יעקב קליבנוב
יעקב קליבנוב, 1951 | |||||||
לידה |
20 בדצמבר 1887 חולופיץ, פלך מינסק, האימפריה הרוסית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 בנובמבר 1966 (בגיל 78) חיפה, ישראל | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
תאריך עלייה | 1921 | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות חוף הכרמל, חיפה | ||||||
השכלה | אוניברסיטת סנקט פטרבורג | ||||||
סיעה | הציונים הכלליים | ||||||
| |||||||
| |||||||
|
יעקב קְליבָּנוֹב (ברוסית: Клебанов; 20 בדצמבר 1887, חולופיץ, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – 4 בנובמבר 1966, חיפה) היה עורך דין, ממנהיגי ציוני רוסיה ואיש ציבור ישראלי, פעיל הציונים הכלליים וחבר הכנסת מטעמה החל בכנסת הראשונה וסגן יושב ראש הכנסת.
קורות חיים
יעקב קליבנוב נולד בשנת 1887 בחולופיץ שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (ברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי) לראובן קליבנוב ושושנה (ריזה) לבית ליפשיץ, משפחה ציונית. אביו היה מורה עברי ופעיל ציוני, ממייסדי החדר ה"מתוקן" בעיר רומני.[1]
בילדותו למד בחדר, ולאחר סיום לימודיו התיכוניים הוסמך למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג (1912). החל בשנת 1905 היה פעיל בתנועה הציונית, תחילה כפעיל אגודת הנוער הציוני "התחייה" (1905–1910) וחבר אגודת "חובבי שפת העבר", ולאחר מכן כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. מטעם ההסתדרות הציונית שימש כציר לקונגרס הציוני, משנת 1913 ואילך. בשנים 1907–1920 שימש קליבנוב גם כעורך העיתון היהודי בשפה הרוסית "ראזסוויט" ('השחר'). בשנת 1918 נישא ליהודית (לוּדָה) גולדברג, בת יצחק ליב גולדברג ("הנדיב הלא ידוע"). קליבנוב היה בין מייסדי קריית מוצקין ליד חיפה, אך התגורר בנחלת גולדברג במרכז הכרמל.
בשנת 1921 עלה קליבנוב לארץ ישראל. לצד עבודתו בעריכת דין החל ליטול חלק בפעילות ציבורית, נמנה עם מייסדי קריית מוצקין ונבחר לוועד הקהילה בחיפה. עם קום המדינה נבחר מטעם הציונים הכלליים לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. לכנסת השלישית הושבע בשנת 1957 במקומו של חיים אריאב. בכל תקופת כהונתו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. אחיו הצעיר ירוחם קליבנוב היה ממייסדי דגניה א'.[2] אחותו הייתה שולמית קליבנוב, פעילה מרכזית בארגון ההגנה ובמועצת הפועלות וחלוצה בתחום החינוך בישראל.
בשנת 1960 זכה קליבנוב באזרחות לשם כבוד בעיר לחיפה.[3]
על שמו נקרא רחוב בעיר חיפה.
לקריאה נוספת
- גרשון גרא, הנדיב הלא ידוע, תל אביב: מודן, תשמ"ד 1984. (מונוגרפיה על חותנו, יצחק ליב גולדברג)
קישורים חיצוניים
- יעקב קליבנוב, באתר הכנסת
- יעקב קליבנוב, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "יעקב קליבנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2178
- אמציה פלד, רחוב קליבנוב, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- עו"ד יעקב קליבנוב, הצופה, 6 בנובמבר 1966
- איש ללא יריבים, מעריב, 6 בנובמבר 1966
- אזכרה לי. קליבנוב, דבר, 26 בנובמבר 1967
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "עמנואל בר-חיים (הימלשטויב)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2951.
- ^ דוד תדהר (עורך), "ירוחם קליבנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5434.
- ^ אזרחות־כבוד ל־12 אישים בחיפה, הצופה, 16 במאי 1960
27796207יעקב קליבנוב
- רשימת חברי הכנסת
- קצרמר חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם הציונים הכלליים
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- עורכי דין ישראלים
- עורכי עיתונים יהודים רוסים
- סגל ראזסווייט
- אנשי העלייה השלישית
- חיפה: אישים
- יקירי חיפה
- יהודים בלארוסים
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- בוגרי אוניברסיטת סנקט פטרבורג
- אזרחי כבוד של חיפה
- קריית מוצקין: אישים
- אישים הקבורים בחיפה
- יושבי ראש ועדת הפירושים
- ילידי 1887
- ישראלים שנפטרו ב-1966