יוחנן בדר

יוחנן בדר

יוחנן בדר, 1951
לידה	19 באוגוסט 1901 אלול ה'תרס"א קרקוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	16 ביוני 1994 (בגיל 92) תמוז ה'תשנ"ד רמת גן, ישראל
מדינה
תאריך עלייה	1943
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק, תל אביב-יפו
השכלה	האוניברסיטה היגלונית, קרקוב
סיעה	תנועת החרות, גח"ל, הליכוד
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 13 ביוני 1977 (28 שנים) כנסות 1 - 8
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־1 30 בינואר 1974 – 23 בדצמבר 1975 (שנה ו־46 שבועות) יוסף תמיר ←

קבר יוחנן בדר ואשתו לאורה בבית הקברות נחלת יצחק

ד"ר יוחנן בַּדֶר (19 באוגוסט 1901 – 16 ביוני 1994) היה חבר הכנסת מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית.

תולדות חייו

יוחנן בדר נולד בעיר קרקוב שבגליציה, שהייתה אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (בסוף נעוריו נכללה בתחומי פולין), ללאופולד (אריה) ולאוגניה לבית ברקשטיין. למד בגימנסיה ממשלתית בעיר, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטה היגלונית בקרקוב. קיבל תואר דוקטור למשפטים והוסמך לעריכת דין.

בשנת 1925 הצטרף לתנועה הצה"ר. היה עורך שבועון הנוער בפולנית "טריבונה נרודובה". בספטמבר 1939, לאחר הפלישה הנאצית לפולין וחלוקתה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, עבר למזרח פולין שתחת השלטון הסובייטי. בשנת 1940 נעצר ונידון לעבודת פרך בצפון רוסיה. ב-1941 שוחרר בעקבות הסכם שיקורסקי–מייסקי, ובאוגוסט 1942 עזב את ברית המועצות עם צבא אנדרס. בדצמבר 1943 עלה לארץ ישראל והצטרף לאצ"ל, על אף שבנעוריו היה חבר המפלגה הסוציאליסטית היהודית "הבונד", לאחר מכן ב"השומר הצעיר". ב-1945 נעצר על ידי השלטונות הבריטיים והוחזק במחנה המעצר בלטרון עד מאי 1948.

בדר היה ממייסדי "תנועת החרות" (בשנת 1948), שהפכה ברבות הימים לתנועת הליכוד, ועורך העיתון "חרות", והיה חבר הכנסת מטעם התנועה ברציפות מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית. הוא נודע בחריפות לשונו, והיטיב לעשות שימוש בכישרון הרטורי שלו בנאומיו בכנסת; כבעל השכלה רחבה נהג לעיתים רבות לתבל את נאומיו באמרות כנף וציטוטים של אישים היסטוריים. לא פעם התבטא באיטלקית או בלטינית מעל במת הכנסת על מנת להוכיח את טענותיו.

יחד עם יו"ר תנועתו, מנחם בגין, נחשב בדר לאחד הנואמים המבריקים בקדנציות הראשונות של הכנסת. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, נדרש לא מעט פעמים לתוכן נאומיו על מנת להשיב לטענותיו ולהגיגיו.

ד"ר בדר התמחה בתחום הכלכלה, וריכז מטעם סיעתו את המאבק נגד התקציב של ממשלות מפא"י לדורותיהן. זכורים במיוחד העימותים שלו עם לוי אשכול, עת שהאחרון כיהן כשר האוצר בממשלת בן-גוריון. אשכול, אשר נודע אף הוא בחריפות לשונו וביכולתו הרטורית מעל במת הכנסת, נהג להתנצח עם בדר שנה אחר שנה בסוגיית תקציב המדינה ונחשב לבר-פלוגתא שלו.

ד"ר בדר לא הצליח לממש את חלומו ולהפוך לשר אוצר בממשלתו של מנחם בגין; בדיון על תקציב המדינה של שנת 1959 ייחל לכך כאשר פנה ליו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק, באומרו: "אדוני היו"ר, זוהי הפעם העשירית שיש לי הכבוד, בשם סיעתי, לפתוח את הדיון על התקציב השנתי של המדינה. בהזדמנות זו, מר שפרינצק, הרשני נא להודות לך על שאתה שומע לי בפעם העשירית בהקשבה מסוימת וגם בסבלנות. אני רוצה בהזדמנות זו לאחל למר שפרינצק שישב על הכיסא החשוב הזה כאשר במקומי, בתפקיד דומה, יופיע מר אשכול".

ב-1964 נתמנה בדר לחבר המועצה המייעצת של בנק ישראל.

אחת מפעולות החקיקה שבהן התפרסם בדר כחבר הכנסת הייתה החוק לשינוי שיטת חלוקת עודפי הקולות בבחירות לכנסת, שאותו יזם יחד עם אברהם עופר ממפא"י. החוק המיטיב עם המפלגות הגדולות, שנקרא על שם יוזמיו חוק בדר-עופר, הוא תיקון מס' 5 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], ה'תשכ"ט-1969, אשר התקבל בכנסת ב-4 באפריל 1973 והופעל לראשונה בבחירות לכנסת השמינית.

בדר, שהיה חבר הכנסת עד הכנסת השמינית, הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים לפני הבחירות לכנסת ה-9 בשנת 1977, בהן התרחש "המהפך" שהעלה לשלטון את תנועת הליכוד, והוצב במקום ה-120 הסמלי ברשימה. מכיוון שכך, נותר מחוץ לממשלת בגין הראשונה. בשנת 1979 יצא לאור ספרו "הכנסת ואני" (הוצאת ידיעות אחרונות-עידנים), שבו מספר בדר על פעילותו הפרלמנטרית העניפה ומביא ממקור ראשון מידע על פעילותה של הכנסת במשך 29 שנים.

דוד בן-גוריון נהג לכנות את מנחם בגין "הג'נטלמן היושב לימינו של מר בדר".

ד"ר יוחנן בדר הוא יקיר רמת גן לשנת 1982.

נפטר ב-16 ביוני 1994 בביתו בשיכון ותיקים ברמת גן. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק. היה נשוי ללאורה אלחנן ופרומט גרבשריפט. על שמו רחובות ברמת גן ובבאר שבע.

מכּתביו

• הכנסת ואני, ירושלים: עידנים, 1979.
• דרכי לציון, 1901–1948: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ט.
• אסופת מאמרים (העורך: יוסף קיסטר), ירושלים: מרכז למורשת ירושלים על שם זאב ז’בוטינסקי, תשס"ז-2006.

קישורים חיצוניים

• יוחנן בדר, באתר הכנסת
• יוחנן בדר, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "יוחנן בדר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2623
• השיטה לחלוקת מושבים בכנסת (שיטת בדר-עופר), באתר הכנסת
• ישראל קרגמן, כולנו בסירה אחת, מעריב, 30 בספטמבר 1986 (במלאת לו 85)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוחנן בדר24658144