משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית– 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי. גאון הוא אביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
תולדות חייו
גאון נולד לרבקה ודוד גאון, נצר למשפחה ששורשיה ממגורשי ספרד, בטראווניק שבבוסניה, בשנים הראשונות לאחר שהפכה מ פרובינציה עות'מאנית לארץ כתר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. קיבל חינוך יהודי וכללי.
סמוך למלחמת העולם הראשונה עלה לארץ, ולמד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה". בפרוץ "מלחמת השפות" הצטרף לשובתים, ובשלהי שנת תרע"ה השלים את חוק-לימודיו בבית המדרש העברי למורים בבית הכרם, בהנהלת דוד ילין. נודע כתלמיד חכם ורב אשכולות.
משה דוד גאון היה המורה הראשון של ילדי מוצא. כיתת הלימוד שכנה בבית הכנסת, והלימוד היה בקבוצות בגלל שצר היה המקום: בית הכנסת אז היה רק בחצי מהקומה העליונה של בית הכנסת של ימינו. בימות השבוע הוא לן בבית הכנסת, ולקראת שבת הלך לביתו בירושלים. במשך ארבע שנים הוא לימד במוצא, וכשעזב חיבר להם שיר פרידה שהפזמון שלו הוא "לכו דודים לקראת כלה פני מוצא נקבלה".
ימי מלחמת העולם הראשונה עברו עליו בארץ ישראל. לאחר המלחמה, מראשית שנת ה'תרפ"ב (1921) ניהל את תלמוד התורה הגדול באיזמיר.
בשנת ה'תרפ"ח נסע לבואנוס איירס, שבה סייע בעריכת "הבימה העברית" והורה בבית הספר לקהילת יהודי מרוקו. מקץ שנה שב לארץ, והוזמן לכהן כמזכיר כללי לעדת הספרדים בירושלים - תפקיד שאותו מילא עד ימיו האחרונים. באותם ימים נישא לשרה, בת בנימין חכים.
עיקר עיסוקו של משה דוד גאון היה חקר יהדות המזרח בארץ ישראל ובעולם. הוא פרסם מחקרים חשובים, המהווים בסיס לחקר תולדות יהודי ספרד. ספרו העיקרי הוא "יהודי המזרח בארץ ישראל בעבר ובהווה", בשני כרכים, שיצא החל משנת ה'תרפ"ח, ומאז נדפס במספר מהדורות. כמו כן כתב במספר עיתונים, בעיקר בעיתוני היהודים הספרדים בלאדינו ובשפות אחרות, בארץ ובעולם. בנוסף הוא אחז בעט המשוררים, ופרסם ספר שירים ("פואיזיאס") בלאדינו. במשך השנים הוא אסף אוסף נכבד של עיתונים בעברית ובלאדינו, ובהמשך כתב את הביבליוגרפיה המקיפה ביותר על העיתונות בלאדינו.
ילדיו הם כלילה, יגאל, איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
נפטר בשנת 1958. על שמו רחוב בשכונת מקור ברוך שבצפון-מערב ירושלים. בנו בני גאון ייסד על שמו את מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ספריו
- יהודי המזרח בארץ ישראל בעבר ובהוה (בשני כרכים), ירושלים: מ"ד גאון (דפוס עזריאל), תרפ"ח-תרצ"ח.
- מהדורות נוספות: ירושלים: מורשת, תשמ"ב-1982; אשדוד: מכון אוצרות גאוני ספרד, תשנ"ח; ירושלים: [חמו"ל], תש"ס.
- פואיזיאס [שירים בלאדינו], ירושלים: דפוס עזריאלי, תרפ"ה.
- פואיזיאס (תרגם לעברית, ערך והקדים מבוא: אבנר פרץ), מעלה אדומים: מכון מעלה אדומים [לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה], תשס"ה-2004. (מהדורה ראשונה: מעלה אדומים: [חמו"ל], תשנ"ו-1995.)
- ר' ישראל נג'ארה ז"ל וזמירותיו, ירושלם: דפוס אביקסיס, תרצ"א.
- משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית (כולל א. מעם לועז על התורה, ב. מעם לועז על נ"ך), ירושלם: דפוס המערב, תרצ"ג.
- במשעול: דף היסטוריה לקורות העתונות העברית בארץ ישראל לפני מלחמת העולם, ירושלים: דפוס סלומון, תרצ"ו.
- 9 דורות למשפחת עזריאל בירושלם (תפ"ה–תש"י, 1725–1950), במלאת יובל שנים להוסדו של דפוס עזריאל (תר"ס–תש"י, 1900–1950), ירושלים: דפוס עזריאל, תש"י.
- העתונות בלאדינו: ביבליוגרפיה. שלש מאות עתונים (תיארם משה דוד גאון; ערך והתקין לדפוס: משה קטן), ירושלים: מכון בן-צבי באוניברסיטה העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשכ"ה.
- חכמי ירושלים: מבחר מאמרים, ירושלים: ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, תשל"ו-1976.
- בשמים מספרד: מאוצר חוכמת יהדות ספרד (עורך: יהורם גאון; תרגום ועריכה: שרה גאון), ירושלים: כתר, 1989 – נערך מכתובים שנמצאו בעיזבונו[1].
לקריאה נוספת
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; משה דוד גאון, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 422–423.
קישורים חיצוניים
מפרי עטו
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק א, באתר היברובוקס, חלק ב
- משה דוד גאון, משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית, באתר היברובוקס
עליו ועל יצירתו
- על משה דוד גאון, כולל תצלומו מצעירותו, באתר המשפחה של יהורם גאון
- תמונתו, במרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בית הכנסת העתיק במוצא, באתר איגוד בתי הכנסת עולמי.
- סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר באתר מלון
- דוד תדהר (עורך), "משה גאון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 500
- ד"ר אבנר פרץ, שלמה אבן גבירול ומשה דוד גאון - שיח משוררים ברוח הרומנטיקה, הרצאה שניתנה בקונגרס למדעי היהדות בירושלים, 2005, באתר מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
- משה דוד גאון, דבר, 9 באוקטובר 1958
הערות שוליים
