מע'אר (השפלה)
 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה השמינית לספירה |
| שטח | 15,390[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | "מבצע דרור" במסגרת "מבצע ברק" |
| תאריך נטישה | 15 במאי 1948 |
| סוג יישוב יורש | מושב |
| יישובים יורשים | בית אלעזרי |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,740 (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   מֻעָ'אר | |
מֻעָ'אר (בערבית: المغار, תעתיק חופשי: מגאר/מראר) היה כפר ערבי מוסלמי ששכן על רכס גבעות כורכר, כ-4 ק"מ דרומית לרחובות. הכפר נכבש ונהרס במלחמת העצמאות על ידי חטיבת גבעתי.
היסטוריה
רכס גבעות מע'אר מתנשא לגובה 94 מטר. ברכס מערות רבות ומכאן קיבל הכפר את שמו (מֻעָ'אר היא מערה בערבית). זאב וילנאי מציין כי בכפר 1250 מוסלמים והבתים הצפופים בנויים במורד הגבעה בצורת מדרגות. על פסגת הגבעה נמצא קבר קדוש לתושבים בשם אבו תקה (אבי האשנב) וייתכן כי בשם זה יש קשר לעיר אלתקא בגבול נחלת שבט דן (ספר יהושע י"ט, מ"ד)[2].
יש חוקרים המזהים ברכס את "הר הבעלה" הנזכר בתיאור גבול שבט יהודה ושבט דן המוזכר בספר יהושע (ט"ו, י"א): "ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה...ועבר הר הבעלה..." ועליו שכנה בעלת - עיר בנחלת שבט דן (יהושע, י"ט, מ"ג).
בשטח יש מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והרומית-ביזנטית. כן נמצאו במקום חרסים רבים מהתקופה הכלקוליתית עד לתקופה הערבית. יש עדויות להתיישבות ערבים במקום כבר בתקופה המוסלמית המוקדמת.
במלחמת העולם הראשונה התחולל בגבעות מע'אר קרב עקוב מדם בין יחידות הצבא הבריטי והצבא העות'מאני. הטורקים נהנו מיתרון אסטרטגי ביושבם על הגבעות אך כעבור קרב קשה נאלצו לסגת צפונה.
בתקופת המנדט התפתח הכפר וקיבל חשיבות אסטרטגית כשנבנה בסיס תל נוף. הכפר חלש על המסעף לתל נוף. תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מחקלאות והקימו בכספם בית ספר ליד מסעף הכביש לתל נוף. על פי סקר הכפרים המנדטורי מ-1945 השתרע הכפר ושטחיו החקלאיים על פני 15,390 דונמים, מתוכם היו 2,659 דונמים בבעלות יהודית ו-1,479 דונמים שימשו כשטחים ציבוריים. בתחילת 1948 משערים שבכפר התגוררו כ-2,020 תושבים.
במלחמת העצמאות
בתחילת מלחמת העצמאות נמנעו ערביי מע'אר לתקוף את התחבורה היהודית שעברה לרגלי הכפר (היום-כביש 40). אולם בפברואר 1948 הותקפו שיירות בכביש והערכת היישוב העברי הייתה שהתוקפים הגיעו ממע'אר ומעאקיר[3]. בעקבות היריות נותק החשמל לעזה ותושבי מע'אר בקשו לתקוף עובדים של חברת החשמל שבאו לתקן את הקו, ורק בזכות מעורבותו של קצין מהצבא הבריטי העימות נמנע[4].
תפישת מחנה תל נוף על ידי חטיבת גבעתי הגבירה את תנועת השיירות בכביש זה. כמה מאנשי הכנופיות הגיעו לכפר. הם הסיתו את בני אחת החמולות שהתחרתה על השלטון בכפר והבטיחו לתמוך בהם בתנאי שיעלו את עדרם על שדות גבעת ברנר. ב-28 במרץ 1948 פתחו שומרי גבעת ברנר באש על מסיגי הגבול ממע'אר ואנשי החמולה המובסים החליטו לנקום בתושבי הקיבוץ, עוד באותו יום הגיעו למקום אנשי צבא ההצלה מיבנא. בכפר הצטרפו אליהם לוחמים מקומיים והם פתחו באש על השיירות העבריות שעברו בכביש.
אנשי צבא ההצלה הביאו אתם שני מוקשים חשמליים מופעלים מרחוק, הטמינו אותם במסעף הכביש לתל נוף, ליד בית הספר של הכפר, והמתינו במבנה בית הספר לשעת כושר להפעילם. בשעה 17.30 עברו את צומת תל נוף שני משוריינים. בראשון היו נוטרים ובשני שמונה לוחמי חטיבת גבעתי. הערבים הצליחו להפעיל רק מוקש אחד והוא התפוצץ מתחת למשוריין של לוחמי גבעתי. המשוריין התהפך ועלה בלהבות. מתוך מע'אר נפתחה אש שמנעה את חילוץ אנשיו. כל שמונת הלוחמים נשרפו בתוך המשוריין. באותו לילה בוצעה פעולת גמול נגד הכפר ובה פוצץ בנין בית הספר ממנו הופעל המוקש הקטלני, גופות הנספים חולצו והועברו לקבורה, 7[5]בחלקה הצבאית בבית העלמין ברחובות ונהג המשוריין - בן-ציון יזרעאל בבית העלמין בראשון לציון.
לוחמי גבעתי שזעמם על מע'אר היה רב, תכננו פעולה לכיבושו. המבצע כונה "מבצע דרור" והוא בוצע על ידי גדוד 53 של החטיבה בפיקודו של יצחק פונדק במסגרת מבצע ברק. המבצע החל בליל ה-15 במאי 1948. בשעה 01.00 יצא כוח מגבעת ברנר דרומה וכוח מגדרה צפונה. הכוחות הגיעו לנקודת ההיערכות ב-03.00. כן יצאה מגבעת ברנר יחידה של 4 משוריינים שתפקידה היה למנוע מעבר תגבורת למע'אר. לאחר התקפה קצרה נכבש הכפר. התברר כי הוא פונה מתושביו עוד בתחילת מאי ומאז הוחזק בידי יחידה קטנה של מתנדבים סורים ומקומיים.
בתי האבן והבארות פוצצו ובתי החימר והגרנות הועלו באש זמן קצר לאחר כיבוש הכפר. לאחר המלחמה נוסד על רוב השטח החקלאי של הכפר, המושב בית אלעזרי. מהכפר נותרו ארבעה בתים המיושבים ובמקומו שוכן הגן הלאומי גבעות מע'אר.
לקריאה נוספת
- חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ זאב וילנאי:מדריך ארץ ישראל-תל אביב השרון והשפלה, הוצאת "תור",1941
- ^ שבעה פורעים נהרגו בהדיפת התקפה על שיירה יהודית בדרום, דבר, 9 בפברואר 1948
עוד קרבן מהתפרעות הכפרים הערביים מראר ועקיר, דבר, 10 בפברואר 1948 - ^ עקיר חוסמת את התחבורה, דבר, 11 בפברואר 1948
- ^ שמות הנספים: (צויינו בשמם רק 6 מתוך 7 הקבורים בבית העלמין ברחובות) משה מינץ, זאב דויטשלנד, אליעזר אירז'ק, יצחק (אוצי) ילינק, ציון (ציוני) סולימן, ישראל פלץ ועוד אחד
