ועדת חקירה
ועדת חקירה היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. במדינת ישראל ישנם חוקים המורים את נוהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.
רקע היסטורי
התפתחות מוסד החקירה החלה בבריטניה בסוף המאה ה-17. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת בפרלמנט הבריטי ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי. כמו כן, במאה ה-19 נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ולמלחמת קרים. בשנת 1888 ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות ועדה פרלמנטרית, וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.[1]
חודשיים לפני שחוקק בבריטניה חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה בארץ ישראל המנדטורית פקודת ועדות החקירה. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.[1]
סוגי ועדות חקירה בישראל
- ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה ציבורית המוקמת על פי החלטת הממשלה או הועדה לביקורת המדינה של הכנסת. את חברי ועדת החקירה הממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון.
- ועדת חקירה פרלמנטרית - ועדת חקירה המוקמת בידי הכנסת כדי לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.
- ועדת בדיקה ממשלתית - ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל לבדיקת נושא בתחום אחריותו.
- ועדת חקירה בצה"ל - בצה"ל, לשר הביטחון ולרמטכ"ל יש סמכות למנות ועדת חקירה שתחקור כל נושא הנוגע לצה"ל.
הערות שוליים