נטע הרפז
 | |||||
| לידה |
אוקטובר 1890 קוסובה, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 11 באוקטובר 1970 (בגיל 80) | ||||
| תאריך עלייה | 2 בנובמבר 1908 | ||||
| סיעה | מפא"י | ||||
| |||||
נטע הרפז (גולדברג; 1890 – 11 באוקטובר 1970) היה מראשי העלייה השנייה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.
ביוגרפיה
הרפז נולד בשנת 1890 בקוסובה, בפלך שדליץ שבתחום המושב של האימפריה הרוסית, באזור פולין, לאביו מנחם מנדל גולדברג (תלמיד חכם, סוחר, מחסידי רדזין) ולאמו לבית אייבשיץ, שנפטרה בילדותו. למד בחדרים ובישיבות שדליץ ולושיץ.
הרפז החל בפעילות ציונית בוורשה, בגיל 14, במסגרת "פועלי ציון". הצטרף להגנה העצמית היהודית, ובשנת 1906 העביר נשק מוורשה לשדליץ בזמן הפרעות שם. הוא הצטרף לקבוצה חלוצית בראשות יצחק טבנקין, וב-2 בנובמבר 1908 עלה לארץ ישראל עם אחותו. הרפז פעל למען עבודה עברית, עסק בפעילות חלוצית חקלאית ובסלילת כבישים, והיה למנהיג פועלים.
על רקע מצוקתם הקשה של הפועלים בפתח תקווה, היה מיוזמי ומקימי קבוצת "אחווה" לעבודה קבלנית, בשנת 1913. קבוצת "אחווה" התקשרה עם המעסיקים על בסיס חוזים ארוכי טווח, וזאת בשונה מן התפיסה המקובלת אז של שכירי יום. בנוסף התחייבה הקבוצה להשגת היעדים הקבלניים וזאת מבלי לחייב את המעסיק על חריגה בכמות העובדים שידרשו לכך. מטרתה של הקבוצה הקבלנית הייתה העלאת הכדאיות הכלכלית של העסקת פועלים יהודים בעבודות שונות תוך יצירת יציבות תעסוקתית לפועלים עצמם. קבוצת "אחווה" הייתה להצלחה, ובעקבותיה קמו עוד קבוצות קבלניות ברחבי הארץ.
בתקופה זאת היה הרפז מן הדוברים המובהקים לטובת היידיש, שפת אמו, בה ראה שורש נפשו ורוחו. עמדתו השתנתה בעקבות החלטה של חברת עזרה לאסור על השימוש בשפה העברית בטכניון (מלחמת השפות).
בשנת 1914 נבחר למרכז "הפועל הצעיר".
במלחמת העולם הראשונה פעל להקלת מצוקתם של הפועלים היהודים. במהלך המלחמה הואשמו 10 מפועלי פתח-תקווה בריגול למען בריטניה, ונדרשו להסגיר עצמם לשלטונות. הרפז התלווה אליהם לחקירה ביפו בתור ראש הפועלים. ה-11 הושמו בכלא העות'מאני בדמשק. שלושה מהם מתו בכלא, ועל-שמם נקרא קיבוץ גבעת השלושה שליד פתח-תקוה. בעת ששהה בכלא, נפטרו אשתו ובנו הרך, ברעב ובמלריה ששררו אז בפתח-תקוה.
עם שובו מדמשק היה ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ומראשיה (1919), ונמנה עם מייסדי ההסתדרות הכללית וקופת חולים. נבחר לחבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, ציר לאספת הנבחרים וחבר "הוועד הלאומי".
מראשית תקופת המנדט הבריטי עסק ברכש נשק ובהעברת עולים בלתי-לגאליים לארץ והיה חבר בוועד העולמי הזמני של "החלוץ".
ב־1926 נבחר לחבר המרכז החקלאי ומנהל מחלקת המושבות בו. המשיך בפעילותו לארגון הפועלים החקלאיים במושבות. ממייסדי "יכין" ו"חק"ל" וחבר בהנהלותיהם.
