הרצל ברגר

הרצל ברגר

הרצל ברגר, נובמבר 1951
לידה	18 באוגוסט 1904 מינסק, רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה	28 באוגוסט 1962 (בגיל 58) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה
תאריך עלייה	1934
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
השכלה	אוניברסיטת יינה
סיעה	מפא"י
חבר הכנסת 5 בפברואר 1951 – 28 באוגוסט 1962 (11 שנים) כנסות 1 - 5

ד"ר הרצל ברגר (18 באוגוסט 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, עיתונאי ופרשן מדיני.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

בנימין הרצל ברגר נולד ב-1904 בעיר מינסק שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. אמו, מרים לבית גולדשטיין, הייתה עסקנית ציונית, ואביו, יצחק יוסף ברגר (1945–1875), היה מראשוני "פועלי ציון" במינסק. דודו (אחיו הבכור של אביו), יהודה ליב ברגר, היה מחנך עברי, יוזם "החדר ה"מתוקן"" ועסקן ותועמלן ציוני בולט. בנימין נקרא על שם תיאודור הרצל, שנפטר זמן קצר טרם הולדתו. הוא למד בבית הספר התיכון הריאלי במינסק, והיה פעיל בתנועות הנוער הציוניות הבלתי-לגאליות "השומר הצעיר" ו"החבר".

הוריו היו פעילים בתנועה הציונית, וסבלו בשל כך מרדיפות השלטון הקומוניסטי, שבעטיין החליטו להגר לפולין. הנער הרצל נשלח ראשון, ולאחר שהות קצרה בווילנה עבר בראשית שנת 1921 לביאליסטוק שבפולין. שם הצטרף למפלגת "פועלי ציון-ימין".

בגיל 18 נסע לגרמניה כדי ללמוד באוניברסיטת יינה (Jena), שם סיים את לימודיו בתואר מוסמך לכלכלה ודוקטור למשפטים (הדיסרטציה עסקה ב"ועד ליטא"), ועבד כפועל דפוס. במקביל היה חבר הוועד המרכזי של "פועלי ציון" בגרמניה, והתמנה לבסוף למזכיר המפלגה. בתום לימודיו חזר לפולין, והיה עיתונאי וחבר מערכת "דאס ווארט" (יידיש: "המילה") וכן חבר הוועד המרכזי של "פועלי ציון צ"ס" בפולין.

פעילותו העיתונאית

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. בארץ ישראל נשא לאשה את רחל קרונזון, רופאה, שאותה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטה. היה פעיל בסניף תל אביב של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) והגיע לתפקיד מזכיר הסניף.

בארץ המשיך בעבודתו העיתונאית והיה חבר מערכת העיתון "דבר", שבו כתב במשך שנים רבות את מאמרי המערכת. כמו כן פרסם מאמרים בעיתון ביידיש "לעצטע נייעס", בירחון "מולד" ובמסגרות רבות נוספות.

ברגר היה פרשן מדיני ב"קול ישראל", ושידר במשך שנים רבות את שיחתו השבועית "במערכות מדיניותינו".

עד לקום המדינה היה חבר גם ב"הגנה", והשתתף בפעולות שונות. אך עיקר פעולתו ב"הגנה" הייתה בהסברה ובכתיבה, כחבר מערכת "אשנב", עיתונה של "ההגנה".

חבר הכנסת

בפברואר 1951 החל ברגר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י לאחר התפטרותה מסיבות אישיות של יהודית שמחוני. הוא נשאר חבר הכנסת עד יומו האחרון. בכנסת נחשב לנואם מבריק. כיהן כסגן יו"ר ועדת החוץ והביטחון והיה חבר ועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת העבודה וועדת הכנסת.

בתוקף תפקידו כממלא מקום יו"ר ועדת החוץ והביטחון, התעמת עם דוד בן-גוריון בפרשת לבון, כשאפשר ללבון להופיע בוועדה ולהשמיע את האשמותיו.

ברגר היה חבר כנסת פעיל ביותר – בוויכוחים מדיניים במליאה, בישיבות בוועדות, ובפגישות רבות ברחבי ישראל. בין החוקים שיזם: קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1951. בנוסף סייע בפתרון מצוקותיהם של אזרחים רבים שפנו אליו. יחד עם זאת המשיך כל השנים בפעילותו העיתונאית ב"דבר" וביתר המסגרות.

בשנת 1962 העניקה לו עיריית תל אביב את פרס סוקולוב לעיתונאי-פובליציסט על מפעל חייו בעיתונות העברית.

