רמי גרינברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמי גרינברג
רמי גרינברג
רמי גרינברג
לידה 18 במאי 1978 (גיל: 46)
נווה ירק, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
ראש עיריית פתח תקווה
20 בנובמבר 2018 – מכהן
(6 שנים ו־4 שבועות)
חבר מועצת עיריית פתח תקווה
2013–מכהן
(כ־11 שנים)

רמי גרינברג (נולד ב-18 במאי 1978) הוא עורך דין, פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, המכהן כראש עיריית פתח תקווה.

ביוגרפיה

גרינברג נולד במושב נווה ירק וגדל בפתח תקווה בבית דתי־לאומי. למד בתיכון בבית הספר אמי"ת גוש דן במגמה ביוטכנולוגית. בגיל 14, נבחר לשמש כיו"ר תנועת נוער הליכוד בעיר ובגיל 16 נבחר לתפקיד יו"ר נוער הליכוד הארצי. לפני שירותו הצבאי, התנדב בארגון לתת. שירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית בגדוד 601. עם שחרורו התגייס למשטרה למשך שנתיים, ושימש בין היתר כבלש.[1] לאחר מכן, למד משפטים במרכז האקדמי שערי משפט וסיים את התואר בהצטיינות. מתמחה בתחום המשפט הפלילי.

קריירה ציבורית ופוליטית

בין 2003 ל-2006 עבד במחלקת הביטחון בעיריית הוד השרון, ומשנת 2004 היה חבר בוועדה לענייני דת במועצה האזורית דרום השרון. בין 2007 ל-2009 היה עוזרו של מנכ"ל עיריית פתח תקווה, דני סוויסה. בשנת 2012 כיהן כמנהל אגף תיאום, קידום ובקרה בעירייה, במשך כחצי שנה, עד שהודח בהוראת משרד הפנים, משום שלא עמד בתנאי הסף למכרז. לאחר מכן שימש כיועצו של ראש העיר, יצחק אוחיון, למשך מספר חודשים.[2] תפקידו האחרון כעובד ציבור, בשנת 2013, היה מנהל האגף לקידום המערכות הציבוריות. בסיומה של שנה זו נבחר כחבר מועצה מטעם סיעת הליכוד.

בבחירות המקומיות של שנת 2013 התמודד לראשות עיריית פתח תקווה בראשות רשימת הליכוד בעיר אך הפסיד בסיבוב הראשון ולא עלה לסיבוב השני שהתקיים, סיעתו זכתה ל-2 מנדטים בלבד והוא נשאר באופוזיציה במועצת העיר.

ראש עיריית פתח תקווה

בשנת 2018 התמודד גרינברג בבחירות המוניציפליות לראשות עיריית פתח תקווה פעם נוספת, הפעם בראשות סיעה עצמאית, "התחדשות", מול ראש העיר המכהן, איציק ברוורמן. בהתמודדותו תמכו סיעות הליכוד, יש עתיד, מפלגת ש"ס ופתח תקווה ביתנו.[3] גרינברג ניצח ב-45% מקולות הבוחרים, לעומת 36% שקיבל ברוורמן.[4] נכנס לתפקידו ב-20 בנובמבר 2018.

לאחר הבחירות, גרינברג הרכיב קואליציה שהתבססה בעיקר על "ש"ס" בראשות אוריאל בוסו ו"יש עתיד" בראשות רון כץ. גרינברג צירף לקואליציה גם חברי מועצה שפרשו מרשימות אחרות, ובכך פירק את האופוזיציה העירונית. בסוף הקדנציה, הקואליציה הורכבה מ-22 מושבים מתוך 29.

במהלך קדנציה זו, מרבית השירותיים העירוניים עברו דיגיטציה.[5] גרינברג מינה לכל שכונה אחראי מטעמו על מנת שירכז את פניות הציבור.[6] גרינברג פעל לקידום התחבורה הציבורית בעיר, להכשרת עשרות חניונים ציבוריים פתוחים, לקידום בנייה למגורים בעתודות הקרקע של העיר, להשקעה באזורי התעסוקה והמסחר בעיר ולשיפוץ כלל הגינות הציבוריות בעיר. חלק ממדיניות זו עורר נגדו מאבקי נמב"י והתנגדויות מקומיות. נטען כי מדיניות העירייה קודמה תוך כדי קידום שמו האישי של גרינברג שלא כדין, וכי גרינברג פעל באופן לא חוקי נגד מתנגדיו הפוליטיים.

