניה, למשפחה דתית. עלה עם משפחתו בשנת 1935 בהיותו בן שנה וחצי. הוא למד בסמינר מזרחי ואחר כך התחיל ללמוד פילוסופיה וחינוך באוניברסיטה העברית. לאחר שנה החליט לשנות כיוון ובאמצע שנות ה-50 הוא למד הנדסה בטכניון[1] והיה פעיל בועד אגודת הסטודנטים[2]. ביוני 1959 קיבל תואר מוסמך במדעים מהפקולטה להנדסה בנאית[3]. במקביל ללימודיו הוא היה פעיל בבית"ר ובין השאר היה מפקד קורס מדריכים ארצי של בית"ר בקיץ 1956[4].

צילקר עבד שנתיים כמהנדס במשרד השיכון ובשנת 1960 מונה למהנדס המועצה המקומית בית שמש[5]. עד שעבר בספטמבר 1962 לאשדוד[6] לשמש כמהנדס המועצה המקומית אשדוד[7]. במקביל היה צילקר פעיל באשדוד ברוטרי, במועצה לבטיחות בדרכים ובועדות של העיריה[8]. בימי המיתון של 1966 הוא היה מהעובדים שויתרו על תשלום עבור שעות נוספות[9].

בשנת 1965 הוא אמר על מעורבות פוליטית באשדוד[8]:

"החלק המכריע של האקדמאים והאנטליגנציה בעיר מתרחק מעסקנות ציבורית או מפלגתית. היינו יכולים לשנות בהרבה מובנים את פני העיר, אך כל אחד מאתנו אומר: אני לא רוצה להכניס את ידי לבוץ. ... לפינה זו של המאבקים הפוליטיים המתנהלים בעיר, אין אני או חברי מוכנים להיכנס. על המפלגות ורבים מהמוסדות בעיר השתלטו אנשים קטנים. ... אני לא ניסיתי מעולם לתפוס עמדה ציבורית ... אך לו גם ניסיתי, ספק אם הייתי מצליח. מוסדות המפלגות כאן מורכבים מנציגי חמולות או קבוצות לפי ארצות מוצא ובעדי אין מי שיצביע."

משנת 1968 בעקבות הכרזתה של אשדוד לעיר, שימש צבי צילקר כמהנדס העיר אשדוד.

צילקר שירת שנים רבות בתפקידי פיקוד במערך הנ"מ בסדיר ובמילואים. במלחמת ששת הימים פיקד על סוללת תותחי נ"מ 30 מ"מ בגדוד 935, ובשנת 1970 הקים את גדוד המילואים 470 שייעודו היה הגנת נ"מ על מתקנים אסטרטגים בעיר אשדוד. הוא פיקד על הגדוד עד סגירתו בשנת 1985.

פעילותו הציבורית

בשנת 1969 התמודד צבי צילקר למועצת עיריית אשדוד בראשות רשימת גח"ל. רשימת גח"ל זכתה בשישה מנדטים מתוך חמישה עשר, לעומת חמישה בהן זכתה רשימת המערך[10]. לאחר חתימה על הסכם קואלציוני עם המפד"ל, נבחר צילקר לראש העירייה[11]. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983, בעקבות בחירתו של איש מפלגת העבודה, אריה אזולאי. ב-1984 מונה למנכ"ל משרד התקשורת[12] ובשנים 19851986 כיהן כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. ב-1986 מונה ליו"ר מועצת ההנדסה והאדריכלות בישראל ובשנים 1987 עד 1990 כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

במרץ 1989 נבחר בשנית לראשות עיריית אשדוד.

במהלך כהונתו הראשונה כראש עיר, היה מזוהה עם תנועת הליכוד, אך בעקבות השתלטות יריביו הפוליטיים על סניף הליכוד, לפני הבחירות לראשות העירייה ב-2003, החליט צילקר להתמודד ברשימה העצמאית "אשדוד 1". בפעם הקודמת שבה התמודד ברשימה עצמאית הפסיד בבחירות לאריה אזולאי. הפעם ניצח בבחירות ברוב נכבד ורשימתו זכתה בארבעה מנדטים והפכה לרשימה השנייה בגודלה. תוך כדי הבחירות, הצליחו מקורביו של צילקר להשתלט מחדש על סניף הליכוד ולהביא לשיתוף פעולה בין הליכוד לבין "אשדוד 1". ב-2004 קבע בית משפט השלום בקריית גת כי צילקר אחראי לאי מניעת זיהום נחל לכיש אך לא הרשיע אותו וגזר עליו 60 שעות עבודות לתועלת הציבור[13]. ב-2005 חבר צילקר לתנועת קדימה. בבחירות לכנסת ה-17 מוקם צילקר במקום ה-119 הסמלי, ברשימת קדימה לכנסת.

