משה דוד גאון

משה דוד גאון

לידה	6 בספטמבר 1889
פטירה	8 באוקטובר 1958 (בגיל 69)
מדינה
עיסוק	היסטוריון, ביבליוגרף וחוקר
שפות היצירה	עברית ולאדינו
תקופת הפעילות	1908–1958 (כ־50 שנה)

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889, י' באלול תרמ"ט, טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

תולדות חייו

נולד לרבקה ולחכם דוד גאון (מחכמי ישיבת פורת יוסף, וישיבת המקובלים בית אל – שתיהן בעיר-העתיקה של ירושלים), נצר למשפחה ששורשיה ממגורשי ספרד, בטראווניק שבבוסניה, בשנים הראשונות לאחר שהפכה מפרובינציה עות'מאנית לארץ כתר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובבית ספר עממי, בגימנסיה מקומית ובישיבה.

בגיל 18 לערך נסע לווינה מתוך שאיפה ללמוד שם, אך נתקל בקשיים והלימודים לא יצאו אל הפועל. בתקופה זו הצטרף אל קבוצות המתלמדים ממדינות הבלקן, שמהן קמו האגודות האקדמיות "בר גיורא" ו"איספירנסה".

סמוך למלחמת העולם הראשונה עלה לארץ, ולמד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה". בפרוץ "מלחמת השפות" הצטרף לשובתים, ובשלהי שנת תרע"ה השלים את חוק-לימודיו בבית המדרש העברי למורים בבית הכרם, בהנהלת דוד ילין.

ימי מלחמת העולם הראשונה עברו עליו בארץ ישראל, ובתקופה זו שירת בצבא הטורקי למשך שנה אחת באזור באר שבע.

"חברנו", כתב העת של תלמידי התלמוד תורה באיזמיר, בניהולו של משה דוד גאון. (גיליון ד, איזמיר, טבת תרפ"ב).

בשנת ה'תרפ"א ביקר ביוגוסלביה החדשה, וכשחזר ארצה, העלה עמו את הוריו לירושלים. מראשית שנת ה'תרפ"ב (1921) ניהל את תלמוד התורה באיזמיר הוציא לאור כתב־עת בשפה העברית בשם "חברנו", לטובת תלמידיו. בתקופה זו ארגן שיעורי ערב לעברית בפרברי איזמיר.

בין השנים ה'תרפ"ג–ה'תרפ"ח, מילא תפקידים שונים במשרדי הנהלת התנועה הציונית בירושלים, במחלקת העבודה, במזכירות הכללית ובלשכת העיתונות.

נמנה עם חברי מפלגת "הפועל הצעיר" עד לאיחודה עם אחדות העבודה בשנת 1930.

במשך מספר שנים שימש ככתב של מספר עיתונים ספרדים שהופיעו ברחבי העולם בשפה הספרדית-היהודית (לאדינו), בהם "איל אב'יניר" ו"לה איפוקה" בסלוניקי שביוון, "השופר" בפלובדיב שבבולגריה ו"איל ז'ודיו" בקושטא שבטורקיה. החל משנת ה'תרע"ב ואילך כתב מאמרים לעיתון החרות.

גאון היה המורה הראשון של ילדי מוצא. כיתת הלימוד שכנה בבית הכנסת, והלימוד היה בקבוצות בגלל שצר היה המקום: בית הכנסת אז היה רק בחצי מהקומה העליונה של בית הכנסת של ימינו. בימות השבוע הוא לן בבית הכנסת, ולקראת שבת הלך לביתו בירושלים. במשך ארבע שנים הוא לימד במוצא, וכשעזב חיבר להם שיר פרידה שהפזמון שלו הוא "לכו דודים לקראת כלה פני מוצא נקבלה".

בשנת ה'תרפ"ח נסע לבואנוס איירס, שם סייע בעריכת "הבימה העברית" ושימש כמורה בבית הספר של קהילת יהודי מרוקו. לאחר שנה שב לארץ, והוזמן לכהן כמזכיר כללי לעדת הספרדים בירושלים – תפקיד שאותו מילא עד ימיו האחרונים.

נמנה עם פעילי הסתדרות "חלוצי המזרח" (לימים ספרדים ועדות מזרח) ולאחר מכן ב"התאחדות העולמית של היהודים הספרדים", ושימש בזו האחרונה כחבר ההנהלה.

