אליהו אלישר

אליהו אלישר

לידה	10 באוקטובר 1899 חשוון ה'תר"ס ירושלים, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה	30 באוקטובר 1981 (בגיל 82) חשוון ה'תשמ"ב ישראל
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
השכלה	אוניברסיטת ביירות
סיעה	ספרדים ועדות מזרח, הציונים הכלליים
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 15 באוגוסט 1955 (6 שנים ו־26 שבועות) כנסות 1 - 2

אליהו אליָשר (10 באוקטובר 1899 – 30 באוקטובר 1981) היה איש ציבור ואיש עסקים ישראלי, נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, סגן ראש עיריית ירושלים וחבר הכנסת.

קורות חייו

ראשית דרכו

אליהו אלישר נולד בירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית, בשנת 1899. אביו, יצחק שמעיה אלישר, היה סוחר ועסקן ידוע, ובנם של הרב חיים משה אלישר (חמ"א; הראשון לציון, בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר) ושל וידה, בת הרב הראשי והראשון לציון רפאל מאיר פאניז'יל. אמו, רוזה, הייתה בתו של יוסף ביי נבון. (אחיו הצעיר, מנשה אלישר, היה אף הוא איש עסקים ועסקן ציבור.)

אלישר למד בבית-הספר ”למל” וכן בבית-הספר של חברת כי"ח. בסוף שנת תרע"ג (1913) נסע ללמוד רפואה באוניברסיטה בביירות, וכאשר נסגרה האוניברסיטה עקב מלחמת העולם הראשונה שב לארץ ועבד בבית החולים "שערי צדק" בירושלים". ב-1915 התגייס לצבא העות'מאני ושירת כקצין רפואה עד 1918 ברחבי הארץ, ובעיקר בנצרת. לאחר המלחמה חזר לביירות והמשיך את לימודיו בה עד 1921. בהמשך נסע לקהיר ולמד שנה בבית הספר למשפטים. (המשיך מאוחר יותר את לימודיו בבית הספר למשפטים בירושלים בשנים 1932–1935). עם חזרתו לארץ ישראל בשנת 1922 התקבל לשירות ממשלת המנדט, תחילה כפקיד ומאוחר יותר (1926) מנהל אגף המכס, הבלו והמסחר. הוא שימש בתפקידו עד 1935. בשנת 1931 נישא לחוה בת מאיר ביאליק.

פעילותו הציבורית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אלישר פעל רבות למען המפעל הציוני בתקופת ממשלת המנדט. נסע כציר בקונגרס הציוני ה-14, שם נבחר לוועדת העלייה של ההסתדרות הציונית. הקים את ה"חברה לפיתוח ירושלים" יחד עם אחיו ואת ה"חברה לטחינה ומסחר" (1935) שתפקדה כחברה ליבוא, עיבוד ויצוא אורז. ב-1947 הקים את בית הספר המקצועי של חכי"ח, שנועד לספק לימודים מקצועיים בחינם לנוער במצוקה וילדי רחוב. הקים יחד עם א. אידלסון ופנחס רוטנברג את "חברת נתיבי אוויר ארץ ישראל בע"מ" (1937) שהייתה חברת התעופה האזרחית הראשונה בפלשתינה.

פעל רבות למען הציבור הספרדי ועדות המזרח, והיה ממקימי הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות[1] ביחד עם דוד סיטון. היה מהמייסדים של כתב העת הד המזרח (1942-1944, 1949-1951) ושימש בתור עורכו הראשי.

אלישר כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה ובכנסת השנייה מטעם מפלגת ספרדים ועדות מזרח ומאוחר יותר מטעם מפלגת הציונים הכלליים. במהלך כהונתו בכנסת כיהן אלישר כחבר ועדת הכספים וכן כחבר ועדת הפנים. במקביל, בין השנים 1950–1955, היה חבר מועצת העיר ירושלים, ובין השנים 1951–1953 גם סגן ראש העירייה.

לפני הבחירות לכנסת השלישית פרשו חברי מפלגת ספרדים ועדות מזרח, ובראשם אלישר, ממפלגת הציונים הכלליים והתמודדו בנפרד, אך לא עברו את אחוז החסימה.

בשנת 1974 היה אלישר, יחד עם אורי אבנרי, בין המייסדים של "המועצה הישראלית לשלום ישראלי–פלסטיני", ששמה לה למטרה קידום יוזמות מדיניות מול הפלסטינים. אלישר הצביע בספרו "לחיות עם פלסטינים" על האחריות המוטלת גם על מדינת ישראל לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בעקבות החורבן שהביאה עליהם הנכבה.

אלישר נפטר בב' בחשון תשמ"ב (30/10/1981) ונטמן בחלקה המשפחתית בהר הזיתים. על מצבתו נחרטו המילים "כל חייו מסר למען אחדות העם ושלום עם העמים השכנים". כעבור עשור, נטמנה רעייתו לצדו.

צומת שדרות אשכול-רח' נטר, ברמת אשכול שבירושלים, נקרא "כיכר אליהו אלישר" על שמו. עזבונו נמצא ברשות הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.

כתביו

• חובה עלינו למנוע גזענות יהודית במדינת היהודים, ירושלים: ועד עדת הספרדים, תשכ"ז.
• לחיות עם פלסטינים, ירושלים: ועד עדת הספרדים בירושלים, תשל"ה-1975.
• לחיות עם יהודים, ירושלים: י. מרכוס, תשמ"א-1981.

• A Jew of Palestine before the Royal Commission, Jerusalem: [Azriel Press], 1936.
• Israeli Jews and Palestinian Arabs: key to Arab-Jewish coexistence, Jerusalem : Council of the Sephardi Community, 1970.
• Living with Jews [translation by Peretz Kidron and Marzell Kay), London: Weidenfeld and Nicolson, 1983.

לקריאה נוספת

• תעודות מן האוסף של אליהו אלישר / סקר ערוך בידי אברהם חיים, ירושלים: כרטא, 1971.

• Philip Gillon, Israelis & Palestinians, co-existence or... The credo of Elie Eliachar, Tel Aviv: G. Cornfeld, 1977. (London: Collings, 1978.)

קישורים חיצוניים

• אליהו אלישר, באתר הכנסת
• אליהו אלישר, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "אליהו אלישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 427
• כרטיס הקבר של אליהו אלישר, באתר הר הזיתים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32206842אליהו אלישר