רפאל בש
 | |||||
| תאריך עלייה | 1938 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| סיעה | מפאי | ||||
| |||||
| |||||
רפאל בש (8 בינואר 1913 – 10 במרץ 2000) היה מפעילי מפא"י ומפלגת העבודה וההסתדרות, חבר הכנסת מטעם מפא"י בשלהי כהונת הכנסת הראשונה (1951), מזכ"ל המפלגה (1954–1956) ומזכיר מחוז תל אביב שלה (1962–1966), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך שלה (1966–1977).
ביוגרפיה
רפאל בש נולד בשנת 1913 בלטביה. בשנת 1930, בהשפעתו של אלעזר גלילי, הגיע לעיירתו רז'יצה, החל בש לפעול כמדריך בתנועת הנוער הציונית "נצ"ח" (נוער צופי חלוצי).[1]
בשנת 1938 עלה לארץ ישראל. עד שנת 1956 היה חבר קיבוץ כפר בלום. ב-1944, בהיותו גזבר המשק, הביאו ברל כצנלסון לירח העיון של ההסתדרות ברחובות.[1] בשנות ה-40 החל בפעילות במוסדות מפא"י, ובשנת 1950 נבחר למזכיר מחלקת הנוער של המפלגה.
בבחירות לכנסת הראשונה שובץ ברשימת מפא"י לכנסת, ובשלהי כהונתה, במאי 1951 הושבע כחבר הכנסת במקומו של יוסף מיכאל לם שמונה למשרת שופט. תקופת כהונתו הייתה קצרה בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, ובש, שהספיק לכהן פחות מארבעה חודשים, לא מונה לחבר בוועדות הכנסת.
בראש מחלקת הנוער עמד עד שנת 1953. בשנים 1954–1956 כיהן כמזכ"ל המפלגה ובשנים 1962–1966 היה מזכיר מחוז תל אביב במפא"י.
בש היה חבר מזכירות מועצת הפועלים של תל אביב, וכן חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (שלוש קדנציות) ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות עד דצמבר 1977.[2]
פרסם מאמרים פובליציסטיים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנת 1975 ראה אור ספרו "הוָויוֹת חברה".
בש נפטר בשנת 2000, בגיל 87.
פרסומיו
קישורים חיצוניים
רפאל בש, באתר הכנסת - רפאל בש, באתר כנסת פתוחה
- כלי הסברה מודרניים: ראיון עם רפאל בש, דבר, 4 ביולי 1969
- דוד ליפקין, התפקיד העיקרי – הדאגה לדמות העתודה: שיחה עם רפאל בש, יו"ר המרכז לתרבות ולחינוך, דבר, 3 בדצמבר 1968, המשך
מפרי עטו:
- לטפח המפעל התרבותי-חינוכי של ההסתדרות, דבר, 18 בדצמבר 1977
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שיחות מעריב | עבודה – לרפואה, מעריב, טורים 2–3, 4 במרץ 1962.
- ^ חילופי גברי בראשות המרכז לתרבות ולחינוך, דבר, 29 בדצמבר 1977.
- ^ אברהם וולפנזון, ספר חדש | מחשבה מדינית וחינוכית, דבר, 6 באוגוסט 1975.