כעבור כשבועיים נפטר הרצל ברגר ממחלת הסרטן בביתו בתל אביב ב-28 באוגוסט 1962.

רבים מראשי המדינה נמנו עם ידידיו, ובהם משה שרת, זלמן שזר, פנחס ספיר ואחרים.

לקריאה נוספת

• ספר הרצל ברגר: נחלתו, ממאמריו, מתולדותיו (הביאו לדפוס בנימין אליאב, דוד ויניצקי), תל אביב: דבר, תשכ"ו. (ההקדמה לספר נכתבה בידי ידידו זלמן שזר. חלקו העיקרי של הספר מכיל 77 מאמרים מתוך האלפים שכתב. ולבסוף מופיע פרק מקיף שנכתב בידי ישראל ריטוב, המכיל את תולדות משפחת ברגר לדורותיה ואת סיפור חייו של הרצל ברגר עצמו.)

קישורים חיצוניים

• הרצל ברגר, באתר הכנסת
• הרצל ברגר, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר בנימין הרצל ברגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1220
• י. לפיד, מדברים עליהם השבוע: אם היהודים עושים כך, מעריב, 10 באוגוסט 1962 (בעקבות קבלת פרס סוקולוב)
• הרצל ברגר איננו, דבר, 29 באוגוסט 1962, המשך (עם דברים משל ח"ש וד. זכאי)
• ד., ה. ברגר ז"ל, מעריב, 29 באוגוסט 1962
• הרצל ברגר הובא למנוחת עולמים, דבר, 30 באוגוסט 1962, המשך
• זלמן שזר, ביום השבעה והלוויה: לאבל הרצל ברגר וגיורא יוספטל, דבר, 30 באוגוסט 1962
• מרדכי נאור, ‏'"דבר" (1925–1996) – עשרה "אבות מייסדים"', קשר 20, סתיו 1996, 21–32.
• מיכאל אסף, שבעה למות הרצל ברגר; יהודה גוטהלף, לזכרו, דבר, 4 בספטמבר 1962
• ד"ר יוסף קרוק, ממינסק לירושלים, דבר, 4 בספטמבר 1962
• ישיבת אבל של מחוז מפא"י בת"א לזכרו של הרצל ברגר, דבר, 6 בספטמבר 1962 (דברי הספד)
• מזכירות מפא"י העלתה זכרו של הרצל ברגר, דבר, 8 בספטמבר 1963
• שלושים למות הרצל ברגר:
  • ישראל גורי, פתוס פנימי בלי סממנים, דבר, 27 בספטמבר 1962
  • שלמה גרודזנסקי, החובה והרוך, דבר, 27 בספטמבר 1962
  • ד. זכאי, הרצל ברגר ובית אביו, דבר, 27 בספטמבר 1962 (דברים שנאמרו באזכרה)
  • א. ארליך, נאה מקיים, דבר, 27 בספטמבר 1962
  • ישעיהו שפירא, "במערכות מדיניותנו", דבר, 27 בספטמבר 1962
  • צבי רותם, בלי יצר שליטה, דבר, 27 בספטמבר 1962
  • חיים שר-אבי, ב"דבר" וב"הגנה", דבר, 27 בספטמבר 1962
• אזכרה להרצל ברגר במלאת שלושים למותו, דבר, 28 בספטמבר 1962
• שנה למותו של הרצל ברגר:
  • יונה כסה, תלמיד חכם, דבר, 19 באוגוסט 1963
  • ד"ר יוסף קרוק, איש רוח ופטריוט נעלה, דבר, 19 באוגוסט 1963
  • ח. הלפרין, מלכד ומאחד; אפרים תלמי, איש "ההגנה", דבר, 19 באוגוסט 1963
  • חנה זמר, אביר המשמעת, דבר, 19 באוגוסט 1963
• עם זכר הרצל ברגר, דבר, 30 באוגוסט 1963
• זלמן שזר, הרצל ברגר ונחלתו, דבר, 17 באוקטובר 1965
• חיים שורר, הרצל ברגר בספר, דבר, 17 ביוני 1966
• בוריס מרגולין, מקשה אנושית אחת: ליום השנה לפטירת הרצל ברגר, דבר, 14 באוגוסט 1966
• איש־העם ואציל־הרוח: מסיבה בבית "דבר" להופעת "ספר הרצל ברגר", דבר, 16 באוגוסט 1966

מפרי עטו:

• חוק יסוד בכנסת מפוצלת, דבר, 21 בפברואר 1958
• גזירת הניתוק, דבר, 3 בספטמבר 1967

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24623775הרצל ברגר