בכור-שלום שטרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בכור שלום שיטרית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בכור-שלום שטרית
בכור-שלום שטרית, ינואר 1949
בכור-שלום שטרית, ינואר 1949
מפלגה ספרדים ועדות מזרח, מפא"י
פטירה תל אביב-יפו, ישראל
שר המשטרה ה־1
14 במאי 1948 – 2 בינואר 1967
(18 שנים)
תחת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול
שר המיעוטים
14 במאי 1948 – 13 ביוני 1949
(שנה)
חבר הכנסת
14 בפברואר 1949 – 28 בינואר 1967
(18 שנים)
כנסות 1–6

בכור-שלום שטרית (או ב.ש. שטרית; 1895 – 28 בינואר 1967) היה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי שימש מחנך, קצין משטרה, עורך דין ושופט מחוזי. מחותמי מגילת העצמאות.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

נולד בטבריה למשפחה שעלתה במחצית המאה ה-19 ממרוקו. בצעירותו למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס ובישיבת טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת הפועל הצעיר. שימש כמורה בבית הספר אליאנס שבו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה מנחמיה.

שר המשטרה שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר, בראשית ימי המדינה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה מונה להיות המוכתר של המושבה כנרת. ב-1919, עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת המנדט ולמפקד המשטרה בגליל התחתון. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת הגליל והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים בירושלים. למד בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים והוסמך כעורך דין. לאחר מאורעות תרפ"ט מונה להיות תובע בבית-הדין לפשעי המאורעות שפתח שלטון המנדט[1]. היה מדריך בבית הספר לשוטרים והיה קצין החקירות שמונה לחקור את רצח חיים ארלוזורוב. בשנת 1935 מונה לשופט שלום ובשנת 1939 היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי[2], תפקיד בו כיהן סוף שנת 1947, כאשר מונה לשופט מחוזי על ידי הנציב העליון האחרון קנינגהאם.

היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (היחיד שהיה יליד ארץ ישראל – צבר). בכנסת הראשונה עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת (ספרדים ועדות מזרח), שהייתה קשורה עם מפא"י. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כחבר הכנסת בשש הכנסות הראשונות, עד מותו; היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי הממשלה הזמנית (מאי 1948) ועד לפרישתו ב-2 בינואר 1967, כן שימש כשר המיעוטים בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948–1949. שטרית, יחד עם מפלגת מפ"ם, בלמו את פעילותה של ועדת הטרנספר (אנ') בראשותו של יוסף ויץ שיזמה את הריסתם של מספר יישובים ערביים שננטשו במלחמת העצמאות, בהם מע'אר, פג'ה, ביאר עדס, בית דג'אן, מיסכה, אל-סומיריה וסבארין (כפר).

ב-31 ביולי 1958 התרחש מרד האסירים בכלא שטה, שבו נמלטו מהכלא 66 אסירים, ונהרגו שני סוהרים ו-11 אסירים. ועדת החקירה שהוקמה קבעה ששטרית אינו אחראי למחדל, לאחר שהתריע פעמים אחדות באוזני נציב בתי הסוהר על המצב הירוד מבחינה ביטחונית בבתי הסוהר. שטרית כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים מהקמתה ועד פרישתו מהממשלה. שטרית היה השר אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). בין ה-5 ביולי ל-19 ביולי 1960 כיהן במקביל גם כשר הדואר לאחר שהתיק הופקד בידיו זמנית[3].

בנובמבר 1966 הודיע שטרית על התפטרותו מהממשלה מטעמי בריאות[4]. נפטר בתל אביב בינואר 1967[5].

חיים אישיים

היה אב לחמש בנות ושלושה בנים. בתו איז'אני נפטרה בגיל ילדות. בתו עליזה נישאה לאשר גורן, מזרחן, עובד משרד החוץ, סופר ומתרגם מערבית (בנו של נתן גורן). בתו תקווה נרצחה על ידי פורעים ערבים בינואר 1948[6]. בנו יוסף שירת במשרד החוץ בתפקידים דיפלומטיים. בתו כרמלה, לוחמת פלמ"ח, נפטרה ב-1962 (בת 36), יום לאחר לידת בתה כרמלה (נכדתו של שטרית) הקרויה על שמה. נכדה זו, כרמלה האפט, היא כיום (2022) סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב. בנו מיכאל היה עורך דין, ובתו תחיה היא אמה של סופרת הילדים עפרה גלברט-אבני. בנו אבנר שירת בתפקיד קונסול ישראל בשיקגו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בכור-שלום שטרית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ה. כהן, תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים 2013, עמ' 178.
  2. ^ בן ישיבה, מורה, שוטר, קצין - ושופט ראשי, דבר, 20 בדצמבר 1939
  3. ^ תיק הדואר הופקד זמנית בידי שר המשטרה, הבוקר, 4 ביולי 1960.
  4. ^ שר המשטרה ב. שטרית התפטר מטעמי בריאות, דבר, 2 בנובמבר 1966
  5. ^ אנציקלופדייה תדהר ברשת, כרך 16, עמ' 5008
  6. ^ דף לזכר תקוה ברי-שטרית, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה


שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל
שרים לביטחון הפנים משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב
שרים לביטחון לאומי איתמר בן גביר
חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריון • דניאל אוסטר • מרדכי בנטוב • יצחק בן-צבי • אליהו ברלין • פרץ ברנשטיין • הרב זאב גולד • מאיר ארגוב • יצחק גרינבוים • אברהם גרנות • אליהו דובקין • מאיר וילנר • זרח ורהפטיג • הרצל ורדי (רוזנבלום) • רחל כהן-כגן • רבי קלמן כהנא • סעדיה כובשי • יצחק מאיר לוין • מאיר דוד לוינשטיין • צבי לוריא • גולדה מאיר • נחום ניר-רפאלקס • צבי סגל • הרב יהודה ליב הכהן פישמן • דוד צבי פנקס • אהרן ציזלינג • משה קול • אליעזר קפלן • אברהם קצנלסון • פנחס רוזן • דוד רמז • ברל רפטור • מרדכי שטנר • בן-ציון שטרנברג • בכור-שלום שטרית • חיים משה שפירא • משה שרת מגילת העצמאות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בכור-שלום שטרית36182568Q2909380

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בכור-שלום_שטרית&oldid=2533000"