ביקורת וחשד לפלילים

ב-2021, נמתחה ביקורת על התנהלותו הפוליטית של גרינברג. נטען שבניגוד לחוק הבחירות, הוא השתמש בכספי ציבור כדי לפרסם את הישגיו על שלטי חוצות ומודעות אבל; שהוא מטיל על האופוזיציה הגבלות קשות; שוועדת הביקורת בעירייה מורכבת מחברי קואליציה, בניגוד לתקנות; ואף שאיים בתביעה על תושבים, שהעבירו עליו ביקורת.[7] תחקיר נוסף שפורסם, עוד באותה השנה, העלה נגד גרינברג טענות על גזענות, איומים על תושבים והתנהלות פסולה לכאורה בהשתתפות מס הכנסה ברדיפת תושבים. על פי התחקיר, כאשר גילה גרינברג שדירה הושכרה לעובדים זרים ממולדובה, בעלי אישורי שהיה חוקיים, הוא שלח פקחים לדירה, התקשר לבעל הדירה, וניסה לשכנעו להוציא את העובדים ממנה. כשבעל הנכס לא נענה, גרינברג איים כי ישנה את סיווגו למלונית כדי שהבעלים ישלם ארנונה גבוהה יותר.[8]

ב-13 ביולי 2022, פורסם כי גרינברג נחקר במשטרה בחשד של עבירות מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, שימוש לרעה בכוח המשרה, לקיחת שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע. החקירה בוצעה לאחר שתושב העיר ויריבו הפוליטי, ירון קדושים, הגיש נגדו תלונה במשטרה בטענה כי גרינברג איים לפטר את רעייתו, עובדת העירייה, אם לא יחדול מפעילותו הפוליטית נגד גרינברג.[9]

ב-10 באוגוסט נעצר גרינברג לימים אחדים, לאחר שעלה חשד כי קיבל מאות אלפי שקלים וציוד יקר ערך מאנשי העסקים משה סעדון ורון עומייסי, בעת שהתמודד על ראשות עיריית פתח תקווה ב-2018, בתמורה להבטחתו של גרינברג כי יפעל לקידום ענייניהם הכלכליים אם ייבחר. לגרינברג יוחסו עבירות שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על-פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף.[10][11] בקשת המשטרה להרחיקו מבניין העירייה ולמנוע ממנו פעילות נדחתה על ידי בית המשפט, ולאחר שחרורו הוא שב לפעילות רגילה.[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארצי חלפון, "התלונה, החקירה, הסגירה: השאלות שנותרו פתוחות בפרשת רמי גרינברג", Mynet פתח תקווה, 3 באוגוסט 2018
  2. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, מועמד הליכוד פ"ת מציג עצמו כמנהל אגף לשעבר בעירייה - אף שהודח מהתפקיד, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2013
  3. ^ פתח תקווה: רמי גרינברג ניצח את איציק ברוורמן, באתר כיכר השבת, כ"ב בחשוון תשעט 31.10.18
  4. ^ בחירות, באתר עיריית פתח תקווה - בחירות 2018
  5. ^ ניצן ינקו, דלת פתוחה: רמי גרינברג מזמין אתכם להיפגש איתו אישית ולהציע נושאים לטיפול, mynet פתח תקווה, 10 בדצמבר 2018
  6. ^ אחרי 5 שנים: רמי גרינברג שבר את האקווריום בחדר המועצה עם פטיש, mynet פתח תקווה, 4 בנובמבר 2018
  7. ^ "בברכה, רמי גרינברג": ראש העיר שלא מפספס הזדמנות ליחסי ציבור, נבדק ב-2021-10-25
  8. ^ מה קורה כשראש העיר מגלה שדירה הושכרה לעובדים זרים?, נבדק ב-2021-11-23
  9. ^ הותר לפרסום: ראש העיר פתח תקווה רמי גרינברג נחקר בחשד לסחיטה באיומים ושוחד, באתר ynet, 13 ביולי 2022
  10. ^ רועי רובינשטיין, ראש העיר פתח תקווה נשאר במעצר: "יש פרעושים וקרציות, זו פגיעה בצלם אדם", באתר ynet, 15 באוגוסט 2022
  11. ^ עמרי מניב, ‏אישור התוכניות התעכב - גרינברג חשש מסרטונים מפלילים: הדיל שהוביל למעצרו של ראש עיריית פתח תקווה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 באוגוסט 2022‏
  12. ^ עמיר קורץ, "התפתחויות משמעותיות": ראש עיריית פ"ת זומן לחקירה נוספת במשטרה, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2023
ראשי עיריית פתח תקווה
שלמה שטמפפר יוסף ספיר מרדכי קראוסמן פנחס רשיש ישראל פיינברג דב תבורי גיורא לב יצחק אוחיון אורי אהד איציק ברוורמן רמי גרינברג
1937–1940 1940–1951 1951 1951–1966 1966–1978 1978–1989 1989–1998 1998–2013 2013 2013–2018 2018 ואילך
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37458299רמי גרינברג