יעקב גיל (ליפשיץ)
 | |||||
| לידה |
דצמבר 1907 טבריה, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 22 באוקטובר 1990 (בגיל 82) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | ישיבת עץ חיים, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| סיעה | הציונים הכלליים | ||||
| |||||
| |||||
יעקב גיל (ליפשיץ) (ט"ו בטבת תרס"ח, דצמבר 1907 – 22 באוקטובר 1990) היה רב ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת הראשונה.
ביוגרפיה
גיל נולד ב-1908 בטבריה בשם יעקב ליפשיץ. למד בבית הספר "תלמוד תורה" ובישיבת "אור תורה" בעיר. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים והוסמך לרבנות. באוניברסיטה העברית למד מקרא ובלשנות שפות שמיות וקלאסיות וקיבל תואר מוסמך במדעי הרוח בסוף 1940[1]. בשנת 1942 קיבל תואר ד"ר על חיבורו "תולדות הדקדוק העברי, הפרשנות למקרא, והבלשנות העברית בימי הביניים"[2].
בין השנים 1931–1933 עמד בראש ישיבת "אהל יעקב ודגל תורה" בטבריה[3] והיה חבר בית הדין הרבני של העיר. לאחר מכן הוא מונה לרבהּ של נס ציונה[4], תפקיד בו שימש עד 1942[5][6][7][8][9]. במקביל היה כותב מאמרים בנושאים שעמדו על הפרק, כמו המלחמה בספסרות[10] וחיזוק שמירת השבת, נאם ברחבי ארץ ישראל והיה פעיל בתנועת "המזרחי"[11][12][13].
בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף לוועדה לעידוד הגיוס לצבא הבריטי בנס ציונה[14][15]. בשנת 1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת כרב צבאי[16] בדרגת סרן[17]. תחילה שירת בארץ ישראל[18][19][20]. מאוחר יותר, התמנה לתפקיד הרב הראשי של הבריגדה היהודית[21][22]. בנובמבר 1945 הגיע לחופשה בארץ ישראל[23]. לאחר המלחמה פעל בקרב שארית הפליטה באירופה. בתחילת 1946 ביקר במלטה[24] ואצל יהדות לוב[25].
במאי 1946 השתחרר מהצבא לאחר 4 שנות שירות[26]. זמן קצר לאחר מכן הוציא ספר על הבריגדה[27]. באמצע 1947 העיד בפני ועדת אונסקו"פ על הגיוס של יהודי ארץ ישראל לצבא הבריטי ועל מיעוט הגיוס של הערבים[28]. באוגוסט 1947 השיב במכתב למלך אנגליה את אות ההצטיינות שקיבל במחאה על השבת עולי אקסודוס לגרמניה[29]. באפריל 1948 עברת את שמו לגיל[30].
בסוף 1947 הקים את תנועת "אחדות העם"[31][32] שנקרא גם "אחדות האומה"[33][34] שדרשה לכונן מיד מדינה עברית ולהתחמש כדי להגן על המדינה מפני הערבים[35]. אנשי התנועה הזהירו מנסיגה מהקמת המדינה והתריעו על מחדלים של הנהגת היישוב בבניין הכח הצבאי[36][37]. גיל גם תקף את המפלגתיות ואת העובדה שכל שר מינה מאנשי מפלגתו לתפקידים ממשלתיים[38].
נציגי התנועה, שכללה גם את נחום סלושץ, פעלו ברחבי ישראל באסיפות עם[39][40] וקראו לליכוד הכוחות של מפלגות המרכז והימין[41]. בנובמבר 1948 התאחדה אחדות האומה עם הציונים הכלליים[42][43].
