חסידות לכוביץ'
חסידות לכוביץ' (בכתיב יידי: לעכוויטש) הייתה חסידות ליטאית, שפעלה מסוף המאה ה-18. מקים החסידות היה רבי מרדכי מלכוביץ' תלמידו של רבי שלמה מקרלין.
חסידות לכוביץ' וחסידויות ההמשך שלה, היו כמעט החצרות היחידות במרחב הליטאי, וככאלה, מחד זכו בהתנגדות גדולה מצד המתנגדים, ומאידך הושפעו מהם, בעיקר בלבוש ובסגנון חשיבה. חסידות לכוביץ' וממשיכותיה נהגו כמנהג קרלין להתפלל בצעקות רמות.
תולדות החסידות
רבי מרדכי יפה מלכוביץ'
נולד בשנת תק"ב. היה מיוחס בן אחר בן לרבי מרדכי יפה בעל ה"לבוש". בתחילת דרכו נסע לרבי לוי יצחק מברדיטשוב אך לאחר מכן דבק ברבו המובהק רבי שלמה מקרלין, כמו כן נסע יחד עם רעו רבי אשר מסטולין (הראשון) לרבי ברוך ממז'יבוז'. לאחר פטירת רבו רבי שלמה (תקנ"ב, 1792) התחיל להנהיג עדה בלכוביץ' שבליטא (אז הייתה תחת השלטון הרוסי, כיום בבלארוס). חסידיו נאמדו באלפים. בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב הלשנה של המתנגדים יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ה"בעל התניא" ורבי אשר מסטולין ושוחרר בחודש כסלו באותה שנה. מונה על ידי רבי אברהם מקאליסק לשמש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין (-רוסיה הלבנה), בתפקיד זה פעל רבות לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל, והיה נוסע לאסוף כספים בעבורם.
נפטר בי"ג בשבט ה'תק"ע בדרכו לחתונת נכדו רבי שלמה חיים פרלוב. בניו היו רבי נח ממשיכו בהנהגת החסידות ובנשיאות קופת ארץ ישראל ורבי אהרן חתנו של רבי אשר מסטולין שנפטר בחיי אביו בג' בשבט תקס"ו. חתנו היה רבי משה אהרן נכד רבי חיים חייקל מאמדור.
רבי נח מלכוביץ'
בנו של רבי מרדכי, רבי נח היה האדמו"ר השני מלכוביץ'. נולד בשנת תקל"ד. היה תלמידם של אביו ושל רבי ברוך ממז'יבוז'. לאחר פטירת אביו הסתפקו החסידים את מי לקחת למנהיג, את רבי נח או את רבי מיכל תלמידו המובהק של רבי מרדכי ורבי ברוך ממעז'יבוז' הכריע לטובת הבן והוסיף כי רבי מיכל יסייע ביד הבן. כאביו פעל רבות למען חסידי ארץ ישראל. בתקופתו שינה ממנהג אביו והתפלל בלחש ולא בצעקות רמות כמנהג חסידות קרלין. היה מכונה בקרב חסידי סלונים "דער זון"- הבן, כפי שכונה על ידי תלמידי אביו. נפטר בח' בתשרי תקצ"ג.
לאחר פטירת רבי נח, כמה מתלמידיו, קיבלו עליהם את הנהגת אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, בנו של רבי אהרן[1], בתקופת חג השבועות פרש רבי משה מקוברין (תלמידם של רבי מרדכי ושל רבי נח) עם קבוצת חסידים והקימו את חסידות קוברין (ממנה השתלשלה גם חסידות סלונים).
רבי מרדכי מלכוביץ' (השני) וצאצאיו
רבי מרדכי מלכוביץ', בנו של הרב משה בער (חתנו של רבי שלמה מקרלין ובנו החורג של רבי אשר מסטולין) וחתנו של רבי נח, החל לשמש אף הוא כאדמו"ר לאחר פטירת חותנו אך רק מעט חסידים פנו אליו. היה נוהג לנסוע לדודו החורג, רבי אהרן מקרלין יחד עם חסידיו. ממנו המשיכה שושלת לכוביץ' עד השואה.
- רבי אהרן בנו של רבי מרדכי השני, החל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת אביו. היה חתנו של רבי פנחס מקאלק (בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר, חתנו של רבי צבי אריה מאליק וחותנו של רבי יוחנן מרחמסטריוקא). היה מנהיג מוכשר, וקירב אליו חסידים רבים. נפטר בכ"א בסיוון תרמ"א.
- רבי נח מלוביצקי, בנו של רבי אהרן מילא את מקומו. היה חתנו של רבי ברוך מרדכי מקוידנוב.
- רבי יוחנן מלוביצקי בנו של רבי נח מילא את מקומו. היה חתנו של בן דודו[2] רבי ישכר לייב וינברג מסלונים (בנו הגדול של רבי שמואל). נרצח בשואה בשנת תש"ב ועם מותו הסתיימה שושלת לכוביץ'. צאצאים רבים של השושלת הם חסידי סלונים.
- בן נוסף של רבי אהרן, רבי פנחס בצלאל, היה חתנו של רבי שמואל וינברג מסלונים וכיהן כאדמו"ר ברובנה. בשנת תרצ"א היגר לארצות הברית ושימש שם כאדמו"ר מסלונים-לכוביץ'. חתניו היו רבי יעקב יוסף ספרד מאוסטרהא ורבי צבי אריה לנדא מאליק ארצות הברית. נפטר בכ"ה באב תש"ח.
- רבי נח מלוביצקי, בנו של רבי אהרן מילא את מקומו. היה חתנו של רבי ברוך מרדכי מקוידנוב.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 106-108.
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות. ספר כ: אדמו"רי נסכיז, לכוביץ, קידנוב נובמינסק, תשכ"ג
קישורים חיצוניים
- רבי מרדכי מלכוביץ, מתוך "באר החסידות : ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים" (הכרך העשירי והאחרון בסדרת "באר החסידות" מאת אליעזר שטיינמן)
הערות שוליים
- ^ רבי שלום מבראהין, הקדמה לספר דברי שלום, תרמ"ב, עמ' 14
- ^ רבי ישכר לייב היה חתנו של רבי שלום מבראהין-קוידנוב, גיסו של אביו.
חסידות לעכוויטש0