מתחילת מלחמת העולם השנייה ועד סיום המנדט הבריטי שימש צינור להעברת כספים מחו"ל לההגנה ולפלמ"ח. זאת תוך ניצול תפקידיו במרכז החקלאי בהקשר ליבוא של ציוד חקלאי כבד ושל יצוא תוצרת חקלאית. שימש מתווך בין אליהו גולומב ואנשי לח"י וכן בין אנשי ההגנה לאנשי האצ"ל.
עם הכרזת המדינה נבחר לציר האספה המכוננת, והיה חבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת פועלי ארץ ישראל.
נטע הרפז נפטר ב-11 באוקטובר 1970, בגיל 80.
פרסם בעיתונות התקופה גם תחת שמות העט "גנן", "גנני", ו"נ. הררי".
בית נטע
לכבוד 50 שנות עלייתו לארץ ישראל, החליטה מועצת פועלי פתח תקווה על הקמת מפעל תרבותי מקצועי לכבודו[1]. מועצת הפועלים רכשה מבנה שנקרא קודם לכן "בית האורז"[2][3] והסבה את שמו לבית נטע (הרפז), מרכז לתולדות כיבוש העבודה וידע הסתדרותי שעל יד מועצת פועלי פתח תקווה[4]. הבית שימש בימי מלחמת העצמאות כלשכת גיוס[5] ונחנך במאי 1951 כבית האורז של אגודת האורז[6]. בבית התקיימו תערוכות שונות[7][8] וכינוסים שנגעו לענף פרי ההדר[9].
הבית נחנך על ידי נשיא המדינה במאי 1961[10]. הבית הציג תערוכות שונות על העליות לארץ ישראל[11][12], והכיל ספריה שכלל אגף לתולדות תנועת העבודה בארץ ישראל ואגף של ספרייה חקלאית[13]. כן קיים חוג של פנסיונרים[14] וחוגי שחמט[15].
לקריאה נוספת
- 'הר פז (גולדברג), נתן נטע', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 188. (הספר בקטלוג ULI)
- ברכה חבס ואליעזר שוחט (עורכים), ספר העלייה השנייה, עם עובד, 1947.
- ג' קרסל (עורך), החלום שהיה עבודה עברית, הוצאת "בית נטע", 1980.
- דוד תדהר (עורך), "נתן נטע הרפז (גולדברג)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1122
קישורים חיצוניים
נטע הרפז, באתר הכנסת - נטע הרפז, באתר כנסת פתוחה
- "בית נטע" בארכיון לתולדות פתח תקווה
- נטע הרפז באתר עיריית פתח תקווה
- התכתבות בין נטע הרפז לבני משפחתו (1939), ארכיון המדינה
הערות שוליים
- ^ מפעל תרבותי ינציח ימי כיבוש העבודה, דבר, 10 באוגוסט 1959
- ^ בית נטע הרפז, מעריב, 23 במאי 1961
- ^ נשיא המדינה, מעריב, 24 במאי 1961
- ^ מרכז לתולדות כיבוש העבודה הוקם בפתח תקוה, דבר, 19 במאי 1961
- ^ משרד קצין הגיוס הארצי, על המשמר, 31 במאי 1948
- ^ באגודת האורז בפתח תקווה, על המשמר, 28 במאי 1951
- ^ תערוכת ציירים ופסלים בפתח תקווה, הצופה, 6 במאי 1951
- ^ תערוכת אמנות בפתח־תקוה, דבר, 25 במאי 1951
- ^ סימפוזיון על שיווק ההדרים, הצופה, 12 במאי 1957
- ^ אלפים בפגישת רעים בפתח־תקוה לציון יובל ההסתדרות החקלאית, דבר, 23 במאי 1961
- ^ תערוכת העליות תוצג בבית נטע בפתח תקווה, מעריב, 16 בפברואר 1964
- ^ "בית נטע" ־ מרכז לתולדות כיבוש העבודה ויידע ההסתדרות, דבר, 25 בדצמבר 1970
- ^ "בית־נטע" - מרכז לתולדות כיבוש העבודה, דבר, 16 בספטמבר 1962
- ^ כל הארץ משען פתח תקווה מועדון פנסיונרים, דבר, 25 בנובמבר 1965
- ^ ינון בן ה-12 ניצח את אמן השחמט צ'רניאק, מעריב, 26 באפריל 1984
34265300נטע הרפז