לאחר איומים בריצה עצמאית[44], גיל הוצב כנציג תנועת אחדות האומה במקום השישי של רשימת הציונים הכלליים[45] בבחירות לאספת הנבחרים. במהלך כהונתו, בימי הכנסת הראשונה, היה חבר ועדת העבודה וועדת השירותים הציבוריים. על פעילותו בכנסת נכתב בבטאון הציונים הכלליים, הבוקר: "יעקב גיל הוא האיש שבעזרת קריאות ביניים וגם בשאילתות, הוא מצליף קו אור על נקודות שונות של המציאות שהמנגנון והנואמים הרשמיים מטילים עליהם איפול"[46]. לקראת הבחירות לכנסת השנייה לא שולב גיל שוב ברשימת הציונים הכלליים. בשנת 1952 החיה את פעילות "אחדות האומה" בביקורת על השמאל ועל הציונים הכלליים שלטענתו חלקו ביניהם את השלל בהנהגת המדינה[47][48]. בהמשך הוציא עיתון בשם "חדשות סוף השבוע" מטעם מפלגתו החדשה, מפלגת האומה[49].
בשנת 1954 הוסמך כעורך דין והחל לעבוד במקצוע[50]. החל משנת 1956 נדון על מספר עניינים שונים לשלילת רישיונו כעורך דין. ערעוריו של גיל לבית המשפט העליון נדחו[51][52][53]. בנוסף, לקה גיל במחלה שזוהתה כפמפיגוס וטופלה בקורטיזון שגרמה לתופעות לוואי של אפתיה[54]. בעקבות שלילת רישיונו כעורך דין, עבר גיל לחיפה ולימד בסמינר גורדון[55]. במקביל היה פעיל בחברה לחקר המקרא בישראל ונתן הרצאות על נושאים מהתנ"ך בחיפה[56].
היה נשוי לצפורה לבית פוטרמן ואביהם של ישראל, חוה ועפרה. נפטר ב-1990, בגיל 82.
ספרו
- ספר הבריגדה היהודית: קורות החטיבה היהודית הלוחמת המצילה את הגולה, תל אביב: יבנה, תש"ו 1946. (יצא במהדורות נוספות) עליו זכה בפרס אוסישקין[57].
ספר יובל לכבודו
- יעקב הוכרמן, מרדכי להב וצמח צימריון (עורכים), ספר יעקב גיל: קובץ מחקרים בפרשנות המקרא, בלשון העברית, בהגות יהודית, בהלכה ובהיסטוריה, מוגש להרב יעקב גיל ליובלו השבעים, ירושלים: ר. מס, תשל"ט-1979.[58]
קישורים חיצוניים
יעקב גיל, באתר הכנסת - יעקב גיל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "הרב (קפיטן) יעקב ליפשיץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1052
- שלילת הגלות והתחייה הלאומית, דואר היום, 23 באפריל 1935
הערות שוליים
- ^ המחזור העשירי של גומרי האוניברסיטה, המשקיף, 1 בינואר 1941
- ^ מסיבת פרידה להרב יעקב ליפשיץ, הצופה, 4 באוגוסט 1942
- ^ טבריה, בעדה הספרדית, דואר היום, 21 ביולי 1931
- ^ א. בן אברהם, נס ציונה, דבר, 17 במאי 1933
- ^ חדרה, הצופה, 25 בפברואר 1938
- ^ נס ציונה, הצופה, 13 בינואר 1939
- ^ נס ציונה, הצופה, 19 בדצמבר 1938
- ^ נס ציונה, הצופה, 7 בנובמבר 1939
- ^ נס ציונה, הצופה, 8 במרץ 1942
- ^ התעוררות ציבורית למלחמה בספסרות, דבר, 18 במרץ 1935
- ^ מועצת המזרחי, דואר היום, 27 במאי 1934
- ^ רעננה, הצופה, 11 במרץ 1938
- ^ במועצההארצית של המזרחי, הצופה, 7 ביולי 1939