כחלק מפיתוח העיר אשדוד ושיגשוגה, החלה בניית קריית תרבות ואמנות בעיר, הכוללת את בית הספר העירוני למוזיקה, גלריית אמנויות, בית יד לבנים ובית עיריית אשדוד. הקריה נקראה "קריית צבי צילקר", על שמו, בעודו מכהן, זאת בהחלטה משותפת של גורמי הקואליציה והאופוזיציה במועצת העיר.

צילקר כיהן בתפקיד ראש עיריית אשדוד, קרוב ל-33 שנה, מהארוכות בתקופת כהונת ראש עירייה במדינת ישראל. בבחירות לראשות העיר בשנת 2008 הפסיד לממלא מקומו, ד"ר יחיאל לסרי[14].

בשנת 2013 שב והתמודד על ראשות העיר, אך זכה ל-32% מן הקולות בלבד.

השכלה וחיים פרטיים

צילקר היה בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית ותואר שני עם התמחות במערכות תכנון מטעם הטכניון בחיפה. כמו כן למד לקראת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 1955 ועד למותו, היה נשוי לחנה גוטנסקי, שהייתה גם היא ממשפחה בית"רית[15]. לזוג שלושה ילדים[16].

צילקר נפטר ב-18 בנובמבר 2021 בגיל 88[17]. נקבר בבית העלמין באשדוד.

לקריאה נוספת

  • צבי צילקר, צילקר, יובל שנים למען אשדוד, הוצאת בית צילקר לתרבות יהודית (ע"ר), 2019

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דב גולדשטיין, מנצחים ומנוצחים באשדוד, מעריב, 7 בנובמבר 1969; המשך
  2. ^ תלמידי הטכניון מתמרמרים על הצעת חוקת אינג'ינרים והארכיטקטים, חרות, 23 בינואר 1958
  3. ^ מקבלי תארים וגומרי מחזור ל' בטכניון, הארץ, 2 ביוני 1959
  4. ^ קורס מדריכים ארצי לבית"ר, חרות, 18 ביולי 1956
  5. ^ מדי מים בבית שמש, הצופה, 23 בנובמבר 1960
    בית שמש מרחיבים את האמפיתיאטרון, מעריב, 3 באוגוסט 1961
  6. ^ מרכז חדש ללשכת הסעד, מעריב, 18 בספטמבר 1962
    ייטעו עצי נוי, מעריב, 28 באוקטובר 1962
  7. ^ טביעת הסטונטים מצרפת, הבוקר, 21 ביולי 1963
  8. ^ 8.0 8.1 אברהם פלג, אשדוד: העומדים מן הצד, מעריב, 13 באוגוסט 1965
  9. ^ {{||קבוצות נוספות של עובדים מצטרפות לתנועת הוויתורים|19660224|19}}
  10. ^ רשימה עדתית באשדוד תקבע מי יעמוד בראש, מעריב, 30 באוקטובר 1969
  11. ^ הסכמים בין מפד"ל לגח"ל באשדוד ובקרית מלאכי, הצופה, 2 בנובמבר 1969
  12. ^ הודעה על מינוי מנהל כללי, ילקוט הפרסומים
  13. ^ ידיעה באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל
  14. ^ שמוליק חדד, מהפך באשדוד: ראש העיר הוותיק הפסיד ללסרי, באתר ynet, 12 בנובמבר 2008
  15. ^ חנה עב"ל צבי, חרות, 26 באוגוסט 1955
    היחיד והציבור, חרות, 1 בספטמבר 1955
  16. ^ הבכור נולד בינואר 1959: חנה וצבי צילקר, חרות, 16 בינואר 1959
    לקצין הנציבות צבי צילקר ורעיתו, חרות, 19 בינואר 1959
    הבן השני נולד בפברואר 1961: חנה וצבי צילקר, חרות, 10 בפברואר 1961
  17. ^ שלומי דיאז, ‏ראש העיר המיתולוגי של אשדוד, צבי צילקר, הלך לעולמו: "אהב את העיר, והיא אהבה אותו", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2021


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0