רבי מרדכי שטיין
רבי מרדכי שטיין (י"ג באדר ה'תש"א - כ"א בניסן תשפ"ה) היה האדמו"ר וגאב"ד פאלטישאן. חצרו שוכנת ברחוב ה-49[1] בבורו פארק שבברוקלין.
 | |||||
| לידה |
י"ג באדר ה'תש"א פלטיצ'ן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"א בניסן תשפ"ה (בגיל 84) | ||||
| מקום מגורים | פלטיצ'ן, קריית ויז'ניץ, ירושלים, קריית יואל, ברוקלין | ||||
| מקום פעילות | קריית יואל, ברוקלין | ||||
| השתייכות | חסידות פאלטישאן | ||||
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר, רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל, רבי יואל טייטלבוים, רבי יהודה הורוויץ, רבי מרדכי הגר | ||||
| בת זוג | רבקה לאה (כהנא) | ||||
| אב | רבי ישראל אברהם שטיין | ||||
| אם | שרה (טברסקי) | ||||
| |||||
תולדותיו
נולד בפלטיצ'ן[2] (ביידיש: "פאלטישאן") לרבי ישראל אברהם ולשרה בתו של רבי אלעזר טברסקי מפאלטישאן. נקרא על שמו של סבו, רבי מרדכי מצ'רנוביל. בשנת ה'תש"ז היגר עם הוריו לארצות הברית. בשנת ה'תשט"ו נכנס ללמוד בישיבתו של רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל בהרי ניו יורק. בשנת ה'תשי"ח, כשביקר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ באמריקה, חזר עמו לישראל, והמשיך את לימודיו בישיבת ויז'ניץ בישראל. בשנת ה'תש"ך נישא לרבקה לאה, בתו של רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים. לאחר נישואיו התגורר בקריית ויז'ניץ בבני ברק, ונסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין מהעדה החרדית בירושלים.
בשנת ה'תשכ"ה עבר לגור בירושלים, שם היה מבאי ביתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב והשתייך לקבוצת הנידחים.
בשנת ה'תשכ"ז, בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים חזר לארצות הברית לבקשת אביו, כשבדעתו לחזור לאחר המלחמה, אבל בסוף השתקע באמריקה, ומונה למשגיח ומשפיע בישיבת סאטמר בסנז סטריט ולאחר מכן בישיבה הגדולה בקרית יואל[3]. הוא היה מקורב לרבי יואל מסאטמר ודגל בשיטתו הקנאית ואף היה משתתף במחאות שונות.
בתשמ"ח עזב את קריית יואל לשכונת בורו פארק, ופתח את בית מדרשו "קהל תפארת מרדכי" ברחוב ה-49, אשר בין השאר הוקם בו גם בית דין צדק "אבני שיש" בראשותו. במקביל שימש כראש ישיבת מונקאטש[4] והיה בקשר קרוב עם הרב משה יהודה לייב רבינוביץ ממונקאטש.
עם פטירת אביו בכ"א בחשוון ה'תש"נ מילא את מקומו כאדמו"ר מפאלטישאן.
נפטר בכ"א בניסן שביעי של פסח תשפ"ה ונקבר בלונג איילנד. לאחר פטירתו מונה בנו הגדול הרב יצחק שמכהן כראש בית דין פאלטישאן וראש בית דין קהל יראי ה' קארלסבורג לממלא מקומו.
צאצאיו
בניו הם:
- הרב יצחק, האדמו"ר וגאב"ד פאלטישאן. בחיי אביו כיהן כראש בית דין פאלטישאן וראש בית דין קהל יראי ה' קארלסבורג של רבי יחזקאל ראטה בבורו פארק. חתנו של רבי משה רוטנברג מוואוידיסלוב .
- הרב דוד שלמה, מכהן כראש הכולל ספינקא של גיסו, הרב מאיר אברהם אביש הורוביץ מספינקא. חתנו של רבי שמואל צבי הורוביץ מספינקה.
- הרב מנחם מנדל, מכהן כרב בית מדרש סאווראן בוויליאמסבורג. חתנו של רבי יוסף משה מייזליש.
- רבי אפרים אהרן, נפטר בחיי אביו, חתן רבי אליעזר ליפא ברגר ממישקולץ.
- הרב אלעזר, חתנו של רבי חיים יצחק טברסקי מלויעב-צ'רנוביל.
בנותיו הן:
- רחל הלברשטאם, נשואה להרב ברוך נתן, רב חסידות סאטמר בלונדון (של האדמו"ר רבי זלמן לייב טייטלבוים), בן רבי משה מקיוויאשד.
- צפורה כהנא, נשואה לבן דודה הרב צבי, אב"ד פשעווארסק במונסי, בן הרב ברוך האדמו"ר מספינקא אנטוורפן.
- העניא ריזל מייזליש, נשואה להרב פנחס אליעזר, בן הרב צבי הירש משאפראן.
- צירל הגר, נשואה להרב ישראל הגר, בן רבי פנחס שלום רב דחסידי ויז'ניץ בבורו פארק.
קישורים חיצוניים
- שריד לדור אחרון: הסתלקות פון כ"ק הגה"צ גאב"ד פאלטישאן זצ"ל, באתר בחצרות הקודש (ביידיש)
- הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מרדכי שטיין23364810