עקיבא גוברין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עקיבא גוברין
עקיבא גוברין, 1951
עקיבא גוברין, 1951
לידה שפיקיב, האימפריה הרוסית
תאריך עלייה 1922
סיעה מפא"י, המערך, העבודה
שר התיירות ה־1
22 בדצמבר 1964 – 22 בינואר 1966
(שנה ו־4 שבועות)
תחת ראש הממשלה לוי אשכול
שר בלי תיק
1 בדצמבר 1963 – 22 בדצמבר 1964
(שנה)
תחת ראש הממשלה לוי אשכול
חבר הכנסת
14 בפברואר 1949 – 17 בנובמבר 1969
(20 שנה)
כנסות 1 - 6
יו"ר ועדת הכלכלה ה־1
כנסות 1 - 5

עקיבא גוֹבְרִין (גלובמן-חיוּת) (12 באוגוסט 1902 – 26 ביוני 1980) היה פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בעיר שפיקוב שבפודוליה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), למרדכי אשר גלובמן, מחנך ופעיל ציוני[1] היה ממייסדי תנועת "החלוץ" ומפעיליה בעיירת הולדתו. בשנת 1921 עבר את הגבול לבסרביה ובשנת 1922 עלה לארץ ישראל. ממייסדי מועצת פועלי ירושלים והסתדרות הפקידים, חבר בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית מאז 1925 וראש המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות בין השנים 1943–1949. בעת מאורעות תרפ"ט השתתף בהגנה על עטרות ומקומות אחרים בירושלים תחת פיקודו של יוסף הכט[2].

היה יו"ר ועדת העבודה של הכנסת בה הטביע חותם על חוקי עבודה וחוקים סוציאליים אחרים, במיוחד חוק הביטוח הלאומי[3]. כן היה יו"ר הוועדה הכלכלית של מפא"י[4]. בשנות ה-50 כיהן כיו"ר סיעת מפא"י ויו"ר הקואליציה[5][6]. בנובמבר 1962 התפטר מהתפקיד בטענה שהממשלה אינה מתייעצת עם חברי הכנסת של סיעת מפא"י אלא מנחיתה עליהם הנחתות[7], אך מיד חזר בו מהתפטרותו[8]. עם זאת, גוברין המשיך לפעול לחיזוק הפיקוח של הכנסת על הממשלה[9].

כיהן כשר בלי תיק בממשלת ישראל האחת עשרה, במטרה לעסוק בעיקר בענייני מסחר ותעשייה[10], תיק שפנחס ספיר שמר בידיו במקביל להיותו שר האוצר כשלוי אשכול התמנה לראשות הממשלה, כדי לסיים עניינים שהחל בהם[11]. ספיר נתן לגוברין את האחריות על סחר החוץ ותיעוש אזורי הפיתוח, אך נוצרו חיכוכים מתמידים בין השניים ובאוקטובר 1964 הוצע שגוברין יכהן כשר לענייני תיירות בממשלת ישראל השתים עשרה, לאור גידול החשיבות הכלכלית של התיירות למדינת ישראל. עם זאת, משרד התיירות לא היה למשרד עצמאי, אלא נשאר כיחידה במשרד ראש הממשלה[12] וגוברין המשיך לכהן במקביל בתפקידיו במשרד המסחר והתעשייה[13]. עם כניסתו למשרד התיירות, גוברין פעל להעברת סמכויות ממשיות למשרד התיירות[14] ולחקיקת "חוק תיירות"[15][16], אולם לא הצליח בחקיקת החוק. עם סיום כהונתו בממשלה בתחילת 1966, שב לתפקיד יו"ר הוועדה הכלכלית של מפלגתו, המערך[17], תפקיד בו המשיך לכהן אל תוך שנות ה-70, לאחר סיום כהונתו בכנסת[18].

כלתו (אלמנת בנו שלמה) היא חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין. בת אחיו, פנחס, היא היוצרת מיכל גוברין. נכד אחיו שלמה הוא יוסי בידץ.