גאון נודע כתלמיד חכם ורב אשכולות, ועיקר עיסוקו היה חקר יהדות המזרח בארץ ישראל ובעולם. הוא פרסם מחקרים חשובים, המהווים בסיס לחקר תולדות יהודי ספרד. ספרו העיקרי הוא "יהודי המזרח בארץ ישראל בעבר ובהווה", בשני כרכים, שיצא החל משנת ה'תרפ"ח, ומאז נדפס במספר מהדורות. כן כתב במספר עיתונים, בעיקר בעיתוני היהודים הספרדים בלאדינו ובשפות אחרות, בארץ ובעולם. בנוסף הוא אחז בעט המשוררים, ופרסם ספר שירים ("פואיזיאס") בלאדינו. במשך השנים הוא אסף אוסף נכבד של עיתונים בעברית ובלאדינו, ובהמשך כתב את הביבליוגרפיה מקיפה על העיתונות בלאדינו.

מתוך נטייתו לחקר עיתוני ארץ ישראל וארצות המזרח, פרסם מאמרים ביבליוגרפיים רבים בנושא זה בקבצים לתולדות העיתונות הארץ ישראלית, שיצאו בעריכת דוד יודלביץ וזלמן פבזנר.

נישא לשרה בת בנימין חכים, ילידת איזמיר ונולדו להם: כלילה, יגאל, איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

גאון נפטר ב-8 באוקטובר 1958 ונטמן בהר המנוחות.

הנצחה

• על שמו רחוב בשכונת מקור ברוך שבצפון-מערב ירושלים.

• בנו בני גאון ייסד על שמו את מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

• ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית

ספריו

• יהודי המזרח בארץ ישראל בעבר ובהוה (בשני כרכים), ירושלים: מ"ד גאון (דפוס עזריאל), תרפ"ח–תרצ"ח.
  • מהדורות נוספות: ירושלים: מורשת, תשמ"ב–1982; אשדוד: מכון אוצרות גאוני ספרד, תשנ"ח; ירושלים: [חמו"ל], תש"ס.
• פואיזיאס [שירים בלאדינו], ירושלים: דפוס עזריאלי, תרפ"ה.
  • פואיזיאס (תרגם לעברית, ערך והקדים מבוא: אבנר פרץ), מעלה אדומים: מכון מעלה אדומים [לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה], תשס"ה–2004. (מהדורה ראשונה: מעלה אדומים: [חמו"ל], תשנ"ו–1995.)
• ר' ישראל נג'ארה ז"ל וזמירותיו, ירושלם: דפוס אביקסיס, תרצ"א.
• משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית (כולל א. מעם לועז על התורה, ב. מעם לועז על נ"ך), ירושלם: דפוס המערב, תרצ"ג.
• במשעול: דף היסטוריה לקורות העיתונות העברית בארץ ישראל לפני מלחמת העולם, ירושלים: דפוס סלומון, תרצ"ו.
• 9 דורות למשפחת עזריאל בירושלם (תפ"ה–תש"י, 1725–1950), במלאת יובל שנים להוסדו של דפוס עזריאל (תר"ס–תש"י, 1900–1950), ירושלים: דפוס עזריאל, תש"י.
• העיתונות בלאדינו: ביבליוגרפיה. שלש מאות עיתונים (תיארם משה דוד גאון; ערך והתקין לדפוס: משה קטן), ירושלים: מכון בן-צבי באוניברסיטה העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשכ"ה.
• חכמי ירושלים: מבחר מאמרים, ירושלים: ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, תשל"ו–1976.
• בשמים מספרד: מאוצר חוכמת יהדות ספרד (עורך: יהורם גאון; תרגום ועריכה: שרה גאון), ירושלים: כתר, 1989 – נערך מכתובים שנמצאו בעיזבונו.

לקריאה נוספת

• 'גאון, משה דוד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 121. (הספר בקטלוג ULI)
• יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; משה דוד גאון, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 422–423.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק א, באתר היברובוקס, חלק ב
• משה דוד גאון, משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית, באתר היברובוקס
• משה דוד גאון (1889-1958), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון משה דוד גאון, בספרייה הלאומית

עליו ועל יצירתו

• 787, באתר "החכם היומי"
• על משה דוד גאון, כולל תצלומו מצעירותו, באתר המשפחה של יהורם גאון
• סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר באתר מלון
• דוד תדהר (עורך), "משה גאון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 500
• ד"ר אבנר פרץ, שלמה אבן גבירול ומשה דוד גאון - שיח משוררים ברוח הרומנטיקה, הרצאה שניתנה בקונגרס למדעי היהדות בירושלים, 2005, באתר מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
• משה דוד גאון, דבר, 9 באוקטובר 1958
• דרור אידר, ‏חשוב שיידעו: היינו פה לפנֵי, באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2018
• אליעזר היון, האיש שהעלה על נס את תרומת יהודי המזרח ליישוב היהודי בארץ ישראל, באתר ynet, 4 באוקטובר 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משה דוד גאון38617682Q16129048