- ^ נס ציונה, הצופה, 11 במאי 1941
- ^ נס ציונה, הצופה, 18 ביוני 1941
- ^ רבנים צבאיים חדשים, המשקיף, 19 ביולי 1942
- ^ נס ציונה נפרדת מרבה המגוייס, המשקיף, 9 באוגוסט 1942
- ^ לחיילים ולמשפחות החיילים, דבר, 14 בדצמבר 1943
- ^ הודעה, דבר, 20 ביולי 1944
- ^ לחיילנו וחיילותינו, הצופה, 12 בספטמבר 1944
- ^ נתמנה רב ראשי לבריגדה היהודית, משמר, 5 באוקטובר 1944
- ^ מיומני, דבר, 4 בספטמבר 1945
- ^ 47 אנשי החי"ל באו לחופשה, המשקיף, 9 בנובמבר 1945
- ^ תפילה מיוחדת במינה, משמר, 11 בפברואר 1946
- ^ הרב הצבאי של החי"ל, דבר, 5 במרץ 1946
- ^ הרב הצבאי יעקב ליפשיץ, דבר, 9 במאי 1946
- ^ הוצאת קידמה, הבריגדה היהודית, דבר, 28 ביוני 1946
- ^ תזכיר על הגיוס והמופתי לועדת החקירה, המשקיף, 23 ביולי 1947
- ^ הקפיטן י.ליפשיץ החזיר למלך אות־הצטינותו, המשקיף, 27 באוגוסט 1947
- ^ מה שם יקרא לו?, מעריב, 25 באפריל 1948
- ^ אסיפה מטעם "אחדות העם", המשקיף, 23 באוקטובר 1947
- ^ אספת עם ראשונה מטעם "אחדות העם", המשקיף, 26 באוקטובר 1947
- ^ דרכו האחרונה של רפאל אופלטקה ז"ל, המשקיף, 9 בפברואר 1948
- ^ עצרת עם, המשקיף, 13 בפברואר 1948
- ^ נתאחר ולא פורסם בעיתוני פורים, דבר, 30 במרץ 1948
- ^ בשולי דברים, אחדות האומה, דבר, 30 במרץ 1948
- ^ צנינים אחדות האומה, על המשמר, 21 באפריל 1948
- ^ כל מיניסטר בוחר את הפקידים במשרדו מבין חברי מפלגתו, המשקיף, 10 ביוני 1948
- ^ זקני אחדות האומה דורשים מנהיגות צעירה, דבר, 10 ביוני 1948
- ^ מועצת אחדות האומה, המשקיף, 12 ביולי 1948
- ^ במועצת אחדות האומה, המשקיף, 29 בספטמבר 1948
- ^ סופה של אחדות האומה, על המשמר, 10 בנובמבר 1948
- ^ אחדות האומה, מעריב, 10 בנובמבר 1948
- ^ גם "אחדות האומה" תופיע ברשימה מיוחדת, המשקיף, 27 בדצמבר 1948
- ^ הציונים הכלליים זזו ימינה, דבר, 12 בינואר 1949
- ^ אם אין אני לי מי לי, קול העם, 15 באוגוסט 1950
- ^ אסיפת עם של אחדות האומה, חרות, 19 באוקטובר 1952
- ^ גיל: מפא"י והכלליים הורסים המעמד הבינוני, חרות, 16 בנובמבר 1952
- ^ הרב לשעבר מוציא עיתון, על המשמר, 15 בדצמבר 1952
- ^ הוסמכו 92 עורכי דין חדשים, דבר, 3 באוגוסט 1954
- ^ אושרה השעייתו של עו"ד יעקב גיל, מעריב, 31 בינואר 1960
- ^ נשלל רשיונו של עו"ד, חרות, 1 בפברואר 1960
- ^ עו"ד גיל שוחרר בערבות, חרות, 14 באוגוסט 1960
- ^ דב גולדשטיין, למה יורדים לחיי? שואל ד"ר גיל, מעריב, 15 באוגוסט 1960
- ^ הרצאות של י. גיל, דבר, 28 בנובמבר 1966
- ^ חיפה, דבר, 3 בינואר 1967
- ^ י. פיכמן והרב ליפשיץ זכו בפרס אוסישקין, המשקיף, 18 באוגוסט 1947
- ^ ספר יובל מאלף, מעריב, 17 באוגוסט 1979
24701553יעקב גיל (ליפשיץ)