רבי יששכר לייב וינברג
 | |||||
| האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים | |||||
| מקום מגורים | סלונים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ח בניסן תרפ"ח | ||||
| השתייכות | סלונים | ||||
| |||||
רבי יששכר לייב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל וינברג מסלונים, נכדו של היסוד העבודה, ונשא את בתו של רבי שלום פרלוב מבראהין. התפרסם בין הגויים בשל שנינותו הרבה.
לאחר פטירת אביו בי"ט בשבט תרע"ו פנו רוב החסידים אל אחיו הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) שהתגורר בביאליסטוק, ומיעוטם מינו את רבי ישכר לייב למלא מקום אביו בסלונים. למרות זאת שמרו השניים על קשר הדדי וכיבדו מאד זה את זה. כך מסופר כי בראש השנה הראשון אחרי מינויו לאדמו"ר, תלה רבי יששכר לייב פתק בבית מדרשו בו הודיע כי מי שנמנע מליסע לביאליסטוק בשל כבודו הוא אינו מוציא ידי חובה בתקיעותיו. אחת בשנה ניהלו האחים טיש משותף בהיותם בוורשה ביום הילולת אביהם.
יחד עם אחיו עמד בראש כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל.
נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח.
לאחר פטירתו עברו רוב חסידיו אל אחיו הצעיר רבי אברהם וינברג (השני) אך חלקם המשיכו עם בנו ממשיך דרכו רבי אברהם יהושע העשיל.
צאצאיו
- בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] מילא את מקומו בסלונים, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה ופתח בית מדרש בתל אביב. חיבר ספר תורני-אנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - אהלי יששכר". בניו היו:
- רבי אריה וינברג - ראש ישיבת לב בנים (התפרסם בעקבות משפטו של אריה דרעי במה שכונה אז 'התיק האישי'). בניו הם: משה וינברג, ושמואל וינברג[2].
- שמואל וינברג - ראש עיריית בני ברק.
- חתנו, רבי יוחנן מלוביצקי מלעכוויטש, נרצח בשואה.
הערות שוליים
- ^ חתן רבי דוד וידנפלד מוורשה - חותנו של הבית ישראל מגור. ראה מצבתו
- ^ חתן רבי ישראל דן טאוב - האדמו"ר ממודז'יץ
| הקודם: רבי שמואל וינברג מסלונים |
אדמו"רי סלונים | הבא: רבי אברהם יהושע העשיל וינברג |
