יונתן בן עוזיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהונתן בן עוזיאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר יונתן בן עוזיאל
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
נתונים כלליים
מיקום עמוקה
ידוע כסגולה לזיווג
קואורדינטות 32°59′52″N 35°31′26″E / 32.99772°N 35.52384°E / 32.99772; 35.52384

יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

תרגום ספרי הנביאים

בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע; תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?" עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך!" מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.

לשון התרגום קרובה מאד ללשון תרגום אונקלוס, ומקובל לשייך את לשונם לארמית בינונית. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, ביניהם מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

גדולתו

במסכת סוכה נאמר עליו:[1]

תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן; שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים, גדול שבכולן – יונתן בן עוזיאל... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל: בשעה שיושב ועוסק בתורה – כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות נאמר: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”.

העלייה לקברו

מצבתו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11, מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה. בשנים האחרונות קברו מהווה מוקד משיכה להמונים, ובמשך כל השנה מהווה יעד נסיעה עיקרי לנוסעים להשטתח על קברות הצדיקים בצפון, (יחד עם קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה וקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון). בכ"ו בסיון (יום ההילולא שנקבע מחמת שאין ידוע תאריך פטירתו) ובעיקר בט"ו באב יום שמסוגל לזיווג, מתקיימת עליה המונית לציון בהשתתפות אלפים. ציונו התפרסם בעיקר עקב הסגולה לבקש על קברו למצוא זיווג הגון ושלום בית, כמו כן רבים נושעו במקום בתפילותיהם לזרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, ובריאות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא[2]

. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י

...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

יבמות יז ע"א, ד"ה "שהכל פונים שם"

למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

צבי גילת, זיווגים ותיקונים בעמוקה, באתר ynet, 8 במרץ 2001

הערות שוליים

  1. ^ חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, ע"א; ובתלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, דף י"ט, ע"ב.
  2. ^ בפירוש לפסוק:"לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל" נאמר (בתרגום עברי): לא תמשכנו רחים ורכב כי צורכי נפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0