ספרו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עקיבא גוברין בוויקישיתוף
לגוברין מאלתרמן

לעקיבא גוברין
הַאוֹחֵז בַּקּוֹאַלִיצְיָה מוֹשְׁכוֹת וָרֶסֶן
וְדַרְכֵי־פִתְרוֹנָיו פְּעָמִים כִּמְעַט נֵס הֵן
וּבְעוֹדוֹ עָמֵל בַּכְּנֶסֶת "בַּלוֹבִּי"
הוּא מֵאִיץ בַּחֲרֹשֶׁת הָאָרֶץ "סֹבִּי!"
וְחוּץ מִזֶּה יֵש לוֹ גַם יָם כְּמִין הוֹבִּי.
ברגשי ידידות והוקרה נאמנה
ובברכת שנה טובה,
נתן אלתרמן
תשי"ח

אלתרמן רשם בספרו "התיבה המזמרת" הקדשה אישית, מחורזת ומנוקדת, לידידו גוברין.
אתר למנויים בלבד נורית גוברין, לעקיבא גוברין. הַאוֹחֵז בַּקּוֹאַלִיצְיָה מוֹשְׁכוֹת וָרֶסֶן, באתר הארץ, מוסף ספרים, 2 בספטמבר 2016

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ר' מרדכי אשר גלובמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4571. ראו גם ערך על אחיו הצעיר של עקיבא: דוד תדהר (עורך), "פנחס גלובמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1664.
  2. ^ עקיבא גוברין, פיקוד מעל המדרגות, דבר, 15 במאי 1970
  3. ^ הכנסת ספדה לעקיבא גוברין, דבר, 1 ביולי 1980
  4. ^ גוברין התפטר מראשות הועדה הכלכלית במפא"י, דבר, 17 בדצמבר 1963
  5. ^ ועדה מיוחדת, מעריב, 5 במאי 1953
    גוברין מזהיר את מפ"ם ואחדות העבודה, מעריב, 2 ביוני 1957
  6. ^ גוברין נבחר ראש סיעת מפא"י והקואליציה בכנסת, דבר, 20 בנובמבר 1959; המשך
  7. ^ יהושע ביצור, הסיעה הגדולה בכנסת בלי בוס, מעריב, 6 בנובמבר 1962
  8. ^ קצרות, דבר, 5 בדצמבר 1962
  9. ^ ח"כ עקיבא גוברין (מפא"י) תובע הגברת פיקוח הכנסת על הממשלה, מעריב, 19 במרץ 1963
  10. ^ מינוי ח"כ ע. גוברין לשר בלי תיק, מעריב, 25 בנובמבר 1963
  11. ^ ספיר יחזיק בתיק המסחר עד שישלים מספר משימות, מעריב, 22 באוקטובר 1963
  12. ^ יהושע ביצור, ע. גוברין יתמנה שר לענייני תיירות, מעריב, 7 באוקטובר 1964
  13. ^ כל ענייני התיירות יועברו לטיפול השר ע. גוברין, חרות, 2 בנובמבר 1964
  14. ^ גוברין:לא אטפל בתיירות-דורש סמכויות, דבר, 20 בדצמבר 1964
  15. ^ גוברין: תוגש לכנסת הצעת "חוק התיירות", מעריב, 4 בפברואר 1965
  16. ^ אריאל ויינשטיין, ענף התיירות זקוק לתיאום, מעריב, 2 בפברואר 1965
  17. ^ מזכירות מפא"י אישרה את התכנית הכלכלית של המערך, דבר, 4 בספטמבר 1966
  18. ^ הועדה הכלכלית של המערך תדון מחר בתוספת השכר ופיצוי ההתייקרות, דבר, 12 בינואר 1971


שרי התיירות בממשלות ישראל
עקיבא גוברין • משה קול • אברהם שריר • גדעון פת • עוזי ברעם • משה קצב • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • רחבעם זאבי • בנימין אלון • יצחק לוי • גדעון עזרא • אברהם הירשזון • יצחק הרצוג • יצחק אהרונוביץ' • רוחמה אברהם • סטס מיסז'ניקוב • עוזי לנדאו • יריב לוין • אסף זמיר • אורית פרקש-הכהן • יואל רזבוזוב • חיים כץ סמל מדינת ישראל
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977): עקיבא גוברין • פנחס לבון • עקיבא גוברין • משה ברעם • עקיבא גוברין • משה ארם • משה ברעם • שושנה ארבלי-אלמוזלינו
יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977): אברהם רקנאטי • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • משה ארם • נחום ניר-רפאלקס • שלמה רוזן • חייקה גרוסמן-אורקין
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999): מנחם פרוש • אורה נמיר • יוסי כץ • עמיר פרץ • מקסים לוי
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (1999-2021): דוד טל • יאיר פרץ • שאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלום • יצחק גלנטי • משה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף • חיים כץ
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (מ-2021): אפרת רייטן • ישראל אייכלר


ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32605532עקיבא גוברין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עקיבא_גוברין&oldid=2534468"